אז'ן דה בוארנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אז'ן דה בוארנה

אז'ן דה בוארנהצרפתית: Eugène de Beauharnais, ‏3 בספטמבר 1781 - 21 בפברואר 1824) היה בנו המאומץ, אך לא יורש העצר הקיסרי, של נפוליאון בונפרטה, בנה של ז'וזפין דה בוארנה. אביו הביולוגי הוצא להורג בזמן משטר האימים בצרפת, אביו המאמץ העניק לו את התארים נסיך צרפת, נסיך ונציה והדוכס הגדול של פרנקפורט.

אז'ן התלווה לאביו המאמץ במסעו לאיטליה ולמסעו לארץ ישראל. במהלך המצור על עכו נפצע וחזר לפריז. כאשר הפך נפוליאון לקונסול הראשון מונה בוארנה לקפטן ולחם בכמה קרבות בהם קרב מרנגו שבו לקח חלק חשוב.

הוא פיקד על גיס איטלקי גדול במסגרת הגרנד ארמה ולקח חלק בקרב בורודינו, לאחר הנסיגה ממוסקבה הצליח להמלט חזרה לגרמניה. לאחר מכן גייס צבא חדש ויצא אתו לדכא התמרדויות בגרמניה, לאחר קרב לייפציג ונפילתו של נפוליאון הצליח, בזכות אשתו אוגוסטה, נסיכת בוואריה, לקבל מקלט במינכן אצל מלך בוואריה.

בתו ז'וזפין נישאה לאוסקר הראשון, מלך שבדיה ונורבגיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אז'ן דה בוארנה בוויקישיתוף