אחרי חצות הלילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אחרי חצות הלילה
Dopo mezzanotte
אחרי חצות הלילה
כרזת הסרט
בימוי דוד פרריו עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה דוד פרריו
תסריט דוד פרריו עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה קלאודיו קורמיו
שחקנים ראשיים ג'ורג'ו פזוטי
פביו טוריאנו
פרנצ'סקה אינאודי
מוזיקה פאביו ברוברו
בנדה איוניקה
דניאלה ספה
צילום דנטה קצ'ין
מפיץ רוססופואקו
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 23 באפריל 2004, איטליה
משך הקרנה 92 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט קומדיה, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אחרי חצות הלילהאיטלקית: Dopo mezzanotte) הוא סרט קולנוע איטלקי אשר הופק, בוים ונכתב על ידי דוד פרריו (Davide Ferrario). העלילה מתרחשת במוזאון לאומנות הקולנוע הנמצא במולה אנטונליאנה שבטורינו. בסרט נעשה שימוש נרחב בקטעי סרטים אילמים או ישנים. עולמו של גיבור הסרט מרטינו הוא השחקן " ג'ורג'יו פסוטי" (Giorgio Pasotti) הוא עולם הסרטים: בו הוא מבלה את יומו ( או את לילותיו), ממנו הוא שואב את הרעיונות למעשיו ובהתאם לגיבורי הסרטים שהוא מזדהה עימם הוא מאמץ את התנהגותו. הוא נקלע לסיפור אהבה המחייב אותו להתייחס לזולת, לשתי "הצלעות" האחרות בסיפור בהתאם למקובל בחברה ולא לפי מה שראה בעולם הסרטים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הסרט הקריין מציג שאלה: "מאין באים הסיפורים? ולאן הם הולכים?" ומשיב: "הם נוצרים כמו אבק בעקבות הרוח, בתוך ענן האבק נוצרת העלילה, אט אט ענן האבק מתפוגג והסיפור מגיע לידי סיום". הקריין מלווה ברקע הסרט את סיפור העלילה. במחצית הראשונה של הסרט מוצגים שלושת גיבורי הסרט "השלישייה":

  • אנגל, גונב המכוניות המקצועי, (פביו טוריאנו, Fabio Troiano), אשר יחד עם צוותו הוא סורק בלילה בעיר טורינו אחרי מכוניות לגניבה. הוא מקוה להגיע למצב שבו יהיה לו די כסף לקנות מכונית יגואר משלו.
  • מרטינו, חובב צילום, שומר לילה במוזיאון הקולנוע "מולה", המשמש לו גם כביתו. הוא בוחר להנאתו סרטים אילמים וסרטים ישנים. בעת הצפיה בהם הוא רואה עצמו שותף לעלילה: גיבור הסרט נופל מהחלון, הוא משתטח על הריצפה. הוא צופה ברכבת נוסעת, הוא יוצא ומצלם רכבת בנסיעה.
  • אמנדה (פרנצ'סקה אינאודי Francesca Inaudi), מלצרית בדלפק למזון מהיר וידידתו של אנגל. מיואשת מעבודתה, היא שופכת על מחצלות הבוס שלה שומן רותח. הלז, מזמין אמבולנס ומשטרה. היא מחפשת מחסה ובדרך מנוסתה היא נתקלת במרטינו הנותן לה מקלט ב"מולה".

אחרי שהקריין הציג את שלושת הגיבורים מתחיל החלק השני של הסרט ומתפתחת העלילה.

אמנדה אינה יכולה לשוב לשכונה מאחר שהמשטרה מחפשת אחריה. היא מסתגלת לחיים ב-"מולה". חדרה ב-"מולה" בנוי כדוגמת חדר מסרט אילם. אנגל מגלה את מקום המסתור של אמנדה וכך נפגשים השלושה ומחליטים על חיים ב"שלישייה".

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפסטיבל ה-54 לסרטים בברלין שנערך בשנת 2004 : "פרס קליארי לסרט" ( Caligari Film Award) לבמאי. "פרס דון קישוט" (Don Quixote Award ) לבמאי,
  • פרס דוד די דונטלו 2005 - 8 פרסים: אפקטים קולנועיים, השחקן הטוב ביותר - ג'ורג'ו פזוטי, הצלם הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, המפיק הטוב ביותר, העורך הטוב ביותר, מעצבת ההפקה הטובה ביותר - פרנצ'סקה בוקה ( Francesca Bocca ), מחבר התסריט הטוב ביותר ושחקן המשנה הטוב ביותר - פביו טרוייני.
  • פרס פסטיבל " פאליאנו" (Flaiano Film Festival ) 2004 : לדיבוב של השחקנית הטובה ביותר (Won Audience Award Best Actress) - פרנצ'סקה אינאודי, השחקן הטוב ביותר - ג'ורג'ו פאזוטי, העורך הטוב - קלאודיו קורניו והסרט הטוב ביותר.
  • פרס הארגון הלאומי של מבקרי הקולנוע 2005: מדליית כסף לג'ורג'ו פאזוטי, גם dormirle addosso 2004, השחקנים הטובה ביותר - פרנצ'סקה אינאודי, הצלם הטוב ביותר, והבמאי והמפיק הטוב ביותר.
  • פרס "סאן-ויסנט" ( Saint-Vincent ) לקולנוע 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]