איזידור אחרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איזידור אחרון

איזידור אחרון (11 בנובמבר 1892, ורשה פולין - 12 במאי 1948, ניו יורק ארצות הברית) היה פסנתרן ומלחין אחיו הצעיר של המלחין יוסף אחרון.

איזידור אחרון נולד בוורשה וכבר בילדותו התעניין במוזיקה. שלא כאחיו הגדול, שהתמחה בכינור, אהב איזידור את הפסנתר ואביהם רשם גם אותו לקונסרבטוריון בסנקט פטרבורג, שם למד אצל הפסנתרנים אנט אסיפוב וניקולאי דובאסוב. בהמשך למד הלחנה אצל אנטולי ליאדוב, ותזמור אצל מקסימיליאן שטיינברג. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה אחרון באמצע לימודיו, והוא גויס לתקופה של 3 שנים. עם שחרורו מהשרות חזר לקונסרבטוריון ובשנת 1918 סיים את לימודיו.

עם סיום לימודיו החל במסעות קונצרטים ברחבי רוסיה וגרמניה. בפבלובסק הוא הופיע כסולן עם תזמורת סימפונית גדולה, ובברלין, במהלך עונה אחת, הוא נתן ארבעה קונצרטים.

בשנת 1922 הגיע לארצות הברית. את הופעת הבכורה שלו בעולם החדש ערך אחרון באולם הקונצרטים קרנגי הול בניו יורק. בשנת 1923 קיבל מהכנר יאשה חפץ הזמנה להצטרף אליו כמלווה לסיבוב הופעות במזרח. הזמנה זאת, שהתקבלה על ידי אחרון בשמחה, הייתה התחלה של שיתוף פעולה בין השניים, שנמשך כעשור. אחרון הופיע עם חפץ בכל העולם כשהוא מלווה אותו בפסנתר ועורך פרטיטורות, עבור חברת התקליטים ויקטור. לאחר שעזב את חפץ ביסס אחרון את הקריירה שלו כסולן, ובשנת 1935 הוא נישא לזמרת הפינית לאה קרינה.

איזידור אחרון החל בהלחנה רק בשלב מאוחר בחייו. בשנת 1937 ניגנה הפילהרמונית של ניו יורק, בניצוח ג'ון ברבירולי, את הקונצ'רטו לפסנתר הראשון שלו בקרנגי הול בניו יורק. הופעה זאת זכתה להצלחה רבה. בשנת 1938 כתב את הקונצ'רטו השני שלו, אך הראשון בו הופיע אחרון עצמו כסוליסט. שאר יצירותיו של איזידור אחרון, 18 במספר, הן קצרות וכתובות עבור כינור ופסנתר.

בשלהי מלחמת העולם ביצע אחרון רסיטל בקרנגי הול. ברסיטל זה, שהיה שירת הברבור שלו, השמיע יצירות שלו בצד יצירות של מוצרט, שופן, ליסט, ראוול. ב-12 במאי 1948 טרם הגיעו לגיל 56 לקה אחרון בהתקף לב ונפטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]