איי. אף. אל. ביסטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איי. אף. אל. ביסטון
Alfred Felix Landon Beeston
א. פ. ל. ביסטון
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 23 בפברואר 1911
ריצ'מונד שעל התמזה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בספטמבר 1995 (בגיל 84)
אוקספורד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרסים והוקרה עמית האקדמיה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלפרד פליקס לנדון ביסטוןאנגלית: Alfred Felix Landon Beeston;‏ 23 בפברואר 191129 בספטמבר 1995) היה מזרחן אנגלי, שעסק בעיקר בשפה ובספרות הערבית, בכתובות תימניות קדומות, ובתולדות חצי האי ערב בתקופה הקדם-אסלאמית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביסטון נולד בברנס (אנ') שבדרום-מערב לונדון. הוא התחנך בבית הספר וסטמינסטר (אנ') היוקרתי, וקיבל בו את המלגה המלכותית King's Scholar. בגיל 14 הוא החל להתעניין בכתובות דרום-ערביות במוזיאון הבריטי, וניסה לפענח אותן באמצעות מילונים וספרים שרכש. בשנת 1929 החל ללמוד בקולג' כרייסט צ'רץ' היוקרתי של אוניברסיטת אוקספורד, והיה נחוש בדעתו להיות ספרן בלימודי מזרח; בשנת 1933 קיבל תואר ראשון בערבית ופרסית. בשנת 1935, במהלך כתיבת הדוקטורט בהנחיית דייוויד סמואל מרגליות (אנ') בנושא כתובות סבאיות, החל לעבוד בספרייה הבודליינית. הוא סיים את התזה בשנת 1937.

הוא שירת בחיל המודיעין הבריטי (אנ') בין נובמבר 1940 לאפריל 1946, והוצב בפלשתינה (א"י). לאחר שובו לספרייה הבודליינית, היה לספרן זוטר ולשומר כתבי-יד וספרים מן המזרח. בשנת 1957 נבחר לפרופסור לערבית על שם לאודיאן באוניברסיטת אוקספורד, והרצה באוניברסיטה עד פרישתו בשנת 1979.

ביסטון נודע בתור פילולוג שמי בזכות מחקריו על דרום ערב, ובמיוחד בשל ספריו A Descriptive Grammar of Epigraphic South Arabian (משנת 1962) ו-A Sabaic Grammar‏ (1980). הוא תרם גם לחקר ההיסטוריה של דרום ערב העתיקה. חיבר קטלוג כתבי היד הפרסיים, הטורקיים, ההינדוסטאניים ובשפת הפשטו בספרייה הבודליינית. עסק גם בשפה הערבית, בין היתר בספרים The Arabic Language Today‏ (1970) ו-Written Arabic: An Approach to Basic Structures‏ (1968), והוציא מהדורות ותרגומים של טקסטים קלאסיים הכוללים את פירושו של עבדאללה אבן עומר אל-ביידאווי (אנ') לסורה 12 מהקוראן (1963) ואת The Singing Girls of al-Jahiz‏ (1980). מלבד שפות שמיות, הידע שלו בשפות נע בין ולשית והונגרית לסינית.

בשנת 1965 הוא נבחר לחבר באקדמיה הבריטית.

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לעשרות מאמרים, ביסטון כתב את הספרים הבאים:

  • Sabaean Inscriptions, Oxford, 1937.
  • Catalogue of the Persian, Turkish, Hindustani and Pushtu Manuscripts in the Bodleian Library. Part III. Additional Persian Manuscripts, Oxford University Press, 1955.
  • A Descriptive Grammar of Epigraphic South Arabian, London: Luzac, 1962.
  • Written Arabic, an Approach to the Basic Structures, Cambridge University Press, 1968.
  • The Arabic Language Today, Coll. Modern Languages, London: Hutchinson, 1970.
  • The Epistle on Singing-Girls of Jahiú, Warminster: Aris and Phillips, 1980.
  • Sabaic Dictionary (אנגלית-צרפתית-ערבית), University of Sanaa, YAR, Louvain-la-Neuve (Editions Peeters) et Beyrouth (Librairie du Liban)‎, שיתוף פעולה עם מוחמד אל-ע'ול, ולטר ו. מילר (אנ') וז'אק ריקמאנס. 1982.
  • مختارات من النقوش اليمانية القديمة. תוניסיה. المنظمة العربية للتربية والثقافة والعلوم שיתוף פעולה עם מוחמד עבד אל-קאדר באפקיה, כריסטיאן רובן (צר') ומחומד אל-ע'ול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]