איי באונטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איי באונטי
Bounty Islands
Bounty Islands Sub-Antarctic New Zealand Panorama 1.jpg
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1998, לפי קריטריונים 9, 10
חלק מתוך האיים הסאב-אנטארקטיים של ניו זילנד
נתונים גאוגרפיים
מיקום האוקיינוס השקט עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 47°45′S 179°03′E / 47.75°S 179.05°E / -47.75; 179.05
שטח 1.35 קילומטר רבוע
נתונים מדיניים
מדינה ניו זילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איי באונטיאנגלית: Bounty Islands) היא קבוצה של 22 איונים וסלעים עשויים גרניט באוקיינוס השקט. האיים משתרעים על פני שטח כולל של 1.3 קמ"ר ושייכים לניו זילנד. איי באונטי שוכנים כ-650 ק"מ דרומית-מזרחית לאי הדרומי וכוללים שלוש קבוצות של איים - "הקבוצה העיקרית" (Main Group), "הקבוצה המרכזית" (Centre Group) ו"הקבוצה המזרחית" (East Group). המרחק המרבי בין האיים הקיצוניים בקבוצה כולה הוא 5 ק"מ בלבד, והנקודה הגבוהה ביותר נישאת לגובה של 73 מטר.

אקלים וקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים נהנים משפע במשקעים המגיעים לממוצע שנתי של 1,000 עד 1,500 מ"מ. הטמפרטורה השנתית הממוצעת עומדת על כ-10 מעלות צלזיוס.

הקרקע של האיים עשוי סלעים, בעיקר גרניט[1].

האיים נעדרי צמחים וסקולריים, אולם יש בהם סוגי חזזית ואצות ירוקות. לאורף החופים יש סוג של קלפ. האיים עשירים בבעלי חיים, בהם: טורפים ימיים, פינגווינים ואלבטרוסים.

גילוי והתיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי באונטי התגלו ב-8 בספטמבר 1788 על ידי ויליאם בליי אשר קרא להם על שם ספינתו. חודשים ספורים לאחר מכן התרחש בהם המרד על הבאונטי. האיים היו יעד פופולרי לציידי טורפים ימיים במהלך המאה ה-19 אך הם לא נושבו מעולם וכך גם כיום. בשנת 1870 הם סופחו לניו זילנד.

מאז שנת 1998 מוכרזים איי באונטי כאתר מורשת עולמית כחלק מהאיים הסאב-אנטארקטיים של ניו זילנד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איי באונטי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]