איך זה להיות עץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת עֵץ
מאת דתיה בן דור

פַּעַם שָׁאַלְתִּי עֵץ:

עֵץ, אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת עֵץ?


אַתָּה בְּוַדַּאי מִתְלוֹצֵץ,

אָמַר הָעֵץ.


לֹא וָלֹא, אָמַרְתִּי

בִּרְצִינוּת גְּמוּרָה

זֶה טוֹב אוֹ רַע?


רַע? תָּמַהּ הָעֵץ. מַדּוּעַ?


וְלֹא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאַתָּה תָּקוּעַ כָּל הַשָּׁבוּעַ?


אֵינֶנִּי תָּקוּעַ, אֲנִי הֲרֵי נָטוּעַ.

הבית הראשון של השיר
כריכת הספר "שירים שובבים", בו פורסם השיר. איור הכריכה מתוך השיר "איך זה להיות עץ".
כריכת הספר "שירים שובבים", בו פורסם השיר. איור הכריכה מתוך השיר "איך זה להיות עץ".

איך זה להיות עץ הוא שיר ילדים מאת דתיה בן-דור. השיר מתאר דו-שיח בין ילד סקרן לעץ. הילד שואל את העץ שאלות, והעץ משיב לו ומתאר את חייו באופן חיובי. השיר התפרסם בספר השירים "שירים שובבים" בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" בשנת 1980. את הספר אייר אבנר כץ.

שיר זה יצא לאור גם כספר עצמאי בהוצאת "מודן" בשנת תש"ף במסגרת ספריית פיג'מה. את הספר בהוצאה זו אייר איתי בקין. הספר תורגם לאנגלית, ספרדית ופורטוגזית בשנת 2021, ורוסית וגרמנית בשנת 2022.

הנושאים שהשיר עוסק בהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נלמד במערכת החינוך היסודית ובגיל הרך, והוא מקרב את השומעים לנושא העצים ויחסי הגומלין בטבע. מרבים לעסוק בו בחג ט"ו בשבט. הוא מזמן עיסוק בנושא "איזהו עשיר – השמח בחלקו" – התייחסות למעלות האדם ולהערכה עצמית חיובית.

הדבר בא לידי ביטוי בשאלות שמפנה הילד לעץ: "וְלֹא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאַתָּה תָּקוּעַ כָּל הַשָּׁבוּעַ?"; תשובת העץ: "אֵינֶנִּי תָּקוּעַ, אֲנִי הֲרֵי נָטוּעַ". וכן בשאלה "וְלֹא מִתְחַשֵּׁק לְךָ לִפְעָמִים לָלֶכֶת לְבַקֵּר חֲבֵרִים אוֹ לִרְאוֹת מַה נִּשְׁמָע בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים?", שעליה משיב העץ: "אֵין לִי כָּל צֹרֶךְ לָנוּד וְלָנוּעַ. צִפּוֹרִים מְזַמְּרוֹת לִי כָּל הַשָּׁבוּעַ, פַּרְפָּרִים לִי נוֹשְׁקִים, מְלַטֶּפֶת הָרוּחַ וּלְנֶגֶד עֵינַי כָּל הָאֹפֶק פָּתוּחַ".

מאפייני השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הוא דיאלוג בין ילד סקרן לעץ. השיר מתייחס לנטייתם של ילדים להשליך רגשי אנוש על אובייקטים ולתת משמעות לתופעות הטבע. בשיר מואנש העץ.[1]

תבנית השיר – דו-שיח של שאלות ותשובות, כגון "זֶה טוֹב אוֹ רַע?" – מאפשרת לתאר את מאפייני העץ באופן רגשי ודרמטי, ולא באופן מפורש ודידקטי.

השיר מאופיין בחריזה ובשובבות חיובית. החריזה מקילה על הקוראים הצעירים לעבדו ועם זאת הוא נחשב למתוחכם, ומעניק התייחסות רצינית לקורא.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלמוג גאולה, כמו העץ גם האדם צמא, ספרות ילדים ונוער 27 (106): עמ' 1–13, 2000
  2. ^ ברגסון גרשון, בן דור דתיה, שירים שובבים. ציורים אבנר כץ: מאמר ביקורת, ספרות ילדים ונוער ח' (א'),39, 1981.