לדלג לתוכן

אילן אלדד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך לוקה במבנה, ניסוח, והיעדר מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך לוקה במבנה, ניסוח, והיעדר מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אילן אלדד
אלדד, 2018
אלדד, 2018
לידה 28 בספטמבר 1929
ממלכת יוגוסלביהממלכת יוגוסלביה סובוטיצה, ממלכת יוגוסלביה
פטירה 16 בפברואר 2026 (בגיל 96)
תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה איוואן לאנג'יאל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
יצירות בולטות סינייה (1962)
המגילה (1983)
תקופת פעילות 19502026 (כ־76 שנים)
עיסוק במאי תיאטרון, במאי קולנוע ותסריטאי
בת זוג דינה דורון
ילדים דן אלדד עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb

אילן אלדד (28 בספטמבר 192916 בפברואר 2026) היה במאי תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, צלם, תסריטאי, מפיק ודרמטורג ישראלי.

אילן אלדד נולד בשם איוואן לאנג'יאל בעיר סובוטיצה שביוגוסלביה במשפחה בורגנית. אביו היה פקיד בכיר בחברת ביטוח וסבו היה בעליה של מסעדת "לויד", שם בילה רבות בילדותו ונכח במופעים שונים שהועלו במקום.[1] השתתף כשחקן וביים הצגות בבית הספר ובתנועת הנוער הציונית.[דרוש מקור] דודו, אמריק פרסבורגר, החל לעבוד כתסריטאי ובמאי בברלין ובעקבות עליית הנאצים עזב באמצע שנות ה-30, ללונדון. שם זכה להצלחה בתחום הקולנוע. דודה שלו הייתה זמרת אופרה.

בעקבות התקפת הנאצים על יוגוסלביה ב-1941 עברה עיר הולדתו לשליטה הונגרית והוא ומשפחתו רוכזו בגטו. לאחר כיבוש העיר בידי ההונגרים נלקח אביו למחנות עבודה בשירות הצבא ההונגרי שם נרצח. במרץ 1944 נשלח עם אמו וסבתו ברכבת למחנה ריכוז, אולם מספר קרונות לא עברו את הגבול בגלל הפצצות והוא נשאר עם משפחתו באוסטריה, הועסקו כעובדי כפייה בחקלאות, עד ששוחררו בידי בעלות הברית ב-1945. בסיום המלחמה חזר לעירו הולדתו יחד עם אמו ועבר לעיר בלגרד, שם למד בבית ספר לקולנוע והחל לעבוד במחלקת סרטי התיעוד בחברת הפקות מקומית.

במרץ 1950 עלה לישראל. חי עם אמו וסבתו במעברת תלפיות והתפרנס מצילומי רחוב. בהמשך התגייס לצה"ל ושירת ביחידת הצילום האווירי של חיל האוויר. וביחידת ההסרטה של חיל האוויר. במסגרת זו ביים וערך מספר סרטים שזכו לפרסים בתחרויות בינלאומיות של סרטים בנושא התעופה. עם שחרורו מצה"ל עבד כעוזר במאי באולפני הרצליה והחל בשיתוף פעולה עם מרגוט קלאוזנר, במסגרתו יצר סרטי תעודה, סרטים עלילתיים, וסרטים לטלוויזיה. ב-1964 נישא לשחקנית דינה דורון. השניים שיתפו פעולה בהפקות רבות בקולנוע ובתיאטרון. בשנת 1965 הקים את משרד ההפקות "אלדד בימות ובדים", במסגרתו העלה הפקות תיאטרון רבות במרוצת השנים. לאחר תקופה של לימודים בבריטניה, שם עבד עם במאים כגון: ת'ורולד דיקנסון, קרל רייס, לינדזי אנדרסון ואחרים, חזר לישראל ועבד עם אוטו פרמינגר (כעוזר במאי בסרט "אקסודוס"), כריסטיאן ז'אק ודניאל מאן.

בשנת 2000 החל, לצד עבודתו בישראל, לביים בתיאטראות בהונגריה וביוגוסלביה, לרבות באולמות בהם ביקר כנער, ומאוחר יותר, עם התגברות האנטישמיות, נאסרה עליו הכניסה אליהם.

ב-1964 נישא לשחקנית דינה דורון. לזוג שני ילדים, דן אלדד ורות אלדד-זיידנר.

אילן אלדד נפטר ב-16 בפברואר 2026, בגיל 96.

הפקות שביים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "בודדה באפלה" (Wait Until Dark; מאת פרדריק נוט (Frederick Knott), תיאטרון השדרה, 1967.
  • "שבת, ראשון, שני" (Saturday, Sunday, Monday; מאת אדוארדו דה-פיליפו, הבימה, 1977).
  • "מיטה, מטבח, מיטה מטבח" (Female Parts; מאת דאריו פו. הצגת יחיד עם דינה דורון, אלדד בימות ובדים, 1982–1985).
  • "ג'וני שב משדה הקרב" (Johnny Got His Gun; מאת דלטון טרמבו, 4 פעמים:
  • "רק שלום וללכת" (מאת את'ול פיוגארד, אלדד בימות ובדים).
  • "יתומים" (Orphans; מאת לייל קסלר, בשיתוף עם תיאטרון בית לסין).
  • "דו-קרב" (מאת דוד גרוסמן, בשיתוף עם תיאטרון החאן).
  • "חילופים אינטימיים" (Intimate Exchanges; מאת אלן אייקבורן, בשיתוף עם תיאטרון בית ליסין).
  • "שחק אותה, סם" (מאת וודי אלן), פעמיים (כ-400 הופעות):
  • "בעל שימושי מאוד" (The Maintenance Man; מאת ריצ'רד האריס, בשיתוף עם תיאטרון בית לסין, 1987).
  • "הקוסם מברוקלין" (The Flying Light Bulb מאת וודי אלן, הבימה, 1993).
  • "הרקוויזיטור" (The Propman, מאת אוטו שטרול-שכניק, בעיבוד מודי בר-און, הבימה, 1995).
  • "הקמצן", עיבוד למחזה הקאמרי 1995. תרגום של אהוד מנור, בימוי: גאבור ז'אמבקי.
  • "מועדון האלמנות העליזות" (מאת איוון מנצ'ל, הבימה, 2005)[2].
  • Johnny Got His Gun by Dalton Trumbo. Director (Public Theater Nepszinhaz, *Subotica-Szabadka, Yugoslavia) (In Hungarian)
  • Johnny Got His Gun by Dalton Trumbo. Director (Kamaraszszinhaz, Budapest, Hungary)
  • The Notebook – Nem Faj by Agora Kristof. Director (Public Theater *Nepszinhaz, Subotica-Szabadka, Yugoslavia) (In Hungarian)
  • Rose by Martin Sherman. Director (Kamaraszszinhaz, Budapest, Hungary)
  • The Diary of Anne Frank. Director (Kamaraszszinhaz, Budapest, Hungary)
  • What Happened to Irene Klein. Producer, Director (German TV, WDR, Cologne)
  • The Dybbuk. Director (German TV, ZDF)
  • The Tailor’s Tale. Director (German TV, ZDF)
  • Bitte Zuhoren. Director. Musical special with Juliette Greco, Hildegard *Kneff, Adamo, Udo Jurgens (German TV, ARD, BR)
  • Shabbat Legend. Director (German TV, ZDF)
  • Director of dramas for Israel Television:
    • Children of Shadow by Ben-Zion Tomer
    • Rendez-Vous on Allenby Street by A. Raz
    • The Lady of the Castle by Lea Goldberg (selected for Prix Italia ompetition)
  • The Legend of the Ring after Lessing (German TV, WDR, Cologne)
  • The Batsheva Dance Company (Israel TV)
  • Jazz Plus Modern Dance Company (Israel TV)
  • Impressions (Israel Film Service, OTF, Antenne 2) First Prize, *International Tourism Festival, Italy
  • "הגובה: 40,000 רגל", 14 דקות, 1961. היום יום בחייה של טייסת ה"סופר מיסטר". תסריט של משה הדר (פומי). זכה בפרס כנף הזהב ב-1963.
  • "סיניה", סרט קולנוע ,1962. תסריט של משה (פומי) הדר.[3]
  • "שבת המלכה", סרט עלילתי, 56 דקות, 1966.
  • "שלוש שעות ביוני", סרט תיעודי בהפקת חיל האוויר על מבצע מוקד, 87 דקות, 1967.
  • "ילדי הצל", סיפורו של ניצול שואה, 60 דקות, 1974.
  • "המגילה", סרט מוזיקלי, 1983.

הפקות מיוחדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • I Believe. A staged multi-media show celebrating Israel’s 40th anniversary (Royal Albert Hall, London)
  • The Spirit of Israel. Multi-media gala-show with Tom Conti and Maureen Lipman and celebrated Israeli artists and entertainers (Wembley Center, London)
  • Culture in Israel. Director and editor (Video special with Isaac Stern)
  • New Voices from the British Theater. Stage play with readings in Hebrew. *Artistic director and producer (Cameri Theater, Tel Aviv)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אילן אלדד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. על פי הראיון המוקלט עמו במאגר הקולנוע
  2. הבמאי אילן אלדד הלך לעולמו, באתר ynet, 16 בפברואר 2026
  3. יותם רוזנפלד, כמו בסרט, באתר חיל האוויר הישראלי, 21 באפריל 2026