דינה דורון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות משחק

שימוש בפרמטרים מיושנים [ בכורה ]

דינה דורון
דינה דורון, 2019. צילום: יעל רוזן
לידה 1940 (בת 79 בערך)
עפולה, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, שחקנית קולנוע, שחקנית תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה זוכת "כינור דוד" - שחקנית השנה 1962 על תפקיד אירמה לה דוס, זוכת הפרס ע"ש אריק איינשטיין, זוכת פרס אמ"י לשנת 2014
http://www.dinadoronne.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דינה דורון (נולדה ב-1940) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית ומנחת סדנאות למשחק ולמשחק מול מצלמה.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דינה דורון בתפקיד אירמה לה דוס, תיאטרון "הבימה" 1962
דינה דורון בתפקיד אנה פרנק בברודווי, 1956
דינה דורון בחברת השחקנית קתרין הפבורן בחזרות "הסוחר מוונציה" בתיאטרון השייקספירי האמריקאי
דינה דורון בפקיד אירמה לה דוס, יחד עם אריק איינשטיין
דינה דורון בחברת השחקנית נטלי פורטמן בצילומי הסרט "סיפור על אהבה וחושך"

דורון נולדה בעפולה לצביה ועמנואל פסקין. החלה את הקריירה האמנותית שלה על בימת תיאטרון הבימה, בתפקידי ילדות בהצגות: "אגדת הנהר", "חלום ליל קיץ", "ארבעת העקשים", "העיירה שלנו" ו"חתונת פיגארו". השתתפה בסרט "קריה נאמנה" (1952, בבימויו של יוסף לייטס), הסרט הארוך הראשון בשפה האנגלית שצולם בישראל והופץ ברחבי העולם על ידי חברת RKO האמריקנית. מיד לאחר מכן נסעה לניו יורק ללמוד משחק. שם קיבלה מלגת לימודים לבית הספר הגבוה למשחק ה-Neighborhood playhouse, בנוסף, למדה בActor's studio אצל לי שטרסברג והשתלמה באולפן למשחק של סטלה אדלר ובאולפן למשחק של אוטה האגן. את הכשרתה בתחום הריקוד רכשה באולפן למחול של מרתה גרהם.

מיד עם תום לימודיה, התקבלה לשחק את תפקיד אנה פרנק במחזה "יומנה של אנה פרנק" על בימת ברודוויי ושיחקה בתפקיד זה כשנה וחצי. בעקבות משחקה בהצגה נבחרה לשחק בתיאטרון השייקספירי האמריקני בשתי הצגות: "מהומה רבה על לא דבר" (הירו) ו"הסוחר מוונציה" (ג'סיקה) לצידה של השחקנית קתרין הפבורן.

עם חזרתה ארצה, הופיעה בהצגה "הערב אימפרוביזציה" של תיאטרון הקאמרי בתפקיד מימי. הביקורות היללו את דורון ואת התפקיד שגילמה [1]. . בעקבות הצלחה זו, הוזמנה דורון על ידי תיאטרון הבימה להופיע בהצגה "העצים מתים זקופים". לאחר מכן המשיכה להופיע ב"הבימה" במחזה "ג'יג'י" (ג'יג'י) ובמחזמר "אירמה לה דוס" (אירמה) לצידו של אריק איינשטיין. על תפקידה זה זכתה בפרס כינור דוד עבור השחקנית הטובה ביותר של השנה.

דורון הופיעה על בימת התיאטרון הישראלי וגילמה תפקידים ראשיים ביניהם: נורה ב"בית הבובות", לינדה ב"מותו של סוכן" (ת. באר-שבע); "המפקח בא", "מניין נשים", "שמונה נשים" (ת. "הבימה"); קטי ב"סילביה" (ת. בית לסין), מגי ב"בעל שמושי מאוד" (ת. בית ליסין בשיתוף "אלדד בימות ובדים"); הסתר ב"רק שלום וללכת" ("אלדד בימות ובדים"), "יחפים בפארק" (תיאטרון גיורא גודיק), "בודדה באפלה" (ת. "השדרה"), ביאטריס ב"השפעת קרני הגמא על ציפורני החתול", גב' בייקר ב"פרפרים הם חופשיים" (תיאטרון הספרייה). הופיעה בהצגת היחיד "מיטה-מטבח-מיטה-מטבח", בבימויו של אילן אלדד, בעלה, שהוצגה למעלה מ-1,000 פעמים.

בד בבד השתתפה דורון בסרטי קולנוע, ביניהם "סיניה" (האישה הבדואית) בבימויו של אילן אלדד, "כלוב הזכוכית", "משה" (סרט הטלוויזיה האמריקני בתפקיד יוכבד) לצידו של ברט לנקסטר, "אישה ושמה גולדה", "השגעון הגדול", "הירושה", "אלף נשיקות קטנות", "פרנהיים" (הטלוויזיה הישראלית), "אברהם ושרה" (שרה) לצידו של חיים טופול, "מילואים", "היה נהדר" (במסגרת הסדרה "ארץ מולדת"), ו"ציפורי חול".

דיבבה סרטים שונים, בהם "למעלה", "פוניו על הצוק ליד הים", "טרמפ לירח", "טינקרבל", "הלורקס", "מטוסים" 2 (לוחמי האש), "קוקו", "פדינגטון" (דודה לוסי) "פדינגטון" 2, "הגרינץ'", "הכוכב של אנדרה וטאטי".

בין ההפקות בשנים האחרונות בהן השתתפה דורון ניתן למנות את הסרטים "חתונה מאוחרת", "אסקימוסים בגליל", "לא בת 17" ו"אל תתעסקו עם הזוהן" (בתפקיד אימו של אדם סנדלר), וסדרות הטלוויזיה "אוכלת יושביה", "רמזור", "חשופים", "בנות בראון", "שבתות וחגים", "כוונות טובות", "חברות", "ישראל" ופרסומות שונות, ביניהן לחברת "סלקום" בתפקיד הגננת. הופיעה לצידה של נטלי פורטמן בסרט "סיפור על אהבה וחושך" משנת 2015 המבוסס על ספרו של עמוס עוז ובסרטו של הבמאי אמיר וולף, "ציפורי חול" (בתפקיד "שרינקה"). בתיאטרון, בהצגות "סיפור אהבה בשלושה פרקים" בבימויו של אלון אופיר (קבוצת תהל), "אסיר בלב העיר" (תיאטרון הקאמרי), ו "צלילי המוסיקה.

מ-2004 במסגרת פרויקט נמל קיסריה, הבא לקדם את התיירות הבינלאומית באזור, היא מגלמת את אמה של חנה סנש במיצג אור-קולי [1].

בשנת 2016 שיחקה דורון במחזמר "בילי אליוט" בתפקיד סבתו של בילי, לצד אבי קושניר, דפנה דקל ואושרי כהן.

בשנת 2019 שיחקה בסדרה "סברי מרנן" את אמו של מייק, קלייר.

בפברואר 2020 תעלה לאוויר "Unorthodox", מיני סידרה מבית "נטפליקס", בה מגלמת דינה את תפקיד הסבתא.

למעלה מ-20 שנה מקיים האולפן למשחק של דינה דורון סדנאות למשחק ולמשחק מול מצלמה ושיעורים פרטיים המשלבים קואוצ'ינג לשחקנים. בין תלמידיה ניתן למנות את רוני דלומי, גל גדות, אנחל בונני, קרן פלס, רונית יודקביץ' ושי גבסו.

דורון נשואה לבמאי הקולנוע, הטלוויזיה והתיאטרון אילן אלדד.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכת הפרס ע"ש אריק איינשטיין לשנת 2014, לצד 21 יוצרים ותיקים ומוערכים שהטביעו את חותמם ותרמו להתפתחות התרבות הישראלית לדורותיה.

זוכת פרס אמ"י לשנת 2014.

פרס "כינור דוד" לשחקנית הטובה ביותר עבור תפקיד "אירמה לה-דוס" בתיאטרון "הבימה"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דינה דורון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "אמש בתיאטרון".עיתון "הבוקר".1 בדצמבר 1958