אולפני הרצליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אולפני הרצליה
Ulpney Herzliya.JPG
בכניסה לאולפני הרצליה
מייסדים מרגוט קלאוזנר
שנת הקמה 1949
מיקום המטה רחוב הקסם 12, הרצליה, ישראל
32°09′37″N 34°50′24″E / 32.16030°N 34.84000°E / 32.16030; 34.84000מיקום המטה
שליטה בחברה מרגוט קלאזונר (1949-1975)
בעלות משפחת שפילמן (בעלות פרטית)
תיא תקשורת
ענפי תעשייה טלוויזיה, קולנוע (בעבר)
מוצרים עיקריים סדרות, פרסומות
עובדים 150
האתר הרשמי

אולפני הרצליה או האולפנים המאוחדים בע"מ הם חברה להפקות טלוויזיה הממוקמת בהרצליה. באולפנים שירותי פיתוח והפקה, צילום, פוסט פרודקשן ועד לשלב השידור. האולפנים מהווים את בית ההפקה הגדול בישראל[דרוש מקור] ומשמשים כאחד ממפתחי וספקי התוכן בשוק המקומי, כמו גם מהווים ספק של שירותי מערך מרובה מצלמות עם החזקה של אולפני צילום, חדרי קונטרול וניידת שידור. אולפני הרצליה הגיעו לכ-15% משוק ההפקה הישראלי ולכ-40% משוק השירותים והאמצעים המקומי[דרוש מקור].

אולפני הרצליה, בהם מצולמים חלק מההפקות של ערוץ 2 וערוץ 10, גילתה שעם המעבר שלהם לאפיקים החדשים היא נערכה לשדרוג האיכות ורכשה מבעוד מועד ציוד שידור ב-HD המתאים לפורמט הגבוה אף יותר 2160p (נקרא גם 4K UHD).[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולפנים נוסדו ב-3 ביולי 1949 על ידי מרגוט קלאוזנר, אחת מחלוצות התיאטרון והקולנוע העברי והישראלי. קלאוזנר חזתה את הפונציאל הטמון בעולם התקשורת עוד בארץ ישראל של שנות ה-30; בשנת 1933 היא הקימה יחד עם יהושע ברנדשטטר בעלה את חברת ההפקות "אורים", זאת לאחר שהאמינה כי סרטי הקולנוע הם האמצעי הטוב ביותר להפצת רעיונות הציונות והחלוציות, הן בארץ ישראל והן ברחבי העולם. הסרט הראשון שהופק במסגרת חברת ההפקות, "לחיים חדשים" צולם בארץ ישראל, אולם בהיעדר הטכנולוגיה והכלים הדרושים לפיתוחו הוא נשלח למעבדות חיצוניות. כתוצאה מכך קלאוזנר שמה לה למטרה להקים אולפני הפקות בארץ ישראל, שיענו בדיוק על צרכים אלו ויעזרו להצמיח תעשיית קולנוע עצמאית ומשגשגת, וב-1947 החלה בחיפושים אחר הדרך שתעזור לה להגשים את החזון.

לאחר הקמת המדינה קלאוזנר ובעלה ביצעו רכישה של מגרש לבניין בהרצליה בגודל 72 דונם בעזרת השקעת כספי הירושה של אביה שהיוו הון התחלתי של 5000 דולר בלבד יחד עם כספי תרומות, ובהמשך השניים אף בנו את התשתיות הנדרשות באמצעות חומרים ומכשירים יקרים שיובאו מחוץ לארץ. לבסוף קלאוזנר הקימה עם בעלה את "אולפני הרצליה" ביולי 1949. מגילת היסוד של הבניין הונחה על היסודות על ידי ברנדשטטר ושר המשטרה דאז בכור שלום שטרית וחתומים עליה, בין היתר, אלוף יצחק שדה והשחקנית חנה רובינה.

בתוך תהליך הקמת האולפנים קלאוזנר צברה חובות כבדים, והיא לימים התוודתה שהייתה מוכנה לוותר על הפרויקט אילולא ידעה מראש על הסיבוכים הצפויים[דרוש מקור]. בנוסף, שותפיה ויתרו בשלב מסוים על האמונה שהאולפנים יהפכו לסיפור הצלחה והפצירו בה או לקנות את חלקם או לפרק את השותפות, והיא החליטה לקנות את חלקם של המשקיעים ולהעמיד את האולפנים על הרגליים. כשהיא מהווה את לב התעשייה בשנות ה-50 וה-60, קלאוזנר כיהנה בבלעדיות כיושבת ראש והנשיאה בפועל של האולפנים במשך 20 השנים הבאות, עד לפטירתה. עם מותה, קלאוזנר הורתה בצוואתה למנוע משני ילדיה, עמוס מוקדי ומרים שפילמן לדרוך באולפנים, ומניית השליטה, משמע הזכות להכריע על מניות החברה, נותרה בידיו של עורך דין. עבור מוקדי הצוואה בנוסף מנעה ממנו למכור את מניותיו, אך בתום דיון ארוך שנים בבתי המשפט הוא הצליח להיפטר מהמניות שהיו ברשותו, אחותו בחרה למכור חלק משלה והשליטה באולפני הרצליה עברה לקבוצת משקיעים מקליפורניה. כעבור מספר שנים המשכיות החזון של קלאוזנר למעשה נקטעה כאשר האולפנים התנתקו לחלוטין מתעשיית הקולנוע ונכנסו אל עולם הטלוויזיה.

מחלקות ושירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחלקת פיתוח תוכן - המחלקה יוזמת, מפתחת ומייצרת תכנים בפורמטים וסוגות, כדוגמת תוכניות אירוח, אקטואליה, בישול, מציאות, לילדים ונוער, סדרות דרמה, שעשועונים, אנימציה, נוסף לתשדירי פרסומות.
  • האולפנים - מתחם האולפנים שרוי על קרקע של 44,000 מ"ר והוא מאכלס 9 אולפני טלוויזיה המשמשים הן להקלטות והן לשידור עם קהל חי. בנוסף נמצאים במקום משרדי הפקה ותפאורות ואביזרים לצורכי צילום. עד שנות ה-70 לערך האולפנים שימשו את תעשיית הקולנוע בלבד, ומבין הסרטים שצולמו בתקופה זו ניתן למנות את "תעלת בלאומילך", "קונילמל", "חור בלבנה", "השוטר אזולאי", "אני אוהב אותך רוזה", "גבעה 24 אינה עונה", "מציצים", "הלהקה" ועוד.
  • פוסט פרודקשן - מרכז השידור והפוסט פרודקשן כולל 30 חדרי עריכה דיגיטליים מתקדמים בפורמט טלוויזיה בהפרדה תקנית או טלוויזיה בהפרדה גבוהה, חדרי סאונד, שירותי סאונד, ניידות שידור ואנשי צוות.
  • ניו מדיה - המחלקה שהוקמה ב-2006 יוזמת, מפתחת ומפיקה תכנים לשידור באינטרנט ובסלולר.
  • המחלקה הבינלאומית - המחלקה עוסקת בפרסום האולפנים והרחבת פעילותם בזירה העולמית באמצעות, בין היתר, הפצה ומכירה של הפקות מקוריות והשכרת ציוד ומתן שירותים לחברות גלובליות. המחלקה בנוסף מתמקדת בקידום יוזמות פיתוח והשקעות חוץ, שיתופי פעולה ואימוץ פורמטים זרים לכדי הפקת גרסאות מקומיות.
  • ארכיון טלוויזיה - באולפני הרצליה קיים ארכיון הקלטות מהעשורים הראשונים של מדינת ישראל.

מבנה האולפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולפנים ממוקמים במרכז העיר הרצליה, ומשתרעים על שטח של כ-47 דונם. הם מאופיינים בבניה נמוכה ומרווחת. במקום ישנם 9 אולמות צילום, ובנוסף חדרי עריכה, חדרי סאונד ועוד. בשטח האולפנים נמצא ביתה של מרגוט קלאוזנר שמשמש כיום את חברת קשת.

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי תעודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות אקטואליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולפן "ארץ נהדרת" בעונה השישית

תוכניות ושעשועונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטת התוכנית "גב האומה" באולפני הרצליה

סדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדים ונוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורמטים שלא שודרו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורמטים שנמכרו למדינות זרות:

  • Share or Dare
  • Who's Asking?
  • Push Up
  • Can You Face It
  • House Call
  • Shuttle Battle
  • Dress Up
  • The Hitchhiker

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]