אקסודוס (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אקסודוס
Exodus.png
כרזת הסרט
שם במקור: Exodus
בימוי: אוטו פרמינגר
הפקה: אוטו פרמינגר
תסריט: לאון יוריס (נובלה),
דלטון טרמבו
שחקנים ראשיים: פול ניומן,
אווה מארי סיינט,
רלף ריצ'רדסון
לי ג'יי. קוב
מוזיקה: ארנסט גולד
הקרנת בכורה: 15 בדצמבר 1960
משך הקרנה: 208 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 4,500,000‏$
הכנסות: 8,700,000‏$
דף הסרט ב-IMDb

אקסודוסאנגלית: Exodus) הוא סרט קולנוע אמריקני משנת 1960, המבוסס על רומן באותו שם מאת ליאון יוריס. הסרט הופק ובוים על ידי אוטו פרמינגר, ומככבים בו פול ניומן, אווה מארי סיינט ורלף ריצ'רדסון.

הסרט עוסק בפרשת ההעפלה והתקומה הציונית בארץ ישראל. שם הסרט מבוסס על ספר שמות בתנ"ך, שנקרא באנגלית/לטינית 'אקסודוס' ומספר על המסע של העם היהודי מעבדות (שאותה משווה יוריס לגלות) לחירות. השם קשור גם לאוניית המעפילים אקסודוס, שסיפורה מתואר בתחילת הסרט, אך אינו תופס נפח רב.

הסרט צולם ברובו בישראל והשתתפו בו אף שחקנים ישראלים בהם דן בן אמוץ, שמוליק סגל ואסתר עופרים. בסרט השתתפו גם ישראלים בצוות ההפקה, ולמדו את רזי מקצוע הקולנוע; ניתן לציין את "אקסודוס" למעשה כאבן דרך בקולנוע הישראלי, כסרט שבו רכשו ישראלים ידע מקצועי קולנועי שהשתמשו בו לאחר מכן בסרטים ישראליים מקוריים.‏[1]

הסרט זכה להצלחה קופתית גדולה בין השאר בזכות השחקן הראשי פול ניומן והפך לשגרירה של ישראל בעולם.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט משלבת אירועים היסטוריים בהם סיפורה של ספינת המעפילים אקסודוס ומלחמת העצמאות עם קווי עלילה דמיוניים ודמויות דמיוניות.

בתחילת הסרט מוצגת דמותה של קתרין "קיטי" פרימונט (מגולמת על ידי אווה מארי סיינט), אחות אמריקנית שהתאלמנה במלחמת העולם השנייה המתנדבת במחנה המעצר "קראולוס" שבקפריסין שם שוהים יהודים ניצולי שואה באופן זמני על ידי הבריטים אשר לא מאפשרים להם להיכנס לארץ ישראל, הם יושבים ומחכים שם ליום שבו יקבלו כרטיסי עליה ויפליגו לארץ ישראל, במהלך ביקור במחנה קיטי פוגשת נערה יהודיה צעירה ניצולת שואה מדנמרק בשם קארן האנסן (מגולמת על ידי ג'יל האוורת'), אשר מחפשת אחר אביה שממנו הופרדה בזמן המלחמה.

בינתיים משקיעים הארגונים היהודים מאמצים רבים להעלותם ובסגרת זו ארגנו בריחה המונית של 611 ניצולי שואה ממחנות המעצר בקפריסין לארץ ישראל על גבי ספינת המטען "אקסודוס", את האוניה משיט ארי בן כנען (מגולם על ידי פול ניומן), יהודי-ארצישראלי צעיר וכריזמטי, קצין לשעבר בבריגדה היהודית בצבא הבריטי ומפקד בהגנה. הבריטים מאתרים את ספינתו בנמל בקפריסין, עורכים עליה מצור ומאיימים להשתלט עליה. על הספינה נמצאת גם קארן האנסן ובחור ניצול שואה בשם דב לנדאו (מגולם על ידי סאל מינאו). המעפילים פותחים בשביתת רעב, וארי אפילו מאיים לפוצץ את הספינה עם הפליטים, עד אשר לבסוף הבריטים נכנעים ומאפשרים לספינה לשוט לארץ ישראל.

החלק השני של הסרט מתרחש בארץ ישראל במהלך חודשים האחרונים של המנדט הבריטי בארץ ישראל, קארן עוברת לקיבוץ גן דפנה ודב מצטרף לארגון האצ"ל על מנת להלחם בשלטונות המנדט. אביו של ארי, ברק בן כנען (מגולם על ידי לי ג'יי. קוב), הוא אחד מראשי הסוכנות היהודית, אשר מנסה לחתור להקמת מדינה יהודית באמצעים פוליטיים ודיפלומטיים בלבד, בעוד שאחיו של ברק, עקיבא, הוא מנהיג האצ"ל אשר מנסה לסלק את הבריטים מן הארץ באמצעים אלימים. היישוב שבו גדל ארי, ואשר בו מתגוררים הוריו, הוא קיבוץ גן דפנה אשר שוכן באזור הגליל למרגלות הר תבור. בינתיים האחות קיטי עולה לישראל והיא וארי מתאהבים זה בזו.

לאחר פיצוץ מלון המלך דוד נעצר עקיבא על ידי הבריטים ונגזר עליו עונש מוות. בעודו ממתין להוצאתו להורג בתלייה בכלא עכו, ארי מארגן התקפה על הכלא על מנת לשחרר את חברי המחתרת שנעצרו ואת עקיבא. בעת בריחתם מהכלא, עקיבא נהרג על ידי הבריטים בעוד שארי נפצע קשה. משום שהצבא הבריטי מחפש אחריו ביישובים היהודים, ארי מחליט להסתתר בכפר הערבי אבו ישע, אצל חבר הילדות שלו טהא (מגולם על ידי ג'ון דרק) אשר כעת הנו המוכתר של היישוב. קיטי מגיעה לכפר ומטפלת בארי.

בינתיים העצרת הכללית של האו"ם מחליטה לחלק את ארץ ישראל המנדטורית לשתי מדינות - יהודית וערבית. הערבים מסרבים לקבל את החלוקה, ובעקבות כך קבוצת לוחמי מיליציה ערבים בראשות המופתי של ירושלים מוחמד אמין אל-חוסייני מתכננים לתקוף את גן דפנה ולרצוח את כל תושבי היישוב. בעקבות כך טהא מזהיר את ארי מפני המתקפה וארי מצליח להבריח בזמן את ילדי היישוב במהלך שעות הלילה. קארן פוגשת בהמשך את דב ומצהירה בפניו כי היא אוהבת אותו, דב מבטיח לקארן שהם יתחתנו ביום מן הימים, בהמשך הלילה בעת שקארן עושה דרכה חזרה מעמדת שמירה לקיבוץ גן דפנה, היא נתקלה במארב ונהרגת על ידי חבורה של אנשי מיליציה ערבים, גופתה נתגלתה בבוקר שלמחרת, באותו היום, הכח בפיקודו של ארי כובש את הכפר הסמוך אבו ישע ומגלה את גופתו של טהא אשר נתלה על ידי אנשי מליציה ערבים שחרתו סמל מגן דוד על גופתו.

טהא וקארן נקברים בקבר אחים. במהלך טקס ההלוויה ארי נשבע שיום אחד היהודים והערבים יחיו יחד זה לצד זה בשלום, לא רק במוות אלא בחיים. הסרט מסתיים כאשר ארי, קיטי, וכוחות של הפלמ"ח נכנסים למשאיות ונוסעים לעבר הקרבות.

קבלת הסרט בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל התקבל הסרט באהדה רבה וחסרת תקדים, צילומי הסרט שנערכו בישראל עוררו התרגשות בציבור והעיתונות בישראל דיווחה בקביעות אחר התקדמותה, באופן חריג העניקה ממשלת ישראל סיוע למפיקי הסרט,‏[2] כמו כן, גם צה"ל השתתף בהפקת הסרט, כאשר ספינות חיל הים ביימו משחתות של הצי המלכותי הבריטי[3] וחיילי צה"ל ביימו חיילים בריטיים בחיפה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]