אימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעלה צביה - היישוב הישראלי של חברי אימן

האימן (Emin) היא תנועת שוליים רוחנית המבוססת על תורתו של ריימון ארמין ושואבת את השראתה מהניו אייג'.

התנועה החלה את דרכה בלונדון בשנת 1971 כשקבוצה של תריסר בני אדם פגשו בריימונד ארמין (1924-‏2002) , המכונה "ליאו" בפני חברי התנועה. במקור, נקראה העמותה "הדרך" על ידי אותם חברים מייסדים, ורק בשלב מאוחר יותר שונה השם ל-Emin, שמשמעותו העתיקה היא "הנאמן"‏[1].

יחד עם ארמין התנועה פותחה ונכון לשנת 2008 היא פועלת ב־17 מדינות בעולם. אחד ממקורות השם אימן הוא היפוך האותיות הלועזיות - Emin - In Me, המרמז על התפישה שהתשובות לחידות האנושיות נמצאות בתוך האדם ובתוך האדם מתחיל החיפוש האמיתי.

בישראל ישנם כמה מאות חברים בעמותת 'נתיבים לעתיד', אשר מרכזת את פעילות האימן בארץ. במסגרת העמותה, מקיימים חבריה פעילויות שמטרתן המרכזית היא חיפוש ומחקר בנושאי משמעות הקיום האנושי בבריאה, ויחסי הגומלין בין האדם וכל אותם דברים שאתם הוא חולק את קיומו. בנוסף, חברי העמותה חוקרים, בקבוצות לימוד ובאופן פרטני, את המציאות העכשווית, ומה הן המסקנות שניתן להקיש ממחקר זה על מגמות חדשות אשר יתפתחו בעתיד. מעבר לפעילות בתוך העמותה, נערכות פגישות פתוחות לקהל הרחב במספר מרכזים ברחבי ארץ. חברי האימן בישראל הקימו מחדש את היישוב מעלה צביה באזור משגב שבגליל.

אף על פי שאין ארגון מרכזי המרכז את כל הקבוצות באופן ארגוני, חבריהן מקיימים קשרים אישיים ופעילות בינלאומית משותפת על רקע רעיוני דומה.

רעיונות מרכזיים בתפישה של האימן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבסיס הפילוסופיה של האימן נמצאים הערך והחשיבות לכך שכל פרט הוא יחיד ומיוחד, ושישנה מטרה ומשמעות לחיים של כל אדם כחלק מהתמונה הגדולה יותר. על פי תפישה זו, כאשר אדם מתפתח, ומממש את הפוטנציאל הטמון בו באופן מלא יותר, יכולה להבשיל בו היכולת לתרום מעצמו לסביבתו ואף לעזור לאחרים[2].

אחד העקרונות המובהקים של התפישה הפילוסופית באימן הוא החופש המוחלט שישנו לכל אדם לנהל את חייו על פי ראות עיניו‏‏[3].

פריזמה 21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפסקת פעילות המכינה הקדם צבאית, הוקמה תוכנית פריזמה 21, שנת לימודים אשר משלבת רבדים רוחניים, מעשיים והתנסותיים, המיועדת לעשות את השנים שאחריה לאפקטיביות ומשמעותיות יותר‏‏[4]. התוכנית מיועדת לבוגרים אחרי צבא ואינה ממומנת על ידי גופים ממשלתיים.

שם נבחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצטרף לאימן יכול לבחור לעצמו כינוי ומקובל ששאר חברי הקהילה יפנו אליו בכינויו זה. אדם רשאי להחליף לעצמו את הכינוי בהתאם לשיקוליו ורצונו. פעמים רבות אדם מחליף את שמו לתכונה שהוא רוצה להביא לחייו כגון: אור, אהבה, אומץ, תעוזה או סמל כלשהו שמייצג תכונה כגון: ים (עומק), לביא (אומץ), נשר (מיקוד), על מנת לחזק תכונה זו.

מחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדעות לגבי התנועה חלוקות, חלקן חיוביות וחלקן שליליות. ב-1987 פורסמו מסקנות ועדה בין-משרדית בראשות מרים גלזר-תעסה, לבדיקת תופעת הכתות בישראל, אשר כלל את האימן בין הכתות שסקר. בעקבות זאת, המרכז הישראלי לנפגעי כתות מגדיר את התנועה ככת[5]. דו"ח של משרד הרווחה מגדיר את האימן ככת פתוחה שחבריה נחשפים לאנשים שאינם חברים בכת במקומות עבודה, ובמסגרות משפחתיות וחברתיות אחרות‏[6].

סקירה של אגף המודיעין במשטרת ישראל מינואר 2003 (שלא פורסמה באופן רשמי) טוענת שמהות התנועה לוקה בערפל, אך שקיים פער בין מטרותיה המוצהרות של האימן לבין פעילויותיה האמיתיות ושהתנועה מנגידה בין חבריה ה"טובים" לבין העולם ה"רע". כן טוענת הסקירה שהתנועה היא כת היררכית מאוד, שבניגוד להצהרות כי פעילותה אינה נעשית למטרת רווח, בפועל אין אלה פני הדברים‏[7].

בקשה של מכינה קדם צבאית במעלה צביה להכרה נענתה בתחילה בחיוב על ידי ראש אגף הנוער והנח"ל בילו מישורי, אולם לאחר התייעצות עם משרד החינוך הבקשה סורבה מחשש השפעה של האימן על התלמידים‏[8]. עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה נדחתה, לאחר שהוסכם לאשר את סיום שנת הלימודים הראשונה‏[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משמעות השם אימן, באתר האימן העולמי, לבן.
  2. ^ חוברת הסברה: מעלה צביה, יישוב קהילתי בגליל בדרך האימן
  3. ^ ‏R. Armin. Cobwebs and Tears. World Copyright, D. Mckay © 1980-2003‏
  4. ^ ‏ אתר פריזמה 21, תוכנית הלימודים: http://www.prisma21.org.il/index.php?show=program
  5. ^ חלק ראשון של הפרק על כת האימן בדו"ח ועדת תעסה גלזר, אתר המרכז הישראלי לנפגעי כתות
  6. ^ דין וחשבון, צוות משרד הרווחה והשירותים החברתיים, לבחינת תופעת הכתות בישראל, עמ' 17
  7. ^ 7.0 7.1 בג"ץ 8777/03, "טופז" מכינה קדם צבאית ע"ש ירמי ברדנוב נגד מדינת ישראל
  8. ^ משה גורלילפקד בסיירת מותר להם להכשיר נוער לשרות צבאי אסור, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2003