לדלג לתוכן

מועצה אזורית משגב

(הופנה מהדף משגב)
המונח "משגב" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו משגב (פירושונים).
מועצה אזורית משגב
בניין המועצה האזורית משגב
שם בערבית مجلس إقليمي مسغاف
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 35
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] 4
ראש המועצה דני עברי
תאריך ייסוד 1982
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[2]
  - אוכלוסייה 30,823 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[1] 75
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.3% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.38 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 189 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[1] 215
תחום שיפוט[4] 162,910 דונם
    - דירוג ארצי[1] 25
[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5]
7 מתוך 10
    - דירוג ארצי[1] 72
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4712
    - דירוג ארצי[1] 23
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.3%
גילאי 5 - 9 9.8%
גילאי 10 - 14 10.5%
גילאי 15 - 19 9.5%
גילאי 20 - 29 14.9%
גילאי 30 - 44 17.2%
גילאי 45 - 59 18.6%
גילאי 60 - 64 4.4%
גילאי 65 ומעלה 7.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 16
–  יסודיים 11
–  על-יסודיים 10
תלמידים 6,701
 –  יסודי 3,764
 –  על-יסודי 2,937
מספר כיתות 275
ממוצע תלמידים לכיתה 26.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מועצה אזורית משגב נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.misgav.org.il
פארק אוסטרליה במועצה האזורית משגב
מבט כללי על אזור המועצה האזורית, בין מושב יודפת והיישוב הקהילתי רקפת
מיצג אמנותי המדמה את הקופסה הכחולה של קרן קיימת לישראל בפארק אוסטרליה

מועצה אזורית משגבערבית: مجلس إقليمي مسغاف) היא מועצה אזורית מעורבת במחוז הצפון שבישראל, השוכנת בלבו של הגליל העליון, בין הערים שפרעם, סח'נין, עכו וכרמיאל.

המועצה האזורית משגב מורכבת מ-35 יישובים, מרביתם יישובים קהילתיים יהודיים (שלהן כ־1,500 נפשות), מספר קיבוצים מתחדשים, ו-6 כפרים בדואים המהווים כ-25.7% מכלל האוכלוסייה במועצה[6].

שטח השיפוט של המועצה האזורית משגב הוא כ-162 אלף דונם.

בימי המנדט הבריטי היה אזור משגב מאוכלס בערבים בלבד, ונכלל באזור המיועד למדינה הערבית על-פי תוכנית החלוקה. האזור נחשב למאוכלס בצפיפות בערבים ונעדר קרקעות חקלאיות זמינות להתיישבות יהודית ועל כן לא הוקמו בו יישובים. בשנת 1956 הוקם "כפר חוצבים" שגב, שהיה אמור להתבסס על עבודות במחצבה סמוכה, אך כשל, ובמשך מעל עשר שנים עשו המוסדות המיישבים מאמצים למצוא פתרון ליישוב זה ולא התפנו להקמת יישובים נוספים באזור. עם זאת, במהלך שנות ה-60 הוקם המושב יודפת.

בראשית שנות ה-70 חלה התעוררות ברצון להתיישב באזור, שהיה קרוב יחסית לחיפה ולקריות. גרעין התיישבותי של התנועה להפצת התורה קיבל מידי המוסדות המיישבים את הבתים הריקים של שגב, שנותרו בו רק כ-18 משפחות, ועשרות בתים ריקים, כדי להקים במקום יישוב המבוסס על מוסדות חינוך. סכסוכים אלימים עם התושבים הוותיקים הביאו לביטול התוכנית ולאנשי התנועה להפצת התורה הובטח יישוב אחר באזור. במקביל התגבש גרעין של בוגרי מדעי המחשב מהטכניון שביקשו להקים יישוב באזור. אלו נענו להצעה של המוסדות המיישבים להקים כפר תעשייתי מבוסס מפעלים עתירי ידע, ועלו בשנת 1974 לאתר זמני לקראת הקמת המושב יעד. אתר ליישוב יעד אותר בסוף שנת 1976, יחד עם שני אתרים נוספים ליישובים שכניה ומנוף, שהוקצו לגרעינים של עולים מארצות הברית ומדרום אפריקה.[7] בשנת 1977 נוספה קורנית ליישובים שהתעתדו לקום באזור שגב.

בשנת 1975 פנו קבוצה של עובדי רפא"ל למוסדות המיישבים בבקשה להקים יישוב קהילתי, שאינו מתבסס על פרנסה ביישוב. המוסדות המיישבים דחו בקשה זו בטענה שאינם מעוניינים להקים יישוב של וילות. אולם התעקשות חברי הגרעין הביאה לפשרה, ובתחילת 1977 נאמר לחברי הגרעין שהם מיועדים להתיישבות באותה שנה. בתחילת 1978 התפצל הגרעין, ואנשיו הקימו את יובלים (גרעין גילון) ואת עצמון על חורבות שגב שננטש.

בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80, במסגרת תוכנית המצפים בגליל שקודמה על מנת לייהד את הגליל, היה גוש שגב אחד משלושה "גושים" בהם הוקמו מצפים. בנוסף ליישובים שנמנו לעיל, הקים גרעין "סוף מערב" את היישוב הקהילתי שורשים, וגרעין מארצות הברית הקים את היישוב הקהילתי רקפת.[8]

בסוף 1982 נוסדה המועצה האזורית משגב שאיגדה את יישובי גוש שגב, וחלק מיישובי הגושים צלמון ותפן, שקיבלו קודם לכן שירותים ממועצות שכנות מרוחקות.

נכון לשנת 2023, המועצה מונה כ-30,000 תושבים, יהודים, ערבים ובדואים. בשטח המועצה נמצאות פזורות בדואיות לא מוכרות, בהן הכפר חמדון ליד קיבוץ לוטם, ו'קובסי מערב' ליד היישוב לבון.

מועצה אזורית משגב נמצאת בלב הגליל, מזרחית לעכו ועמק זבולון ומערבית לשטח המועצה האזורית מרום הגליל. המועצה עוטפת את העיר כרמיאל וגובלת ברשויות ירכא, ג'וליס ומעלה יוסף בצפונה, ובמועצה האזורית עמק יזרעאל בדרומה.

יישובי המועצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה
1 יישוב קהילתי אבטליון 1987
2 קיבוץ אשבל 1979
3 יישוב קהילתי אשחר 1986
4 יישוב קהילתי גילון 1980
5 כפר בדואי ד'הרה ?
6 כפר בדואי דמיידה המאה ה-17
7 יישוב קהילתי הר חלוץ 1985
8 יישוב קהילתי הררית 1980
9 כפר בדואי חוסנייה 1996
10 יישוב קהילתי חרשים 1980
11 יישוב קהילתי טל-אל 1980
12 יישוב קהילתי יובלים 1982
13 מושב יודפת 1960
14 קיבוץ יחד 1981
15 מושב יעד 1974
16 קיבוץ כישור 1976
17 כפר בדואי כמאנה ?
18 יישוב קהילתי כמון 1980
19 יישוב קהילתי לבון 1980
20 יישוב קהילתי לוטם 1978
21 קיבוץ מורן 1977
22 יישוב קהילתי מורשת 1996
23 יישוב קהילתי מכמנים 1980
24 יישוב קהילתי מנוף 1980
25 יישוב קהילתי מעלה צביה 1979
26 יישוב קהילתי מצפה אבי"ב 1981
27 כפר בדואי סלאמה 1976
28 יישוב קהילתי עצמון-שגב 1953
29 כפר בדואי ערב א-נעים 1999
30 קיבוץ פלך 1980
31 יישוב קהילתי צורית 1981
32 יישוב קהילתי קורנית 1978
33 כפר ערבי ראס אל-עין 1996
34 יישוב קהילתי רקפת 1981
35 יישוב קהילתי שורשים 1985
36 יישוב קהילתי שכניה 1980
37 קיבוץ תובל 1981

המועצה נקראת על פי ציטוט מספר "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים" של יוסף בן מתתיהו בתיאורו את כיבוש יודפת (שהייתה ליישוב הראשון במועצה בעידן המודרני): ”כי המקום הוא משגב חזק לפני הגליל”.[9]

מוסדות חינוך ותרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרדי המועצה האזורית שוכנים בבניין במרכז השירותים המרכזי המצוי ליד היישוב רקפת. במרכז ממוקמים גם המרכז לפרט ולמשפחה, ספריה אזורית, סניפי קופות החולים, בית הספר העל יסודי (חטיבה ותיכון אזורי) שהחל מ-2015 החל בתהליך הפיכה ל'קמפוס חינוכי' הכולל שלושה תיכונים - 'אסיף- משגב', 'קציר- משגב' ו'עומר- משגב', בי"הס היסודי "משגב", מרכז קהילתי (מתנ"ס), מתקני ספורט, מרכז לגיל השלישי 'מרחבים' ומועדון כפרי. ברחבי המועצה ממוקמים ארבעה מרכזים נוספים, שבכל אחד מהם פועל בית ספר יסודי ושלוחה של המתנ"ס - בהר גילון, הר שכניה, מורשת, ובכפר סלאמה, בו פועל גם תיכון מרשת 'אורט' לאוכלוסיית היישובים הבדואים. בתי ספר נוספים בתחום המועצה: בית הספר הדו-לשוני "גליל" בקיבוץ אשבל, בית הספר האנתרופוסופי "עודד" ביודפת, תבנית החינוך המוזהב במעלה צביה ובי"ס יסודי נוסף ביישוב הבדואי כמאנה. ב-2018 נפתח בית ספר יסודי חדש ביישוב לבון עבור יישובי המועצה הצפוניים.

ליד מתחם המועצה נמצא "פארק אוסטרליה" שהוקם בתרומות ידידי הקרן הקיימת באוסטרליה. בפארק יש מתקני שעשועים לילדים ואמפיתיאטרון פתוח בו נערכות הופעות ואירועים שונים. בפארק יש אנדרטה לחללי המועצה ופסלים נוספים, ביניהם פסל אבן של קופסת הקרן הקיימת המוצבת על מפת אוסטרליה,

ביער שגב הסמוך למתחם המועצה ממערב, נמצאים שבילי טיול, חניוני יום ומסלול 'סינגל' מעגלי לרוכבי אופניים.

במשגב פועלות שלוש תנועות נוער: הנוער העובד והלומד, האיחוד החקלאי והצופים. בנוסף כמאה חמישים ילדים משתתפים בפעילות של ארגון הנוער חוגי סיירות של הקק"ל.

בפארק תעשיות משגב ופארק תעשיות בר-לב וכן ביישובים עצמם פועלים מאות מפעלים ועסקים פרטיים בתחומי תעשייה, תיירות ושירותים, המספקים תעסוקה לתושבי משגב והסביבה.

בתחום המועצה נמצא מכון 'לשם' של חברת רפאל המעסיק רבים מתושבי המועצה.

ישובי משגב קרובים גם למוקדי התעסוקה והשירותים בכרמיאל, הקריות, תפן, מגדל העמק ויקנעם.

ספורט במשגב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סקר צרכנים נרחב שנערך ב-2014 תושבי משגב עוסקים בפעילות ספורטיבית בשיעור גבוה של כ־76% (שיעור זה גבוה ב-5% מהממוצע במועצות אזוריות אחרות שבהם בוצע סקר צרכים דומה). אוכלוסיית משגב גדלה במרוצת השנים, ועמה גדל, בהתאם לדרישות האוכלוסייה, הצורך בפיתוח התשתיות לספורט ופנאי.[10]

עיקר הפעילות המאורגנת של הספורט מתקיים במרכז האזורי-המועצתי במתחם משגב, כיוון ששם מצויים המרכז הקהילתי, מרבית מתקני הספורט של המועצה (מגרשי טניס ומגרשי כדורגל, אולמות ספורט, חדרי כושר, בריכת שחיה מקורה ומחוממת, בריכה פתוחה, ויער שגב, כמרחב לפעילות שטח) ובתי הספר האזוריים בהם קיימת תשתית בסיסית של מתקנים לפעילות של ספורט וחינוך גופני. מיעוט הפעילות של הספורט מתקיים ביישובים עצמם, כי היישובים ברובם קטנים ולא תמיד יכולים לקיים פעילות מקומית שעלותה גבוהה, בגלל מיעוט משתתפים.[10]

פעילויות ספורט מועצתיות - אזוריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • המשגביאדה אליפות היישובים במשגב למבוגרים בענפים: שחיה, ריצה, טניס, אופני הרים, קט רגל, כדורסל, פטאנק, כדורשת, טניס שולחן ומשיכת חבל.[11]
  • מרוץ משגב וצעדת הילה בגליל (הולכים יחד לבריאות האישה), פסטיבל ספורט ובריאות-מפעל ספורט אזורי (וארצי) שזוכה להצלחה ולצמיחה בכל שנה, בו משתתפים אלפי אנשים בכל הגילים. האירוע כולל גם הפנינג והפעלות ספורט לכל המשפחה במטרה להגביר את המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד ובריאות האישה.[12]
  • פסטיבל אופניים משגב- תחרות פתוחה וייחודית לרוכבים תחרותיים בכל הגילים והרמות ביער שגב. במקביל לתחרות מתקיימים טיולי אופניים, פעילויות לחובבי האופניים והפנינג.[11]

ספורט תחרותי במשגב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במועצה האזורית משגב מתקיימת פעילות ספורט תחרותי רבה בתחומים: רכיבת אופניים, שחיה, כדורגל, כדורעף, כדורסל, טניס, בייסבול, ריצה וטריאתלון.[דרוש מקור][מפני ש...]

שיתופי פעולה אזוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצה אזורית משגב שותפה מאז 2014 באשכול רשויות בית הכרם ביחד עם כרמיאל, ראמה, נחף, בענה, דיר אל-אסד ומג'ד אל-כרום. אשכול הרשויות הוא תאגיד עירוני המהווה פלטפורמה ליצירת שיתופי פעולה אזוריים בין רשויות שכנות, אחד מחמישה אשכולות שהוקמו על ידי המכון למנהיגות וממשל, קרן אלכא- ג'וינט ובסיוע משרד הפנים.

משגב גם חברה באיגוד ערים גליל מערבי לאיכות סביבה, גוף הפועל לפיקוח, תיאום וקידום בנושאים סביבתיים במרחבי הרשויות והמרחב המשותף.

ראשי המועצה לדורותיהם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מועצה אזורית משגב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 לטבלת הדירוג המלא.
  2. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  6. ^ דר, שמעון, חקלאות שלחין בהרי ארץ ישראל, In the Highland's Depth, 2020, עמ' 91–112 doi: 10.26351/ihd/10-1/4
  7. ^ מנחם רהט, עוד 6 ישובים יוקמו בגליל - עד סוף מרס, מעריב, 15 בדצמבר 1976
  8. ^ יוסף פריאל, התעוררות ביישוב הגליל, דבר, 16 בינואר 1979
  9. ^ 'תולדות מלחמת היהודים', פרק 7 (כיבוש יודפת)
  10. ^ 1 2 תוכנית אב לספורט במשגב - 2014 (ארכיון)
  11. ^ 1 2 המרכז הקהילתי משגב - ספורט משגב (ארכיון)
  12. ^ צעדת הילה בגליל, באתר www.hilabagalil.org.il (ארכיון)