אימפיריאל ג'פניז איירווייז
| נתונים כלליים | ||||
|---|---|---|---|---|
| תקופת הפעילות |
1938 – אוקטובר 1945 (כ־7 שנים)  | |||
| נתוני חברת תעופה | ||||
| ||||
| ||||
  | ||||
אימפיריאל ג'פניז איירווייז (ביפנית: 大日本航空株式会社) הייתה חברת התעופה הלאומית של האימפריה היפנית במהלך מלחמת העולם השנייה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם תחילת מלחמת סין–יפן השנייה, היה צורך גדול ביכולת ההובלה האווירית של הצבא היפני, שגייס באופן מסורתי את משאביו של חברת התעופה הלאומית, תאגיד התעבורה האווירית של יפן (אנ'). עם זאת, התעוררו עימותים רבים בין הצבא היפני הקיסרי והצי הקיסרי היפני על תעדוף והממשלה החלה לראות צורך ביצירת מונופול בתחום התעופה הלאומי של יפן. הממשלה רכשה כ-50% מתאגיד התעבורה האווירית של יפן ובדצמבר 1938 שינתה את שמה ל"דאי ניפון קוקו".
בסוף שנות השלושים הפעילה החברה רשת בינלאומית ענפה של טיסות עם מטוסים יפנים ומטוסים זרים. חברת התעופה עבדה באופן צמוד עם מנצ'וקו נשיונל איירווייז (אנ') שטסה ליעדים במדינת הבובות של האימפריה היפנית, מנצ'וקוו וליעדים נוספים בשטחים שיפן כבש בסין[1]. החברה גם הפעילה כמה טיסות שכר ארוכות יותר, בהם טיסות לאיראן ואיטליה כבר ב-1939.
לאחר תחילת המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט בדצמבר 1941, החברה הפכה לחברה בבעלות ממשלתית מלאה ולמעשה פעלה כשתי יחידות נפרדות, אחת על ידי הצבא היפני ואחת על ידי הצי היפני. עד 1943 הפעילה החברה מסלול שירות צבאי מעגלי שעובר מטאיוואן דרך הפיליפינים, תאילנד, סינגפור, אינדונזיה ודרום סין[2].
לאחר כניעת האימפריה היפנית באוגוסט 1945 הופסקו הטיסות המבצעיות בפרט והטיסות של החברה בלל, חודש לאחר מכן בעלות הברית כבשו את נמל הבית של החברה, נמל התעופה האנדה על ידי בעלות הברית כבר חודש לאחר הכניעה. באוקטובר 1945 החברה פרוקה באופן רשמי[3].
במהלך הכיבוש האמריקאי של יפן הוחרמו כלי טיס בכל רחבי יפן ותעופה אזרחית ביפן נאסרה עד להקמת ג'פאן איירליינס ב-1951.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Timetable and route map, 1939 20th century timetable museum
- ^ Flight schedule, 1943 20th century timetable museum
- ^ Routes development history etc. JCAL