אינדרה שרפיטיטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אינדרה שרפיטיטה
Shot 01-117 small.jpg
לידה 1983 (בת 36 בערך)
פלאנגה, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקולג' המלכותי לאמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה צילום, פיסול, ציור, ומיצב
זרם באמנות אמנות עכשווית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אִינְדְרֶה שֶׁרְפִּיטיטֶהליטאית: Indrė Šerpytytė; נולדה ב-1983, פלאנגה, ליטא הסובייטית) היא אמנית ליטאית החיה ופועלת בלונדון.  היא עוסקת בהשפעתן של מלחמות על היסטוריה ועל תפיסה, ועובדת בצילום, פיסול, ציור, ומיצב.

עבודותיה מוחזקות במוזיאון ויקטוריה ואלברט ובאוספים פרטיים, והוצגו בטייט מודרן, במוזיאון לאמנות מודרנית, בגלריית הצלמים, במוזיאון לאמנות עכשווית בקראקוב, ובמוזיאון פולקוואנג. [1]

חייה ויצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרפיטיטה נולדה ב-1983 בפלאנגה, בליטא הסובייטית, אך עקרה ללונדון בגיל 14.  היא השלימה תואר ראשון בצילום עיתונאי באוניברסיטת ברייטון, ותואר שני בצילום במכללה המלכותית לאמנות בלונדון.

"(1944-1991)"[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת שם זה הציגה שרפיטיטה כמה סדרות תצלומים, החל משנת 2009 ועד היום (נכון ל-2016), ובהן "מבנים של הנקו"ד, מב"ד, מג"ב, וקג"ב לשעבר", אשר מתמקדת בהשלכות מלחמת העולם השנייה על ליטא.  תמונות שחור-לבן מתארות סיפור נשכח של חיכוכים מקומיים, חקירות ועינויים של אנשים בבתים שהופקעו ממשפחות לשימוש המשטרה החשאית הסובייטית.  במקום להציג את המבנים עצמם, או להראות קורבנות באופן ישיר, משתמשת שרפיטיטה בדגמים מגולפים מעץ שהזמינה במיוחד, על בסיס מחקר ארכיוני וביקורים באתרים.  בשנת 2009 פרסמה גם סדרת תצלומים בשם "אחֵי יער", שעסקה ביער הליטאי כמקום מחבוא והיעלמות לאחר ששימש בית לאחת המחתרות הפעילות ביותר בתקופת המלחמה.

מדינת/מצב שתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה A State of Silence (2006) היא הומאז' לאביה של שרפיטיטה, אַלְבּינַס שרפיטיס, אשר כיהן בשעתו כראש מנגנון הביטחון של ליטא, ונהרג בנסיבות חשודות בתאונת דרכים בבוקר ה-13 באוקטובר 2001.

2 שניות של צבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבניות הצבע הגדולות המרכיבות את היצירה המקוונת "2 שניות של צבע" לקוחות מחיפוש תמונה באתר גוגל עם מחרוזת החיפוש "עריפות דאעש" (באנגלית). היצירה מציגה יריעת טלאים של מלבנים אשר נוצרים אוטומטית עם טעינת הדף, ואשר צבעיהם לקוחים מ"השחור של בגדי המוציאים להורג, הכתום של בגדי הקורבנות [או] כחול השמיים."  התמונות מציעות תגובה למרחב התקשורת המוצף, ומבקשות "לפרוץ את המעגל הסגור שבין אלימות שמבוצעת ללא מחשבה, ואלימות שנצרכת ללא מחשבה".[2]

150 מייל לשעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציורים המרכיבים את היצירה "150 מייל לשעה" מבוססים על תמונות של בני אדם קופצים ממרכז הסחר העולמי בניו יורק במהלך התקפות ה-11 בספטמבר. בכל תמונה, הוסרה דמות האדם, ונותר רק המבנה כ"עד יחיד ומצבה לא מכוונת".[3]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים של שרפיטיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (1944 – 1991). London: self-published, 2010. [[:en:Special:BookSources/9780956691705|ISBN 9780956691705]]. כולל ראיון עם מרטין בארנס וטקסט מלווה מאת נייג'ל רולף.

פרסומים עם אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Pokario Istorijos / Post-war Stories. Kaunas, Lithuania: Lithuanian Photographers’ Association Kaunas Department, 2015. By Šerpytytė ("Forest Brothers: Former NKVD-MVD-MGB-KGB Buildings"), Claudia Heinermann ("Wolf Children") and Michal Iwanowski ("Clear of People"). [[:en:Special:BookSources/9786098099126|ISBN 9786098099126]]. עם טקסט מאת סוניה ווינטרברג ("ילדי זאב").

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס ג'רווד, קרן ג'רווד, 2006.[4]
  • פרס טרי אוניל, 2007 [5]
  • פרס ההצטיינות של פוג'יפילם, 2008. [6]
  • מלגת צילום מטעם מוזיאון התקשורת הלאומי (אנגליה), 2009.[7]
  • פרס "פלאש פורוורד" של קרן מג'נטה, 2010.[8]

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שגרירות ליטא בלונדון, 2009.[9]
  • גלריית Camera 16, מילאנו, 2010.[10]
  • גלריית הצילום של וילנה, וילנה, 2011.[11]
  • גלריית הצלמים, לונדון, 2010.[12]
  • Ffotogallery, פנרת', ויילס, 2013;[13][14]
  • פסטיבל Kraków Photomonth Festival, המוזיאון לאמנות עכשווית בקראקוב, 2015.[15][16]

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אינדרה שרפיטיטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]