אינוקנטיוס הרביעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אינוקנטיוס הרביעי
Innocentius Quartus
Pope Innocent IV sends Dominicans and Franciscans out to the Tartars.jpg
אינוקנטיוס הרביעי, יושב על כס האפיפיור
מדינה מדינת האפיפיור
תאריך לידה 1195
מקום לידה גנואה, הרפובליקה של ג'נובה Flag of Genoa.svg
תאריך פטירה 7 בדצמבר 1254 (בגיל 59 בערך)
מקום פטירה נאפולי, ממלכת סיציליה Bandiera del Regno di Sicilia 4.svg
מקום קבורה קתדרלת נאפולי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת פארמה, אוניברסיטת בולוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק איש דת, כומר קתולי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה-180
תקופת כהונה 28 ביוני 12437 בדצמבר 1254 (11 שנים)
הקודם סלסטינוס הרביעי
הבא אלכסנדר הרביעי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אינוקנטיוס הרביעי או אינוסנטיוס הרביעי (בלטינית: Innocentius Quartus, באיטלקית: Innocenzo Quarto אינוצ'נצו קוארטו), שמו בלידה סיניבלדו פיֶאסקי ( איטלקית: Sinibaldo Fieschi) נפטר: 7 בדצמבר 1254. היה אפיפיור מיום 28 ביוני 1243 עד ליום מותו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד בעיר גנואה בתאריך לא ידוע, ככל הנראה במהלך שנת 1195, כבנו של רוזן העיר לבאנה שבמחוז ליגוריה שבאיטליה. הוא למד משפטים והתמחה במשפט קאנוני באוניברסיטת בולוניה ובאוניברסיטת פארמה. שמו כעורך דין מומחה הביא אותו לשירות הכס הקדוש ברומא בשנת 1226, הוא שימש בתפקידי מנהל שונים ובהם מושל נפת אנקונה וזכה לתואר קרדינל דה-פיֶאסקי.

ביום 25 ביוני 1243 לאחר שנה וחצי של דיונים בקרב הקרדינלים במהלכן היה הכס הקדוש ללא מנהיג לקח על עצמו דה-פיֶאסקי את תפקיד האפיפיור תחת השם אינוקנטיוס הרביעי. מצבה של מדינת האפיפיור היה בכי רע ושנים של עימותים בלתי פוסקים עם פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה גרמו לאי שקט פוליטי בתוך מדינת האפיפיור שהקרינו על כל איטליה. בשנת 1244 נאלץ האפיפיור לעזוב את רומא ולצאת לגלות בליון שבצרפת. במהלך שלושה ימים בחודש יולי 1245 התנהלה בליון תחת ניהולו של אינוקנטיוס ועידה אקומנית ה-13 במספר שנסבה על השאלה כיצד לפתור את המשבר עם הקיסרות.

בוועידה נכחו מספר מועט של אנשי דת, רובם מצרפת וספרד ולאחר דיונים מקיפים הטילה הועידה חרם ונידוי על הקיסר ושחררה את כל נתיניו מחובת נאמנות לכתר. עם זאת הועידה לא הצליחה להכניע את הקיסר ורק מותו בדצמבר 1250 איפשר לאפיפיור לחזור לאיטליה.

אינוקנטיוס הרביעי לא שקט על שמריו עם מות הקיסר ופנה לעימות עם יורשיו במטרה להשמיד את בית שטאופן בו ראה כסכנה קיומית למוסד האפיפיורות. פעולתו העיקרית הייתה כנגד מנפרד מלך סיציליה בנו של פרידריך אך בסיכומו של דבר נכשלו כל מאמציו והוא נפטר ביום 7 בדצמבר 1254 בנאפולי לאחר קבלת ידיעה על תבוסת צבאו בקרב נגד הצבא הסיציליאני.

אינוקנטיוס הרביעי יצא בתקיפות כנגד עלילות הדם. הוא קבע כי בעטיה: "היהודים חיים תחת שלטון הנסיכים והאצילים בתנאים הגרועים מאלו שחיו בהם אבותיהם תחת פרעה במצרים". עמדתו הייתה מאז לקו הרשמי של הכנסייה בנושא.

מורשתו העיקרית היא הבולה המתירה שימוש בעינויים על ידי האינקויזיציה על מנת להשיג הודאות מכופרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אינוקנטיוס הרביעי בוויקישיתוף
הקודם:
סלסטינוס הרביעי
אפיפיור
(רשימה)
הבא:
אלכסנדר הרביעי