אינטרפרון בטא 1a

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אינטרפרון בטא 1a
1AU1 Human Interferon-Beta01.png
שמות מסחריים בישראל
אוונקס - avonex, פלגרידי - plegridy, רביף - rebif, בטאפרון - betaferon
נתונים כימיים
כתיב כימי C908H1408N246O252S7 
מסה מולרית 20027.0 גרם למול
נתונים פרמוקוקינטיים
זמן מחצית חיים 10 שעות
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם
קטגוריית סיכון בהריון C
דרכי מתן הזרקה תת-עורית או תוך שרירית
מזהים
מספר CAS 145258-61-3

אינטרפרון בטא 1a (גם אינטרפרון בטא 1-אלפא) הוא ציטוקין במשפחת האינטרפרונים המשמש כתרופה לטיפול בטרשת נפוצה (MS-Multiple Sclerosis)‏[1]. אינטרפרון זה מיוצר על ידי תאים ביונקים, בעוד שאינטרפרון בטא-1b מיוצר בחיידקי E. Coli שעברו שינוי[2]. הועלו מספר טיעונים, כי אינטרפרונים עשויים להביא להפחתה של 18-38%, בשיעור ההישנויות של טרשת נפוצה[3].

לא הודגם כי אינטרפרון בטא האט את התפתחות הנזק הגופני מהמחלה[4][5][6][7], אינטרפרונים אינם מרפאים טרשת נפוצה (אין ריפוי ידוע); הטענה היא כי אינטרפרונים עשויים להאט את התקדמות המחלה, אם הם ניתנים מוקדם ובמשך מהלך המחלה[8].

שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסמונת קלינית מבודדת (CIS)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי הקליני המוקדם ביותר של טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (RRMS) הוא תסמונת קלינית מבודדת (CIS), כלומר, התקף אחד של תסמין יחיד. במהלך CIS, יש התקף תת-חריף המרמז על דמיאלינציה(אנ'), אשר צריכה להיכלל בספקטרום של הפנוטיפים של טרשת נפוצה‏[9]. טיפול באינטרפרונים לאחר התקף ראשון, מקטין את הסיכון לפתח טרשת נפוצה קלינית[10][11].

טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (RRMS)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות יעילות אך במעט, בהקטנת מספר ההתקפים בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, ובהפחתת ההצטברות של נגעים במוח, הנמדדת באמצעות דימות תהודה מגנטית (MRI), תוך שימוש בגדוליניום[10]. אינטרפרונים מפחיתים הישנויות בכ-30% ופרופיל הבטיחות שלהם הופך אותם לטיפולי קו ראשון[10]. עם זאת, לא כל המטופלים מגיבים לטיפולים אלו. ידוע כי 30% מחולי טרשת נפוצה אינם מגיבים לאינטרפרון בטא[12]. חולים אלה ניתנים לסיווג כלא-מגיבים גנטית, פרמקולוגית ופתוגנטית[12]. אחד הגורמים הקשורים לאי-תגובה הוא נוכחות של רמות גבוהות של נוגדנים כנגד אינטרפרון בטא. טיפול באינטרפרון, ובמיוחד עם אינטרפרון בטא-1b, גורם לייצור נוגדנים מנטרלים, בדרך כלל בששת החודשים השניים, של הטיפול, ב 5% עד 30% מהחולים שטופלו[10]. יתר על כן, תת-קבוצה של חולי RRMS עם טרשת נפוצה פעילה במיוחד, המכונה לעיתים "טרשת נפוצה המחמירה במהירות", אינה מגיבה בדרך כלל לאינטרפרון בטא-1a‏[13][14].

בעוד שיש צורך במחקרים נוספים לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של התרופות[8][10], הנתונים הקיימים לגבי ההשפעות של האינטרפרונים, מצביעים על כך שטיפול ארוך-טווח המתחיל המוקדם, הוא בטוח וקשור עם תוצאים טובים יותר[8].

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות בהזרקה עלולות לגרם לגירוי או לשטפי דם באתר ההזרקה. שטף הדם המתואר נגרם כתוצאה מהזרקה תת-עורית.

אינטרפרון בטא-1a זמין רק בצורת זריקה, ויכול לגרום לתגובות עוריות באתר ההזרקה, העלולות לכלול נמק עורי. תגובות עוריות עם אינטרפרון בטא שכיחות יותר במסגרת מתן תת-עורי, ובעלות ביטוי קליני מגוון[15]. הן מופיעות בדרך כלל במהלך החודש הראשון של הטיפול, אם כי שכיחותן וחשיבותן פוחתות לאחר שישה חודשים של טיפול[15].

התגובות העוריות שכיחות יותר אצל נשים[15]. התגובות העוריות הקלות, בדרך כלל לא מעכבות את הטיפול, בעוד שנמק עורי מופיע בכ-5% מהחולים ומוביל להפסקת הטיפול[15].כמו כן, לאורך זמן, עלול להתפתח שקע נראה לעין, באתר ההזרקה, זאת עקב הרס מקומי של רקמת שומן, הידוע בשם ליפואטרופיה(אנ'), אך תופעה זו קורית לעיתים רחוקות, עם הטיפול באינטרפרון[16].

האינטרפרונים הם תת-קבוצה של ציטוקינים, המיוצרים בגוף במהלך מחלות, כגון שפעת, על מנת לסייע במאבק בזיהום. הם אחראים על רבים מהתסמינים של זיהומי שפעת, כולל חום גבוה, כאבי שרירים, עייפות וכאבי ראש[17]. חולים רבים מדווחים על תסמינים דמויי-שפעת, לאחר נטילת אינטרפרון בטא, אשר בדרך כלל משתפרים בתוך 24 שעות, אם תסמינים אלה קשורים לעלייה זמנית של ציטוקינים[10]. תגובה זו נוטה להיעלם לאחר 3 חודשים של טיפול ותסמיניה ניתנים לטיפול עם תרופות אנטי-דלקתיות שאינן סטרואידים, ללא-מרשם, כגון איבופרופן, המפחית חום גבוה וכאב[15].

תופעת לוואי נוספת, שכיחה, שניונית וזמנית, של אינטרפרון בטא, היא הידרדרות תפקודית של התסמינים הקיימים כבר, של המחלה[15]. הידרדרות זו דומה לזו המתרחשת בחולי טרשת נפוצה, בשל חום, חום גבוה או עקה (תופעת אוטהוף), מופיעה בדרך כלל, בתוך 24 שעות מהטיפול, שכיחה יותר בחודשים הראשונים של הטיפול, ויכולה להימשך מספר ימים[15].

תסמין רגיש במיוחד להחמרה במצב, הוא ספסטיות(אנ')[15]. אינטרפרון בטא יכול אף להפחית את מספר תאי הדם הלבנים (לויקופניה), הלימפוציטים (לימפופניה (אנ')) והנויטרופילים (נויטרופניה), וכן להשפיע על תפקודי הכבד[15].

ברוב המקרים השפעות אלה אינן מסוכנות והפיכות, לאחר הפסקת הטיפול או הפחתתו[15]. עם זאת, קיימת המלצה, כי כל החולים צריכים להיות במעקב, באמצעות בדיקות דם, כולל בדיקות תפקודי כבד, כדי להבטיח שימוש בטוח של אינטרפרונים[15].

כדי למנוע תגובות באתר ההזרקה, מומלץ למטופלים להחליף תדיר את אתרי הזרקה ולהשתמש בטכניקת הזרקה אספטית. קיימים התקני הזרקה זמינים, כדי לייעל את תהליך ההזרקה. תופעות הלוואי, לעיתים קרובות מכבידות, עד כדי הפסקת הטיפול עם אינטרפרונים או עם גלטירמר אצטט (טיפול משנה-מחלה דומה, הדורש הזרקות קבועות), בחולים רבים.

מנגנון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינטרפרון בטא מאזן את הביטוי של חומרים פרו-דלקתיים ואנטי-דלקתיים במוח, ומפחית את מספר התאים הדלקתיים החוצים את מחסום דם-מוח[18]. באופן כולל, טיפול עם אינטרפרון בטא מוביל להפחתה של דלקת בנוירונים[18]. יתר על כן, הוא נחשב גם כמגדיל את הייצור של גורם הגדילה העצבי (NGF) ובכך משפר את השרידות הנוירונלית[18]. בניסויי מבחנה, בטא אינטרפרון נמצא כמפחית ייצור של תאי TH17 אשר מהווים תת-קבוצה של לימפוציטים מסוג T, הנחשבים כממלאים תפקיד בפתופיזיולוגיה של טרשת נפוצה[19].

תרופות מאושרות לשיווק בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלגרידי - plegridy[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלגרידי הוא שם מסחרי של אינטרפרון בטא-1a שעבר פגילציה (Peginterferon beta-1a). יתרונה של תרופת הפלגרידי הוא בכך שנדרשת רק הזרקה אחת שלה, כל שבועיים[20].

התרופה מאושרת לשיווק בישראל כתמיסה בעט מוכן, להזרקה תת-עורית, ומיועדת לטיפול בתסמינים של טרשת נפוצה התקפית הפוגתית.

אוונקס - Avonex[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה אוונקס אושרה בארצות הברית בשנת 1996, ובאירופה בשנת 1997, היא רשומה בלמעלה מ-80 מדינות ברחבי העולם. זהו טיפול מוביל בטרשת נפוצה בארצות הברית, עם כ -40% מכלל השוק הכולל, ובאירופה, עם כ-30% מכלל השוק. התרופה מיוצר על ידי חברת ביוג'ן ביוטכנולוגיה, במקור תחת הגנה מתחרות בארצות הברית, תחת חוק "תרופות היתום".

תרופת אוונקס מאושרת לשיווק בישראל כתמיסה להזרקה תוך-שרירית, ומיועדת לטיפול בתסמינים של טרשת נפוצה התקפית[21]. התרופה נכללת בסל הבריאות.

רביף - rebif[עריכת קוד מקור | עריכה]

רביף היא תרופה משנת-מחלה (DMD) המשמשת לטיפול בטרשת נפוצה, במקרים של תסמונות מבודדות קלינית, כמו גם בצורות נישנות של טרשת נפוצה והיא דומה לחלבון האינטרפרון בטא המיוצר על ידי גוף האדם. התרופה משווקת במשותף על ידי Merck Serono ו- Pfizer בארצות הברית, במעמד חריג לחוק "תרופות היתום". התרופה אושרה באירופה בשנת 1998 ובארצות הברית ב-2002; מאז אושרה התרופה ביותר מ-90 מדינות ברחבי העולם, כולל בקנדה ובאוסטרליה. חברת EMD סרונו היא בעלת הזכויות הבלעדיות לרביף בארצות הברית מאז ינואר 2016‏[22][23]. רביף ניתנת באמצעות הזרקה תת-עורית שלוש פעמים בשבוע, וניתנת לאחסנה בטמפרטורת החדר, למשך עד 30 ימים.

תרופת רביף מאושרת לשיווק בישראל כתמיסה להזרקה תת-עורית, ומשמשת כטיפול בטרשת נפוצה, להקטנת תדירות ההתקפים ועוצמתם ולהאט את התקדמות המחלה[24]. התרופה נכללת בסל הבריאות.

בטאפרון - betaferon[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופת הבטאפרון מכילה אינטרפרון בטא-1b, הדומה לאינטרפרון בטא-1a וגם הוא מותווה לטיפול בטרשת נפוצה, אך מופיע במינון שונה וניתן בתדירות שונה. לכל אחת מהתרופות פרופיל שונה של בטיחות\יעילות[25]. אינטרפרון בטא-1b משווק על ידי חברת באייר בלבד, בשם בטאסרון בארצות הברית ומחוץ לארצות הברית כבטאפרון.

תרופת הבטאפרון מאושרת לשיווק בישראל כאבקה וממס להכנת תמיסה להזרקה תת-עורית ומיועדת לטיפול בחולים אמבולטוריים הסובלים מטרשת נפוצה מסוג התקפית הפוגתית, ומסוג התקפית מתקדם על מנת להקטין את התדירות של החרפות קליניות. כמו כן, לטיפול בטרשת נפוצה מסוג מתקדם-משני ובחולים שהתנסו באירוע קליני אחד המעיד על טרשת נפוצה עם תהליך דלקתי פעיל וחמור[26]. התרופה נכללת בסל הבריאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Murdoch D, Lyseng-Williamson KA (2005). "Spotlight on subcutaneous recombinant interferon-beta-1a (Rebif) in relapsing-remitting multiple sclerosis". BioDrugs. 19 (5): 323–5. doi:10.2165/00063030-200519050-00005. PMID 16207073.
  2. ^ Giovannoni G, Munschauer FE, Deisenhammer F "Neutralising antibodies to interferon beta during the treatment of multiple sclerosis" Journal of Neurology, Neurosurgery, and Psychiatry. 73 (5): 465–9. (November 2002). 1. doi:10.1136/jnnp.73.5.465. PMC 1738139. PMID 12397132.
  3. ^ Stachowiak PhD., Julie The Facts About Treating Multiple Sclerosis with Avonex
  4. ^ Shirani A, Zhao Y, Karim ME, Evans C, Kingwell E, van der Kop ML, Oger J, Gustafson P, Petkau J, Tremlett H. "Association between use of interferon beta and progression of disability in patients with relapsing-remitting multiple sclerosis". JAMA. 308: 247–56. doi:10.1001/jama.2012.7625. PMID 22797642.
  5. ^ Kappos L, Kuhle J, Multanen J, Kremenchutzky M, Verdun di Cantogno E, Cornelisse P, Lehr L, Casset-Semanaz F, Issard D, Uitdehaag BM (November 2015). "Factors influencing long-term outcomes in relapsing-remitting multiple sclerosis: PRISMS-15". Journal of Neurology, Neurosurgery, and Psychiatry. 86 (11): 1202–7. doi:10.1136/jnnp-2014-310024. PMC 4680156. PMID 26374702.
  6. ^ Calabresi, Peter A; Kieseier, Bernd C; Arnold, Douglas L; Balcer, Laura J; Boyko, Alexey; Pelletier, Jean; Liu, Shifang; Zhu, Ying; Seddighzadeh, Ali; Hung, Serena; Deykin, Aaron (July 2014). "Pegylated interferon beta-1a for relapsing-remitting multiple sclerosis (ADVANCE): a randomised, phase 3, double-blind study". The Lancet Neurology. 13 (7): 657–665. doi:10.1016/S1474-4422(14)70068-7.
  7. ^ Jacobs LD, Cookfair DL, Rudick RA, Herndon RM, Richert JR, Salazar AM, Fischer JS, Goodkin DE, Granger CV, Simon JH, Alam JJ, Bartoszak DM, Bourdette DN, Braiman J, Brownscheidle CM, Coats ME, Cohan SL, Dougherty DS, Kinkel RP, Mass MK, Munschauer FE, Priore RL, Pullicino PM, Scherokman BJ, Whitham RH (March 1996). "Intramuscular interferon beta-1a for disease progression in relapsing multiple sclerosis. The Multiple Sclerosis Collaborative Research Group (MSCRG)". Annals of Neurology. 39 (3): 285–94. doi:10.1002/ana.410390304. PMID 8602746.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 Freedman MS (January 2011). "Long-term follow-up of clinical trials of multiple sclerosis therapies". Neurology. 76 (1 Suppl 1): S26–34. doi:10.1212/WNL.0b013e318205051d. PMID 21205679.
  9. ^ Lublin FD, Reingold SC, Cohen JA, Cutter GR, Sørensen PS, Thompson AJ, Wolinsky JS, Balcer LJ, Banwell B, Barkhof F, Bebo B, Calabresi PA, Clanet M, Comi G, Fox RJ, Freedman MS, Goodman AD, Inglese M, Kappos L, Kieseier BC, Lincoln JA, Lubetzki C, Miller AE, Montalban X, O'Connor PW, Petkau J, Pozzilli C, Rudick RA, Sormani MP, Stüve O, Waubant E, Polman CH (July 2014). "Defining the clinical course of multiple sclerosis: the 2013 revisions". Neurology. 83 (3): 278–86. doi:10.1212/WNL.0000000000000560. PMC 4117366. PMID 24871874.
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 10.5 1Compston A, Coles A (October 2008). "Multiple sclerosis". Lancet. 372 (9648): 1502–17. doi:10.1016/S0140-6736(08)61620-7. PMID 18970977.
  11. ^ Bates D (January 2011). "Treatment effects of immunomodulatory therapies at different stages of multiple sclerosis in short-term trials". Neurology. 76 (1 Suppl 1): S14–25. doi:10.1212/WNL.0b013e3182050388. PMID 21205678.
  12. ^ 12.0 12.1 Jump up to:a b Bertolotto A, Gilli F (September 2008). "Interferon-beta responders and non-responders. A biological approach". Neurological Sciences. 29 Suppl 2 (S2): S216–7. doi:10.1007/s10072-008-0941-2. PMID 18690496.
  13. ^ Buttinelli C, Clemenzi A, Borriello G, Denaro F, Pozzilli C, Fieschi C (November 2007). "Mitoxantrone treatment in multiple sclerosis: a 5-year clinical and MRI follow-up". European Journal of Neurology. 14 (11): 1281–7. doi:10.1111/j.1468-1331.2007.01969.x. PMID 17956449.
  14. ^ Boster A, Edan G, Frohman E, Javed A, Stuve O, Tselis A, Weiner H, Weinstock-Guttman B, Khan O (February 2008). "Intense immunosuppression in patients with rapidly worsening multiple sclerosis: treatment guidelines for the clinician". The Lancet. Neurology. 7 (2): 173–83. doi:10.1016/S1474-4422(08)70020-6. PMID 18207115.
  15. ^ 15.00 15.01 15.02 15.03 15.04 15.05 15.06 15.07 15.08 15.09 15.10 Walther EU, Hohlfeld R (November 1999). "Multiple sclerosis: side effects of interferon beta therapy and their management". Neurology. 53 (8): 1622–7. doi:10.1212/wnl.53.8.1622. PMID 10563602.
  16. ^ Edgar CM, Brunet DG, Fenton P, McBride EV, Green P (February 2004). "Lipoatrophy in patients with multiple sclerosis on glatiramer acetate". The Canadian Journal of Neurological Sciences. Le Journal Canadien Des Sciences Neurologiques. 31 (1): 58–63. doi:10.1017/s0317167100002845. PMID 15038472.
  17. ^ Eccles R (November 2005). "Understanding the symptoms of the common cold and influenza". The Lancet. Infectious Diseases. 5 (11): 718–25. doi:10.1016/S1473-3099(05)70270-X. PMID 16253889.
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 Kieseier BC (June 2011). "The mechanism of action of interferon-β in relapsing multiple sclerosis". CNS Drugs. 25(6): 491–502. doi:10.2165/11591110-000000000-00000. PMID 21649449.
  19. ^ Mitsdoerffer M, Kuchroo V (May 2009). "New pieces in the puzzle: how does interferon-beta really work in multiple sclerosis?". Annals of Neurology. 65 (5): 487–8. doi:10.1002/ana.21722. PMID 19479722.
  20. ^ Peginterferon beta-1a description National Multiple Sclerosis Society
  21. ^ עלון לרופא באתר משרד הבריאות
  22. ^ התרופה רביף באתר חברת merck
  23. ^ EMD Serono Takes on Exclusive Promotion of Rebif (interferon beta-1a) in the US
  24. ^ פרטי מסגרת הכללה בסל לתרופה רביף באתר משרד הבריאות
  25. ^ Nikfar S, Rahimi R, Abdollahi M (October 2010). "A meta-analysis of the efficacy and tolerability of interferon-β in multiple sclerosis, overall and by drug and disease type". Clinical Therapeutics. 32 (11): 1871–88. doi:10.1016/j.clinthera.2010.10.006. PMID 21095482.
  26. ^ פרטי מסגרת הכללה בסל באתר משרד הבריאות