לדלג לתוכן

אירו (אי)

אירו
Ærø
נמל Søby
נמל Søby
נמל Søby
נתונים גאוגרפיים
מיקום הים הבלטי, South Funen Archipelago עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 54°51′17″N 10°27′22″E / 54.854696708012426°N 10.456073794807718°E / 54.854696708012426; 10.456073794807718
ארכיפלג דרום פין, דנמרק
שטח 88 קמ"ר
אורך 30 ק"מ
רוחב 8-4 ק"מ
היקף החוף 167 ק"מ
גובה מרבי 33 מטר
נתונים מדיניים
מדינה דנמרקדנמרק דנמרק
אוכלוסייה 6,015 (2022)
צפיפות 67 תושבים/קמ"ר (נכון ל־2020)
אזור זמן UTC +1
עיר ראשית אירו Ærø
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפה של האי משנת 1665

אירואנגלית ודנית: Ærø ) הוא אחד מאיי הים הבלטי הדני, שבאזור דרום דנמרק.

מאז 1 בינואר 2006, כל האי אירו מהווה עירייה אחת, הידועה בשם עיריית אירו. לפני תאריך זה, היו שתי עיריות באי: מחוז ארוסקובינג במערב ועיריית מרסטל במזרח. מיזוג זה היה חלק מרפורמה במגזר הציבורי שנכנסה לתוקף החל מ-26 ביוני 2005. המיזוג אושר לביצוע במשאל עם של כלל תושבי האי בו הצביעו רוב המצביעים בעד המיזוג, כשנה לפני התאחדות העיריות.

  • אוכלוסיית האי נכון לחודש ינואר 2022 מספר התושבים החיים באי הוא 6015 נפש.[1]
  • שטח האי: 88 קילומטרים רבועים.[2]
  • אורך קו החוף: 167 קילומטרים.

אורכו של האי אירו הוא בערך 30 קילומטרים מצפון-מערב לדרום מזרח ומשתנה ברוחב בין 4 ל-8 קילומטרים.[2] האי נמצא באזור ארכיפלג דרום פין, הוא מוקף באי פין (דנית פין) מצפון, לאנגלנד ממזרח, שלזוויג-הולשטיין מדרום, ואלס (אלס) ממערב.

עד ינואר 2006 היו באי שלו שלוש עיירות קטנות ונכון לשנת 2020: הגדולה ביותר שביניהן היא מרסטל (אנ') בה חיו 2,111 נפש. בעיירה אירוסקובינג (אנ') חיו 942 תושבים ובעיירה השלישית סובי חיו 438 תושבים. בנוסף באי ישנם עוד ארבעה עשר כפרים ומספר חוות.

אירוסקובינג, עיירה, עם שבילים צרים ובתים ציוריים מהמאה ה-18, היא העיירה ההיסטורית הראשית באי אירו והיא נותרה הנמל העיקרי באי למעבורות המקשרות את האי ליבשת. מרסטל, המכונה גם "כפר הסקיפרים", מהווה ביתם של מלחים וקברניטים רבים. היא העיירה הגדולה ביותר באי עד לאיחוד העיירות והיא היוותה גם המרכז המסחרי והקניות העיקרי באי.

האזור הכפרי באי הוא אזור גבעות מתונות. בחוף המערבי של האי קיים קטע באורך של מספר קילומטרים של מצוקים בגובה 33 מטרים, שנקרא וודרופ קלינט Voderup Klint. התנועה בכבישי האי דלילה. האי אירו הוא יעד פופולרי למטיילים ורוכבי אופניים. חופי האי מושכים גם דייגים ואמנים. הוא אחד האיים המרכיבים את ארכיפלג דרום פין. האי אירו מועדף על התיירים כי מזג אוויר בו נאה במיוחד. האי נהנה ממספר שעות שמש גבוה מהממוצע מאשר בשאר דנמרק, גם הטמפרטורה באי לאורך כל ימות השנה היא בכמה מעלות מעל הממוצע הארצי בדנמרק.

באחת הנקודות הגבוהות באי שנקראת Olde Mølle, בסמוך למרכז האי, יצר הפסל אריק ברנדט פסל שהוא קרא לו "ספסל השלום", האתר נועד לספק לתיירים הזדמנות לסקור את האי ואת הים הסובב אותו ולהרהר בנושא השלום העולמי.

דגל של האי אירו
רחוב בעיירה אירוסקובינג Ærøskøbing
כנסיית Bregninge

חפירות ארכאולוגיות מספקות עדות להתנחלויות זמניות של בני אדם מלפני 8000 שנה לפני הספירה באי. ישנם באי כמה תלי קבורה, כמו גם אתר עתיק של התוועדות המונים. שרידים מהעת העתיקה נמצאים בכל רחבי האי. תלי קבורה ודולמנים המעידים על פעילות אנושית במשך יותר מ-10,000 שנה.

במהלך תקופה הדוכסות - מהמאה ה-14 ועד שנת 1864 - האי אירו אוחד והופרד, לסירוגין, למספר מובלעות.[3] האי אירו היה מחוץ לגבולות חומת התעריפים של הממלכה הדנית, דבר שהוביל להברחה משגשגת שהייתה דרך חיים עבור רבים מתושבי האי אירו.

בשנת 1629 נשרפה העיירה הראשית אירוסקובינג.[3] לא היה באי אסון אחר בקנה מידה דומה. בשנת 1750 האי, פוצל למספר מובלעות של מספר דוכסים, בהמשך הוא אוחד כמחוז מנהלי אחד.[3]

עד 1864, האי אירו היה חלק מהדוכסות הדנית שלזוויג - אזור שלזוויג / דרום יוטלנד מחולק כעת בין דנמרק ( צפון שלזוויג) וגרמניה ( דרום שלזוויג). בן דודו של המלך הדני כריסטיאן הרביעי, היה הדוכס מהאי אירו בין השנים 1622 ל-1633, שחי עם פילגשו קתרין גריבלס בבית אחוזת גרסטן.[3]

כשהדוכס מת, נמצאה כרזה בגרסטן המורכבת מתשע פיסות בד ובשלושה צבעים - צבע גוף, ירוק ים וצהוב זהוב. כרזה זו סיפקה את ההשראה לדגל של של האי אירו שנראה בכל רחבי האי. לאחר מות הדוכס כריסטיאן, האי אירו חולק בין ארבעה מאחיו. עובדה זו מציעה את אחד ההסברים מדוע התפתחו באי שתי עיירות, אירוסקובינג ומאוחר יותר במרסטאל.

בית אחוזה גרסטן נהרס ב-1766. שמו של Gråsten עדיין קיים בבית החווה שניצבת כמעט באותו מקום של האחוזה הדוכסית. (חוות Gråsten מציעה אירוח על בסיס לינה וארוחת בוקר).

בשנת 1750, האי אירו אוחד,[3] ומאז לא הופרד. איחוד זה מצוין על אבן הזיכרון באתר אולד מולה Olde Mølle (אנגלית = הטחנה העתיקה).

שימור המורשת המקומית של האזור בעלת חשיבות עליונה בקרב התושבים. התשוקה הזו של תושבי האי הוכחה בשנת 2000 כאשר נתקבלה הוראה מטעם ממשלת דנמרק, לסגור את בית הספר הימי מרסטל. יותר מ-2,000 תושבי האי (כשליש מתושבי האי) נסעו לקופנהגן כדי למחות על סגירת בית הספר ההיסטורי. בסופו של דבר, הממשלה אפשרה לבית הספר הימי להישאר פתוח.

אנרגיה וטכנולוגיה מתחדשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פארק חימום סולארי, מרסטל

האי אירו שואף להיות עצמאי בתחום האנרגיה. יוזמות האי בתחום טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת זוכות להכרה בינלאומית. האי מוכר כאחד המובילים בעולם בתחום זה. כבר בשנת 2002 הוקמו באי שלוש טורבינות רוח מודרניות עם טורבינות שקצות כנפיהן מגיעות לגובה של 100 מטרים מעל הקרקע. מה שהופך את האי לעצמאי מבחינה אנרגטית בזכות 40% של אנרגיה מתחדשת שהוא מייצר. החל מינואר 2013 הורחב שטח תחנת הכוח הסולארית הגדולה של האי מ-18,365 מטרים רבועים עד 33,300 מ"ר במסגרת פרויקט Sunstone 4 .

שלוש מערכות החימום המחוזי של קולטי שמש של האי אירו זכו להערכה בינלאומית. עם ההרחבה האחרונה, המערכת במרסטאל נחשבת כמערכת קולטי השמש הגדולה בעולם לחימום.

מאז אוגוסט 2019, האי משרת את מעבורות E-ferry אלן ,[4] מעבורות אלה הן מעבורות חדשניות במשקל נמוך [5] המיועדות להובלת נוסעים ומכוניות, המונעות על ידי חשמל ירוק המאוחסן בסוללות שעל סיפונן .[6][7] הן נבנו על ידי Søby Værft, במונחים של כוח טעינה ומרחק פעולה המעבורות נחשבות לייחודיות במיוחד. פרויקט המעבורות מומן בחלקו על ידי מענק של 17 מיליון אירו באמצעות תוכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי .[8]

מעבורת חשמלית של חברת E-ferry Ellen

אירו הוא האי היחיד מבין איי הים הבלטי הדני הגדול שאינו מחובר ליבשת באמצעות גשרים, והתנועה אליו בדרך כלל דלילה. ישנם 4 קווי מעבורות לרכבים במסלולים שונים מהיבשת וחזרה .[9][10] האי אירו שוכן באזור פופולרי לשיט סירות מפרש, שבאזור ארכיפלג דרום פין. ליד מרסטאל יש שדה התעופה הקטן עם מסלולי דשא לנחיתה שהארוך ביניהם באורך 789 מטרים. בנוסף בשדה התעופה נמצא מנחת מסוקים המשמש בעיקר תיירים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האי אירו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Statistics banks -> Befolkning og valg -> BEF4: Folketal pr. January 1 fordelt på øer
  2. ^ 1 2 Danmarks Statistics : Statistical Yearbook 2009 – Geography and climate, Table 3 Area and population. Regions and inhabited islands
  3. ^ 1 2 3 4 5 History of Ærø - Ærøs historie - Ærø og Slesvig, www.aerogenealogy.dk
  4. ^ Sam Morgan, Dänemark: Weltweit größte Elektro-Fähre nimmt Betrieb auf, www.euractiv.de, ‏2019-08-20 (ב־)
  5. ^ Alice Tidey (21 באוגוסט 2019). "World's largest all-electric ferry sets sail in Denmark". Euronews. נבדק ב-21 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Schmutz, Christoph G. "Leclanché lädt seine Batterien auf | NZZ". Neue Zürcher Zeitung (בגרמנית). נבדק ב-2023-01-15.
  7. ^ First electric powered ferry to Ærø in 2017, Maritime Denmark
  8. ^ E-Ferry, EIBIP (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ Ærøfærgerne, se sejlplanen for ruten Marstal-Rudkøbing, web.archive.org, ‏2013-11-03
  10. ^ Helge Jørgensen, Budgetforlig: Ærø fjerner færge - skoler lukkes, fyens.dk, ‏2012-10-02 (בדנית)