אישטוואן קומור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אישטוואן קומור
Komor István
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 באוקטובר 1926
באיה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בספטמבר 1974 (בגיל 47)
סגד, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Klauber István עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1949) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס יאסאי מארי (1966) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אישטוואן קומור (במקור קלאובר, בהונגרית: Komor István;‏ באיה, 24 באוקטובר 1926 – סגד,[1] 4 בספטמבר 1974) היה במאי תיאטרון יהודי-הונגרי ומנהל תיאטרון זוכה פרס מארי יאסאי, הפרס ממלכתי הגבוה אשר הוקם בשנת 1953 על ידי ממשלת הונגריה כפרס משחק במה/קולנוע/טלוויזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישטוואן קומור נולד במשפחה יהודית כבנם של לאיוש קלאובר (1883–1941),[2] מנהל ובעלים של בנק, סגן נשיא הקהילה ההיהודית בבאיה,[3] ושל ינקה קליין (1891–1957). הוא סיים את בית הספר התיכון על שם בלה השלישי, מלך הונגריה והוא גורש למחנה ריכוז (קרוב לוודאי לאושוויץ) ב-1944. הוא שרד וחזר הביתה ב-1945. הוא נרשם גם לפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת פאזמון פטר (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד) וגם לאוניברסיטה לאמנויות התאטרון והקולנוע. הוא למד תולדות האמנות והקשיב להרצאותיו של ג'רג' לוקאץ'. המורה שלו למשחק היה פרנץ הונט, שלמרות זאת יעץ לו לא להיות בממאי, אך העסיק אותו כעוזר במאי ב"תיאטרון הנוער". [4]

ב-1949 קיבל חוזה כבמאי ראשי בדברצן, שם ביים חמש הצגות בכורה בחודשיים וחצי. בשנת 1951, עבר לסגד במעמד דומה. הוא עזב אחרי שתי עונות ועבד בתיאטרון פטפי בבודפשט, במישקולץ, בקצ'קמט ובגיור על בסיס שנתי. לאחר מכן, חתם שו בחוזה בסגד וחזר לשם למשך שתים עשרה שנים. הוא היה גם המנהל הראשי של התיאטרון במשך כמה שנים. עם זאת, התפטר ב-1964. הסיבה לכך הייתה סכסוך שנגרם מהצגת הבכורה של המחזה "נידוני אלטונה" של סארטר (1959), שעובד לסרט ב-1962. לאחר סיטואציה מתוחה נוספת, ב-1969 חתם על חוזה כבמאי ראשי עם להקת תיאטרון קאפושוואר שעמדה לפני פירוק. בשנת 1971 הוא מונה למנהל התיאטרון. שמו קשור לגיבוש הלהקה וליסוד העידן שכונה מאוחר יותר "תופעת הקאפושוואר".

אחד השלבים החשובים בפעילותו בקאפושוואר, היה בכורת המחזה של אנדראש שיטה: "גדעון המפואר", שהיה גם אירוע בתולדות התיאטרון ההונגרי. מחזהו של המחבר הוצג לראשונה בהונגריה ב-19 בנובמבר 1971.

מותו המוקדם מנע ממנו להיות חלק מהצלחת הלהקה, שזכתה לתהילה לאומית ובינלאומית.

אנחנו יכולים לפגוש את שמו גם כשחקן בשתי הצגות, בתפקיד אפיזודי.

שמו מונצח על ידי תיאטרון קפושוואר באמצעות טבעת הזיכרון אישטוואן קומור (Komor István-emlékgyűrű), שנוסדה ב-1975.

הוא נקבר בבית הקברות היהודי ברחוב סגדי בעיר הולדתו באיה.[5]

בימויו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הצגות הבכורה הרשומות במאגר התיאטרון : 77 .[6] מתוך רשימת הבימויים והפקות מתברר שהוא העלה אותו מחזה עם שתי תיאטראות באותה השנה. 

תיאטרון צ'וקונאי של דברצן
  • Raszkin: Filmcsillag (1949. december 2.)
  • Kocsonya Mihály házassága (1949. december 16.)
  • Strauss: Tavaszi hangok (1949. december 25.)
  • Goldoni: Két úr szolgája (1950. január 26.)
  • Szurov: Szabad a pálya (1950. február 17.)
  • Pavlenko: Boldogság (1950. április 24.)
  • Rahmanov: Viharos alkonyat (1950. szeptember 20.)

תיאטרון הנוער

  • Koralov: Sorsdöntő napok (1951. április 11.)
  • Molière: A szeleburdi vagy minden lében kanál (1953. december 18.)
  • Hárs László: A titkos örs (1954. április 13.)

התיאטרון הלאומי של סגד

  • Rahmanov: Viharos alkonyat (1951. október 27.)
  • Fast: Harminc ezüstpénz (1952. február 9.)
  • Molière: Fösvény (1952. május 22.)
  • Lavrenyov: Összeomlás (1952. november 7.)
  • Urbán Ernő: Tűzkeresztség (1952. január 11.)
  • Illyés Gyula: Fáklyaláng (1953. február 13.)
  • Kornyijcsuk: Ukrajna mezőin (1953. március 20.)
  • Lev Tolsztoj: Élő holttest (1957. november 18.)
  • Armont: Fiúk, lányok, kutyák (1957. november 29.)
  • Machiavelli: Mandragóra (1957. szeptember 17.)
  • Schiller: Stuart Mária (1958. február 2.
  • Fehér Klára: Nem vagyunk angyalok (1958. április 26.)
  • Shakespeare: Lear király (1958. szeptember 13.)
  • Visnyevszkij: Optimista tragédia (1958. november 8.)
  • Gerencsér Miklós: Kerekeskút (1959. április 3.)
  • Kállai István: Majd a papa (1959. június 18.)
  • Calderón: Zalameai bíró (1959. október 2.)
  • Oscar Wilde: Hazudj igazat (1960. január 16.)
  • Mikszáth Kálmán: Különös házasság (1960. március 18.)
  • Shakespeare: Szentivánéji álom (1960. május 21.)
  • Nâzım Hikmet: Damoklész kardja (1960. október 1.)
  • Arbuzov: Irkutszki történet (1960. december 17.)
  • Lion Feuchtwanger: A sátán Bostonban (1961. február 10.)
  • Daňek: Szemtől szembe (1961. április 29.)
  • Gorkij: Éjjeli menedékhely (1961. november 24.)
  • Shaw: Az ördög cimborája (1962. február 17.)
  • Szűcs György: Elveszem a feleségem (1962. március 10.)
  • Goethe: Egmond (1962. november 2.)
  • Molnár Ferenc: Olympia (1963. január 11.)
  • Arthur Miller: Az ügynök halála (1963. március 22.)
  • Móricz Zsigmond: Úri muri (1963. szeptember 26.)
  • Jean-Paul Sartre: Altona foglyai (1964. március 7.)
  • Dobozy Imre: Holnap folytatjuk (1964. május 16.)
  • Svarc: A sárkány (1964. november 7.)
  • Jacobi Viktor: Leányvásár (1965. február 27.)
  • Bókay László: Az utód (1965. október 22.)
  • Bágyoni Attila: A Botlár-ügy (1966. március 26.)
  • Kálmán Imre: Bajadér (1966. október 1.)
  • Karinthy Ferenc: Egy vasárnap New Yorkban (1966. december 23.)
  • Shakespeare: III. Richárd (1967. február 18.)
  • Kálmán Imre: Marcica grófnő (1967. szeptember 30.)
  • Gerencsér Miklós: A parancs (1967. november 5.)
  • Miller: Édes fiam (1968. február 10.)
  • Thomas: Charley nénje (1968. május 11.)
  • Gáspár Margit: Az állam én vagyo (1968. szeptember 28.)
  • Rolland: Július 14 (1969. március 1.)
  • Móricz Lili: Négy apának egy leánya (1969. október 11.)
  • Dürrenmatt: János király (1970. március 7.)

תיאטרון דרינה של מישקולץ

  • Bródy Sándor: A tanítónő (1954. december 19.)
  • Vereczkey Zoltán: Vizsgázik a tanár úr (1955. március 19.)
|

תיאטרון קטונה יוז'ף של קצ'קמט

  • Carlo Goldoni: A fogadósné (1955. szeptember 9.)
  • Edmond Rostand: Cyrano de Bergerac (1955. november 18.)
  • Heltai Jenő: A néma levente (1956. február 20.)
  • Móricz Zsigmond-Gyökössy Zsolt: Pillangó (1956. március 17.)
  • Sartre: A tisztességtudó utcalány 1956. május 7.)

תיאטרון קישפלודי של גיור

  • Dumas: A kaméliás hölgy (1956. október 13.)
  • Heltai Jenő: A néma levente (1956.
  • Molnár Ferenc: A doktor úr (1957. április 1.)
  • Armont: Fiúk, lányok, kutyák (1957. április 26.)

תיאטרון גזה גארדוני של אגר

  • Kálmán Imre: Bajadér (1962. december 7.)

תיאטרון קאפושוואר

  • Saroyan: Halló, ki az? (1970. november 20.)
  • William Faulkner: Requiem egy apácáért (1971. február 12.)
  • Sütő András: Pompás Gedeon (1971. november 19.)
  • Giraudoux: Trójában nem lesz háború (1972. március 10.)
  • Gorkij: Éjjeli menedékhely (1972. szeptember 29.)
  • Rolland: Farkasok (1973. szeptember 28.)
  • Szuhovo-Kobilin: Tarelkin halála (1974. március 22.)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. http://mekoszkhu/02100/02139/html/sz13/509h. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון אמנות הבמה ההונגרי)
  • גאבור מיהאי: תופעת קאפושוואר. מוזות Közművelődési Kiadó, 1984. מסת"ב 963 563153 7
  • A százéves Színésziskola. Szerkesztette: Csillag Ilona. Magvető Kiadó, 1964 MA 244-1-6466
  • Színházi adattár szinhaziadattar.hu Archiválva 2016. december 3-i dátummal a Wayback Machine-ben (מאגר התיאטרון)
  • Humorlexikon Szerkesztő: Kaposy Miklós (Tarsoly Kiadó - 2001; מסת"ב 963-86162-3-7 ) (לקסיקון ההומור)
  • Sándor János: Százados színházi krónika. Szegedi Színházi és Színészeti Kataszter . (Ariadne Press Bt. 1998) מסת"ב 963-85887-1-3
  • A Kaposvári Csiky Gergely Színház internetes archívuma
  • Emlékezés

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אישטוואן קומור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ A pontosítás forrása a vitalapon található. Az adatközlő: Komor Katalin
  2. ^ "Klauber Lajos halotti bejegyzése a bajai polgári halotti akv. 147/1941. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-04-09.
  3. ^ Mult és Jövő, 1935 (25. évfolyam)
  4. ^ Egyes források, hibásan főiskolát végzettként jegyzik. Ezt cáfolja A százéves színésziskola című könyv, amelyben a végzett hallgatók között neve nem található.
  5. ^ Új Élet, 1974. október 1. (29. évfolyam, 19. szám)
  6. ^ 2010. szeptember 16-i lekérdezés
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אישטוואן_קומור&oldid=36635450"