אלאן גארסיה
 | |||||||||
| לידה |
23 במאי 1949 לימה, פרו  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| התאבד |
17 באפריל 2019 (בגיל 69) לימה, פרו | ||||||||
| מדינה |
 פרו | ||||||||
| השכלה |
| ||||||||
| מפלגה |
American Popular Revolutionary Alliance | ||||||||
| בן או בת זוג |
Pilar Nores de García (1978–2010) Carla Buscaglia Castellano | ||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
אלאן גבריאל לודוויג גארסיה פרס (בספרדית: Alan Gabriel Ludwig García Pérez; 23 במאי 1949 - 17 באפריל 2019) היה נשיא פרו.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גארסיה הושבע לראשונה לנשיא ביולי 1985, בגיל 36, ובכך היה צעיר נשיאי פרו.[1] הוא נבחר לנשיאות מטעם מפלגת APRA והיה הראשון והיחיד שנבחר לנשיאות מטעם המפלגה. גארסיה נבחר כמועמד פופוליסטי-לאומני, שנטה לכיוון ברית המועצות.[2] בתקופה בה נבחר גארסיה סבלה פרו ממשבר כלכלי קשה, תסיסה ואלימות, שכללה מרידות מצד ארגון המחתרת הנתיב הזוהר. בעת שהושבע הוא הצהיר שהוא מוותר על רוב שכרו כדוגמה לצעדי הצנע הנדרשים כדי להתגבר על המשבר הכלכלי בפרו.[1] בחודשים הראשונים בשלטון ניסה לשכנע את קרן המטבע הבינלאומית לדחות את פרעון ההלוואות שלקחו קודמיו, שהכניסו את פרו לחדלות פרעון.[3] בשנת 1987 ביקש גארסיה להלאים את הבנקים הפרטיים במדינה, צעד שעורר ביקורת רבה מימין.[4] גארסיה לא הצליח להתגבר על הבעיות הכלכליות של פרו ולקראת הבחירות באפריל 1990 הייתה פרו מוכת שביתות ואינפלציה. חוקת פרו אסרה על הנשיא לכהן שתי כהונות רצופות, ולכן גארסיה לא התמודד בבחירות בשנת 1990.[5]
בבחירות לנשיאות פרו בשנת 2001 הוא התמודד שוב, אך הפסיד בסיבוב השני לאלחנדרו טולדו. גארסיה חזר והתמודד בבחירות בשנת 2006, והפעם בהצלחה וחזר לכהן כנשיא בשנית. הוא סיים את תפקידו בשנת 2011.
נגד גארסיה התנהלה חקירה בחשד לשחיתות. ב-17 באפריל 2019, בעת שעמד בפני מעצר, התאבד בירייה.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל טוכפלד, לימה, התאבדות הנשיא בפרו: קצה קרחון של שחיתות היסטורית מסועפת, בעיתון מקור ראשון, 30 באפריל 2019
- אלאן גארסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אלאן גארסיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אלאן גארסיה, ברשת החברתית פייסבוק
אלאן גארסיה, ברשת החברתית טוויטר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 בירת פרו שותקה בהשבעת הנשיא, מעריב, 29 ביולי 1985
- ^ מאיר טהנאי, הבעיה העיקרית - התבוללות, מעריב, 6 באוקטובר 1985
- ^ אליעזר ניב, פרו - משבר כלכלי חמור מקבל את פני הנשיא החדש, מעריב, 3 בספטמבר 1985
- ^ העם החליט: יותר יפני מפרואני, מעריב, 13 באפריל 1990
- ^ שמעון טהנאי, כלכלת פרו מתפוררת - שבועיים לפני הבחירות לנשיאות, מעריב, 23 במרץ 1990
- ^ סוכנויות הידיעות, דרמה בפרו: הנשיא לשעבר התאבד רגע לפני מעצרו, באתר ynet, 17 באפריל 2019.
