שחיתות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בשיח הפילוסופי, התאולוגי והמוסרי, שחיתות היא חוסר טוהר רוחני או מוסרי או סטייה מהאידאל הנעשית על ידי אדם בעמדות שלטון או סמכות. שחיתות יכולה לכלול פעילויות רבות כגון שוחד ומעילה.

בעברית משמעות המילה שחיתות היא "קלקול, השחתה, ניוון מוסרי, שחיתות המידות"[1].

המילה שימשה את אריסטו ואת קיקרו שהוסיף את המושגים שוחד וזניחת ההרגלים הטובים.

שחיתות מתאפיינת בקבלת טובת הנאה שיש בה ניגוד עניינים[2].

שחיתות היא מושג רחב הכולל בתוכו גם שחיתות שלטונית אך אינו זהה לה.

דוגמאות:

  1. מהמר המשחד מתאבק להפסיד בתחרות עושה זאת לתועלתו האישית, אך אינו בהכרח בעל משרה שלטונית
  2. אזרח מהשורה הנותן עדות שקר בבית המשפט עושה מעשה שחיתות שאינה קשורה לניצול תפקיד ציבורי
  3. כאשר שוטרים בודים ראיות בזירת הפשע זוהי שחיתות של בעלי משרה ציבורית, אך לא לצורך תועלתם האישית[3]

מקובל ששחיתות היא עבירה על החוק שמתרחשת בתחום הכלכלי ומתקשרת לפשעים בתחום הכלכלי כגון שוחד, זיוף ושימוש במידע פנים. אבל לא תמיד. למשל: גניבה ספרותית אקדמית היא צורה מושחתת של קיצור דרך לצורך השגת הכרת ערך מקצועית.

שחיתות מוגדרת במישור המוסרי ולאו דווקא החוקי. יכול להיות מעשה שהוא מושחת אבל חוקי למהדרין. לא כל מעשה שאינו מוסרי הוא מושחת.[דרוש מקור]

שחיתות, עוון ופשע במקורות העבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחיתות שונה מ"חטא", "עוון" או "פשע" בהיותה תופעה רחבת היקף, המעידה על החברה כולה[4].

וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ, לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, חָמָס. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאָרֶץ, וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה: כִּי-הִשְׁחִית כָּל-בָּשָׂר אֶת-דַּרְכּוֹ, עַל-הָאָרֶץ.(בראשית ו, יא-יג)

בעברית קשור הביטוי "כי השחית כל בשר" (בראשית ו, יב) למושג שחיתות, בציינו ניצול כוח ושררה בהקשר של הפקרות מינית[4].

מי שמתריע על שחיתות הוא חושף השחיתות. בתנ"ך אלה הנביאים והשופטים.

קנה מידה של שחיתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחיתות יכולה להתרחש בקני מידה שונים. שחיתות של עשיית טובות בין מספר קטן של אנשים, שחיתות שיש לה קשר למוסדות השלטון ושחיתות שהיא נפוצה עד כדי כך שהיא מהווה חלק מהמבנה החברתי, כולל הקשר שלה לפשע מאורגן (שחיתות שיטתית).

שחיתות של עשיית טובות בין מספר קטן של אנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעשים אלה מתרחשים בקנה מידה קטן, בתוך מסגרות חברתיות ובתחומי הנורמה הנהוגה. למשל הענקת מתנה בתנאים לא ראויים או שימוש בקשרים אישיים לצורך השגת הטבה.

שחיתות שיש לה קשר למוסדות השלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שחיתות שלטונית

שחיתות שלטונית מתרחשת ברמות הגבוהות של הממשל ומחייבת חתרנות תחת המערכות הפוליטיות, החוקיות והכלכליות.

שחיתות שיטתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחיתות שיטתית נובעת מחולשת הארגון או התהליך. בין הגורמים שמעודדים שחיתות שיטתית ניגוד עניינים, כוחות מונופוליסטיים, העדר שקיפות, משכורות נמוכות ותרבות שפוטרת מעונש. במצב של שחיתות שיטתית השחיתות היא הכלל ולא היוצא מהכלל.

שחיתות למען מטרה נעלה (noble cause corruption)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מקרים אשר על אף היותם מתאימים להגדרה כמעשי שחיתות הם מוצדקים מבחינה מוסרית ועל כן הם מכונים שחיתות למען מטרה נעלה[5].

שוטר שמשכורתו נמוכה ולא מספיקה כדי להאכיל, להלביש ולהעניק חינוך לילדיו, ובנוסף לכך החוק אוסר עליו לעבוד במשרה נוספת. האיש בוחר להשלים את משכורתו על ידי כך שהוא מקבל שוחד מידי כמה מדיירי השכונה שהם בעלי אמצעים ובתמורה הוא מעדיף אותם בהגנה מפני גניבות. כתוצאה מכך דיירים אחרים בשכונה חשופים יותר לגנבות. השוטר עושה בכך מעשה מושחת למען המטרה הנעלה שהיא כלכלת משפחתו. אפשר לטעון שהמעשה המושחת מוצדק מבחינה מוסרית בשל המחויבות שלו למשפחתו.

גלישה (הצפה) מוסרית (moral spillover)[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים מצאו כי התנהגות מושחתת של נושאי משרות בכירות משפיעה על האופן שבו מעריכים את שאר העובדים בארגון. תופעה זו מכונה גלישה (הצפה) מוסרית, כאשר התנהגות מושחתת של אדם גורמת להכפשת אנשים המקושרים אליו. אנשים נוטים להעריך שהבכירים בארגון מייצגים את האיכויות והמאפיינים של כל הארגון[6].

דוגמה לכך היא העובדה שגם שנים לאחר חשיפת פרשיית השחיתות של בכירים באנרון עובדים לשעבר של החברה, שלא היה להם כל קשר לשחיתות, מתקשים למצוא עבודה חדשה.

שיטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחיתות השלטונית והשחיתות השיטתית משתמשות בכמה שיטות בו-זמנית, ומטרותיהן דומות[7]

סוגי הרווחים משחיתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגיעה בצנעת הפרט

נפוטיזם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שחיתות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]