אלברט סטנקובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלברט סטנקובסקיפולנית: Albert Stankowski; נולד ב-22 באוקטובר 1971) הוא היסטוריון פולני, המשמש כמנהלו של מוזיאון גטו ורשה העתידי. בין היתר יזם את פרויקט השטעטל הווירטואלי וכיהן חבר האגודה ההיסטורית היהודית במכון בפולין (פול') וכראש המחלקה של האוסף הלא-חומרי של המוזיאון לתולדות יהודי פולין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלברט סטנקובסקי נולד בשצ'צ'ין. אביו, דריוש סטנקובסקי, היה אסיר במחנות של סטלין מ-1941 עד 1956.

בשנת 1989 סטנקובסקי סיים את בית הספר המקיף התיכון על שם מיקולאי קופרניק בקולובז'ג. לאחר מכן, בשנים 1995-1990, למד היסטוריה באוניברסיטת שצ'צ'ין, שם גם למד מדעי המדינה בשנים 1998-1995.

סטנקובסקי המשיך את לימודיו וסיים את לימודי הדוקטורט שלו בשנים 2001-1997, אחר כך בשנים 2006-2007 סיים את הלימודים לתואר שני בניהול בוורשה בבית הספר לכלכלה, בשנים 2012-2011 סיים את הלימודים לתואר שני בתחום ניהול מוזיאונים במכון האומנות באוניברסיטת ורשה.

בשנים 2001-2000 סטנקובסקי הרצה על היסטוריה בת זמננו ועל היחסים בין יהודים לפולנים באוניברסיטת ורשה. בשנת 2000 היה מתאם פעולות וישב בוועדה של ראשות העיר לבניית אוספים של מצבות אבן בקולובז'ג כחלק מ"הימים של סובלנות" - תוכנית בינלאומית.

בשנים 2003-2007 סטנקובסקי ריכז את תוכנית הזיכרון של הקרן לשימור מורשת יהודי וורשה. הוא גם היוזם של פרויקט השטעטל הווירטואלי - מולטימדיה בינלאומית, המנוהל על ידי המוזיאון לתולדות יהודי פולין, שאותו הוא ריכז בשנים 2011-2007.

ב-2011 הוא מונה חבר בעמותת המכון ההיסטורי היהודי בפולין, ומונה ראש המחלקה של האוסף הלא-חומרי של המוזיאון מאז שנת 2012. הוא סיים את שני התפקידים ב-2015. ב-2018 מונה לחבר במועצת המוזיאון לתולדות יהודי פולין[1] ולמנהל מוזיאון גטו ורשה שעתיד לקום ב-2023.[2]

פרסים ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2010: כוכב זהב של המועצה הלאומית למבקרים בינלאומיים (NCIV), ארצות הברית

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • How Many Polish Jews Survived the Holocaust?; Jewish Religious Life in Poland after the Holocaust / Albert Stankowski in.: Jewish presence in absence: the aftermath of the Holocaust in Poland, 1944 - 2010 / Edited by Feliks Tych and Monika Adamczyk-Garbowska; Jerusalem: Yad Vashem 2014
  • Demograficzne skutki Holokaustu i Życie religijne społeczności żydowskiej, współautor w: Następstwa zagłady Żydów. Polska 1944—2010, Lublin 2011, ss. 15-39; 215—245
  • Wybór dokumentów w: Jewish Studies at the CEU, Budapest 2002—2003, ss. 297—306
  • Zerwanie stosunków dyplomatycznych z Izraelem przez Polskę w czerwcu 1967 roku, w: Rozdział wspólnej historii Studia z dziejów Żydów w Polsce, Warszawa: Cyklady, 2001, ss. 355—374
  • Nowe spojrzenie na statystyki dotyczące emigracji Żydów z Polski po 1944 roku, ss. 103—151. Studia z historii Żydów w Polsce po 1945 roku. Warszawa: Żydowski Instytut Historyczny, 2000, s. 151
  • Stosunki polsko-izraelskie w latach 1947—1951, Acta politica, Uniwersytet Szczeciński, Szczecin: 1999, No. 12, ss. 59-82
  • Poland and Israel: Bilateral Relations 1947—1953 [w:] Jews in Eastern Europe No. 3(37), Jerozolima 1998.
  • Emigracja Żydów z Pomorza Zachodniego w latach 1945—1960 w: Studia z historii i kultury Żydów w Polsce po 1945 roku, A. Grabski, M. Pisarski, A. Stankowski, Warszawa: Trio, 1997, ss. 83-141

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Museum Council באתר המוזיאון (באנגלית).
  2. ^ "Warszawa ma nowe muzeum. Zwiedzimy je w 2023 roku". tvnwarszawa.tvn24.pl (בפולנית). 7 במרץ 2018.