אלברכט אדם

אלברכט אדם
Albrecht Adam
לידה	16 באפריל 1786; נורדלינגן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	28 באוגוסט 1862 (בגיל 76); מינכן, ממלכת בוואריה
מקום קבורה	בית הקברות הדרומי העתיק במינכן
תחום יצירה	ציור
פרסים והוקרה	אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1853)
צאצאים	יוליוס אדם, פרנץ אדם, בנו אדם, אויגן אדם

אלברכט אדם (בגרמנית: Albrecht Adam ‏; 16 באפריל 1786 – 28 באוגוסט 1862) היה צייר בווארי, שליווה את נפוליאון בונפרטה במהלך המערכה הרוסית בשנת 1812. הוא הוצמד כאמן רשמי לצבא בוואריה ב"גרנד ארמה" של בונפרטה. לאורך כל המבצע הוא שרטט, צייר ותיאר תיעוד חשוב של הדרך למוסקבה. הוא הפך לאמן סוסים ידוע, מורשת שהמשיך נכדו אמיל אדם.^[1]^[2]

ביוגרפיה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלברכט אדם נולד בנורדלינגן, אז מדינה חופשית קטנה בדרום גרמניה, לירמיאס אדם ומרגרטה ת'ילו בשנת 1786. אחיו היינריך אדם (1787–1862), גם הוא היה צייר, נולד בשנה שלאחר מכן. כישרונו של אלברכט לציור התברר כבר בגיל צעיר כאשר ב־1800 הוא צייר כוחות צרפתים בעת שצעדו בדרום גרמניה.^[3] בתחילה התחנך כקונדיטור בנירנברג, בשנת 1803 הוא נרשם לאקדמיה לאמנויות יפות, נירנברג, שם חונך לרישום על ידי כריסטוף צווינגר (1764–1813). ביולי 1807 עבר למינכן שם למד מאמן המלחמה והקרב יוהאן לורנץ רוגנדה השני (1775–1826). והתיידד עם האמנים האחרים מרגרט גייגר וסופי ריינהרד, שעברו עמו מאוחר יותר לווינה.

ב-1809 תקפה בוואריה, בת בריתו של נפוליאון, באוסטריה, והביאה לתבוסה האוסטרית על ידי צרפת ובוואריה בקרב טייגן-האוזן. אדם שליווה את הצבא המנצח לווינה הפיק סדרה של רישומים צבאיים מהסכסוך, והתחיל לשלוט בנושאים צבאיים בקריירה שלו. במהלך שהותו הקצרה בווינה הוא פגש את הנסיך אז'ן דה בוארנה, בנו החורג של בונפרטה ואת אשתו הנסיכה אוגוסטה מבוואריה. האמן הצעיר התבקש להצטרף לביתו של הנסיך אז'ן במילאנו כצייר החצר. תפקידיו כללו ליווי הנסיך וצוותו במסעות צבאיים ברחבי אירופה.^[1]

אדם עם הארמייה הגדולה למוסקבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1812 ליווה אדם את הנסיך כאמן במשלחת לרוסיה.^[4] הוא קיבל דרגת קצין צבאי והוצמד ללשכה הטופוגרפיה, יחידה קטנה של מהנדסים, קרטוגרפים ושרטטים שהוקמה בשנת 1801. אדם נסע עם הקורפוס הרביעי, המורכב בעיקר מכוחות איטלקיים, במסע הקשה והארוך למוסקבה. ככל שהתקדמה הארמייה הגדולה ברחבי אירופה לעבר רוסיה, אדם כתב, שרטט וצייר. הוא נכח בכל הפעולות הגדולות והיה עד לצעדת הניצחון אל תוך חורבותיה הבוערות של מוסקבה.

אחרי הקרב המרכזי על בורודינו, הוא תיאר את תחושותיו בביקור בשדה הקרב .... הסצנה הייתה אחת שמילאה אותי אימה. הרגשתי משותק, ורק נזכרתי באינספור הזוועות האחרות שהייתי עד להן במבצע המפחיד הזה, לא יכולתי לנער את עצמי מהטמטום שלי ... הוא חזר מוקדם ממוסקבה והגיע למינכן בדצמבר 1812 ובכך החמיץ את ההשמדה הכואבת של הארמייה הגדולה כשנסוגה ממוסקבה.

הוא נשאר בצוותו של הנסיך במשך שלוש שנים נוספות, במהלכן אדם ייצר שבעים ושבעה ציורי צבע המתארים את תוצאות הסכסוך.^[1] הם מציגים נופים רוסיים, שדות קרב זרועים גופות, אזרחים מבולבלים, חיילים עייפים בקרב ועיירות הרוסות.

הקריירה אחרי 1815[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1815, עם סיום מלחמות נפוליאון, עבר אדם לצמיתות למינכן, שם היה צייר החצר של מקסימיליאן הראשון מבוואריה, תפקיד שאיפשר לו להשלים עבודות למשפחות בולטות רבות בבוואריה ובאוסטריה. הסטודיו של אלברכט אדם הפך למרכז לאמנים שאפתנים. שלושת בניו הפכו לציירים: בנו, אויגן ופרנץ. גם תאודור הורשלט, שנודע בציוריו על מלחמת הקווקז הרוסית.

בשנת 1824 נפטר מעסיקו לשעבר הנסיך אז'ן דה בוארנה ואדם החל לאסוף את תמונות המבצע הרוסי תחת הכותרת "מסע צבאי באיורים". הליטוגרפיות שפורסמו במינכן בין השנים 1828–1833, התבססו על הרישומים שצייר במהלך המערכה ונותרו בעלי משמעות היסטורית ניכרת. הם הוכיחו הצלחה מסחרית לא מבוטלת והתמונות הודפסו פעמים רבות מאז המהדורה הראשונה. מספר רישומים ותמונות מקוריות בשמן מוחזקים על ידי מוזיאון ההרמיטאז' בסנקט פטרבורג.

החסות המלכותית נמשכה בזמן לודוויג הראשון עם הזמנות הכוללות ציור של קרב בורודינו לבית המלוכה של מינכן בשנת 1838. אדם גם צייר, עבור מקסימיליאן, דוכס לויכטנברג, שתים עשרה סצינות קרב שתלו בארמונו בסנקט פטרבורג.

ב־18 במרץ 1848 מרדו המילאנים נגד השלטון האוסטרי, במהלך מה שמכונה חמשת הימים (באיטלקית: Le Cinque Giornate). האוסטרים נאלצו לסגת ממילאנו בזמן שהמורדים ביקשו סיוע צבאי של ממלכת סרדיניה. כוחות האוסטרים בראשות פילד מרשל יוזף רדצקי פון רדץ התארגנו מחדש והביסו כוחות סרדינים בקרב הראשון בקוסטוזה ושוב בקרב נובארה. אלברכט אדם צייר סדרה של ציורים שהוזמנו שתארו את האירועים, כולל ציור מחמיא למדי המציג את רדצקי על סוס לבן עם המטה הכללי שלו לפני נפילת מילאנו.^[5]

בשנת 1859 עקב אדם אחרי צבאו של נפוליאון השלישי הצרפתי במהלך המערכה האיטלקית נגד אוסטריה שתיעד את הפעולה בסדרת רישומים וציורים.

הוא נותר צייר צבאי משמעותי, נעזר לעיתים קרובות בבניו, עד למותו במינכן ב־16 באוגוסט 1862.