אלזה הוכהיים-בייץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלזה הוכהיים-בייץ
Else Hochheim-Beitz
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 11 ביוני 1920
המבורג, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בספטמבר 2014 (בגיל 94)
אסן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Friedhof Bredeney עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע אשת חינוך, עקרת בית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ברתולד בייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסידת אומות העולם
פרסים והוקרה
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2012)
  • מסדר ההצטיינות של נורדריין-וסטפאליה (1994)
  • פרס נורדריין-וסטפאליה (2011)
  • חסידת אומות העולם (5 בפברואר 2006)
  • פרס ליאו בק (1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם אלזה הוכהיים-בייץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלזה הוכהיים-בייץגרמנית: Else Hochheim-Beitz;‏ 1920, המבורג2014, אסן), הייתה אשת חינוך, אשתו של ברתולד בייץ וחסידת אומות העולם מגרמניה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייץ הייתה בתם של שני פעילי איגודים מקצועיים גרמניים. היא סיימה את לימודיה התיכוניים בשנת 1936 והחלה לעבוד בחברת של בהמבורג. בשנת 1938 הכירה את ברתולד בייץ בעת לימודי טניס ולאחר שנה נישאה לו. לזוג נולדו שלושה ילדים.

בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייץ הגיעה ביולי 1941 לעיר בוריסלב שבגליציה המזרחית עם בעלה, ברתולד, שהיה מנהל מסחרי בחברה להפקת נפט בשם "Kontinentale Öl" (אנ'). היא הייתה שותפה לפעילותו של ברתולד להצלת יהודים על ידי הכרזתם כפועלים חסרי תחליף למשק המלחמה הגרמני. היא ובעלה הסתירו יהודים בביתם והיו נתונים לביקורות של הגסטפו אך שרדו את המלחמה, אם כי במרס 1944 גויס ברתולד לצבא הגרמני.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כניעת גרמניה נשבה בעלה של בייץ על ידי הצבא האדום עד אוגוסט 1946 ובייץ עצמה ברחה עם אחותה הגדולה לאזור גרמניה המערבית.

לאחר שילדיה גדלו ועזבו את הבית, השלימה בייץ לימודי הוראה. היא הגישה תזה בנושא "השכלה והכשרה מקצועית במפעלים גדולים במאה ה-19 עד מלחמת העולם הראשונה".

בשנת 2006 הכיר יד ושם בבייץ כחסידת אומות העולם.

בשנותיה האחרונות סבלה בייץ משיטיון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברנד שמלהאוזן, אדם בתקופה לא אנושית: ברטולד בייץ ברייך השלישי, תרגמה מגרמנית: דפנה עמית (ירושלים: יד ושם, 2009).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלזה הוכהיים-בייץ בוויקישיתוף