לדלג לתוכן

אליה בהאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Alia Bhatt
आलिया भट्ट
לידה 15 במרץ 1993 (בת 33)
מומבאי, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Jamnabai Narsee School עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-2012 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג רנביר קאפור (מ-14 באפריל 2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס המבקרים של פילמפייר לשחקנית הטובה ביותר (2015)
  • Screen Awards
  • Zee Cine Awards
  • Filmfare OTT Awards
  • פרסי הקולנוע הלאומי
  • פרס פילמפייר לשחקנית הטובה ביותר (11 באוקטובר 2025) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליה בהאט (באנגלית: Alia Bhatt; נולדה ב-15 במרץ 1993) היא שחקנית בריטית ממוצא הודי המשחקת בעיקר בסרטים הינדיים.[1] היא זכתה במספר פרסים, כולל ארבעה פרסי פילמפייר (האוסקר ההודי). היא אחת השחקניות בעלות השכר הגבוה ביותר בהודו, היא הופיעה ברשימת 100 הסלבריטאים של פורבס ב-2014 והוכרזה כאחת מ-100 המשפיעות של טיימס בשנת 2022.

בהאט זכתה בשלושה פרסי פילמפייר לשחקנית הטובה ביותר על גילום קורבן של שימוש בסמים בדרמת הפשע אוטה פנג'אב

(2016), מרגלת סמויה במותחן ראזי (2018), וחברה רכושנית בדרמה המוזיקלית גולי בוי (2019). היה לה תפקיד קצר בסרט התקופתי RRR, וכן היא כיכבה בסרט הפנטזיה "ברהמסטרה: חלק ראשון - שיבה", כולם מדורגים בין הסרטים ההודים המובילים לשנת 2022.

נכון ל-2023 היא מופיעה ברשימת חשבונות האינסטגרם הנעקבים ביותר בעולם וברשימת חשבונות הפייסבוק הנעקבים ביותר בעולם.

בשנת 2023 בהאט הופיעה בסרט הריגול של נטפליקס, "לב של אבן" לצד גל גדות וג'יימי דורנן, מה שציין את הסרט ההוליוודי הראשון שלה.[2]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהאט נולדה ב-15 במרץ 1993 [3] [4] לבמאי הקולנוע ההודי מאהש בהאט ולשחקנית סוני רזדן. אביה ממוצא גוג'ראטי [5] [6] ואמה היא ממוצא קשמירי פנדיט ומוצא גרמני בריטי. [7][8][9][10] היא בעלת אזרחות בריטית. יש לה אחות גדולה, שאהין,[11] ושני אחים למחצה מאביה, פוג'ה ורהול בהאט. השחקן אמראן האשמי והבמאי מוהיט סורי הם בני דודיה מצד האב, בעוד המפיק מוקש בהאט הוא דודה.[12] בהאט התחנכה בבית הספר ג'מנבאי נארסי, אך עזבה בכיתה י"ב כדי להשקיע בקריירת המשחק שלה.[13][14][15]

בהאט תיארה את ילדותה, "היה לי חינוך די בסיסי וצנוע. לא זכיתי לתענוגות שאנשים מניחים שהייתי זוכה להם מפני שאני בתו של מאהש בהאט."[16] כשגדלה, היא לא הייתה נהנתה מקשר הדוק עם אביה. אמה אמרה שהיא גידלה את ילדיה לרוב כחד הורית מכיוון שבעלה לא התעניין במיוחד בחייהם.[17] בהאט אמרה שכילדה, היא "לא התגעגעתי אליו כי לא באמת היה לי אותו", והוסיפה שהם פיתחו קשר הדוק יותר רק כשהיא הפכה לשחקנית.[18] בצעירותה הוריה התגרשו ואביה נישא בשנית.

בהאט שאפה לשחק מגיל צעיר, ואמרה שהיא הבינה זאת לראשונה כבר בזמן חזרות למקהלה בגן. עד מהרה החלה שיעורי ריקוד במכון של שימק דבר. תפקיד המשחק הראשון שלה היה בגיל חמש במיזם ההפקה של אביה Sangharsh ב-1999, שבו גילמה את הגרסה הצעירה של דמותה של פרייטי זינטה. כשדיברה על החוויה שלה, העירה בהאט מאוחר יותר, "אני לא זוכרת הרבה מהצילומים. הייתי הולכת לסט רק בשביל האוכל". בגיל תשע היא ניגשה לאודישן לתפקיד בסרטו של סנג'אי לילה בהנסאלי "שחור" (2005), אך לא קיבלה את התפקיד.[19] שלוש שנים מאוחר יותר, בהנסאלי ליהק את בהאט בת ה-12 יחד עם רנביר קאפור בן ה-20 להופעת הבכורה שלהם בסרטו Balika Vadhu, אבל הסרט נגנז.[20]

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהאט באירוע של "סטודנט השנה" ב-2012

בהאט ביצעה את התפקיד הראשי הראשון שלה ב-2012 עם סרט הנעורים של קארן ג'והר, "תלמיד השנה", לצד השחקנים סידהרת' מלהוטרה ווארון ד'הוואן.[21] היא עשתה אודישן עם עוד 500 בנות ולוהקה לאחר שרזתה 16 ק"ג. היא גילמה נערה מתבגרת מתוחכמת המעורבת במשולש אהבה. "תלמיד השנה" הכניס 12 מיליון דולר בקופות, והפך להצלחה מסחרית. למרות ההצלחה הסרט זכה לביקורות שליליות.

בהאט, המומה מהביקורות השליליות על משחקה בסרט, הייתה להוטה להשיג תפקיד טוב יותר. היא מצאה את זה ב-2014 בסרט המסע של הבמאי אימטיאז עלי "Highway", בו כיכבה כנערה מתבגרת בודדה המפתחת את תסמונת סטוקהולם לאחר שהיא נחטפת. היא לקחה שיעורי דיקציה כדי לשפר את ההינדית שלה, והתמודדה עם הדרישות הרגשיות והפיזיות של התפקיד.[22] אימטיאז עלי צילם את הסרט ברצף וכמה סצנות אולתרו על הסט על סמך תגובותיה של בהאט.[23] הסרט לא הצליח קופתית,[24] אך בהאט הייתה מועמדת לפרס השחקנית הטובה ביותר וזכתה בפרס המבקרים של פרסי פילמפייר לשחקנית הטובה ביותר.[25] לאחר מכן היא הופיעה בסרט הקצר של ויקאס באהל בשם Going Home.[26]

ב-2014 בהמשך לשיתוף הפעולה שלה עם Dharma Productions, בהאט שיחקה בסרטים הרומנטיים 2 States ו-Humpty Sharma Ki Dulhania. הראשון היה עיבוד לרומן באותו שם של צ'טאן בהגאט, והוא עוסק בשני סטודנטים לניהול שמתקשים לשכנע את הוריהם ביחסים ביניהם. בתפקידה כנערה טמילית חזקה, היא למדה לדבר את השורות שלה בטמילית בעזרת מורה.[27] היא שיחקה כנערה פנג'אבית המנהלת רומן לפני חתונתה עם נער פנג'אבי פלרטטני, ראקש, ב-Humpty Sharma Ki Dulhania, בבימויו של שאשאנק חייטן. שני הסרטים זכו להצלחה מסחרית, כל אחד מהם הרוויח יותר מ-13 מיליון דולר ברחבי העולם.[28] הישגיה ב-2014 ביססו את הקריירה שלה בהמשך.[29]

ב-2015 הופיעה בהאט בקומדיה הרומנטית "שאנדאר". הסרט מציג את שאהיד קאפור ובהאט כזוג הסובל מנדודי שינה ומתאהב במהלך חתונה.[30] הסרט לא הצליח מבחינה מסחרית.[31]

בהאט באירוע עבור אוטה פנג'אב בשנת 2016

בהאט החלה את 2016 בתפקיד משנה בדרמת האנסמבל של הבמאי שאקון בתרה "קאפור ובניו", בכיכובם של מלחוטרה ופוואד חאן, שזכתה להצלחה ביקורתית ומסחרית.[32][33] עוד ב-2016 היא לקחה על עצמה את תפקידה של מהגרת ביהארית ענייה בסרט "אוטה פנג'אב", הסרט היה דרמת פשע על שימוש בסמים מאת הסופר-במאי אבישהק צ'ובי. התפקיד האינטנסיבי סימן יציאה מהחלקים הקלילים ברובם ששיחקה לפני כן, ובהכנה, היא צפתה בסרטים תיעודיים על שימוש בסמים ולמדה לדבר בניב ביהרי.[34] הסרט יצר מחלוקת כאשר המועצה המרכזית להסמכת סרטים סברה שהוא מייצג את פנג'אב באור שלילי ודרשה צנזורה נרחבת לפני יציאתו לאקרנים.[35] בית המשפט העליון של בומביי אישר מאוחר יותר את הסרט עם סצנה אחת חתוכה.[36] הופעתה של בהאט זכתה לשבחים.[37] עוד באותה שנה גילמה בהאט צעירה בעייתית שמתייעצת עם מטפל (בגילומו של שאה-רוח' חאן) בסרט ההתבגרות של הבמאי גאורי שינדה Dear Zindagi.[38] עבור אוטה פנג'אב, היא זכתה בפרס המסך ובפרס פילמפייר לשחקנית הטובה ביותר, ועל Dear Zindagi, היא קיבלה מועמדות נוספת לשחקנית הטובה ביותר בפילמפייר.[39][40][41]

סדרת הסרטים המצליחים המשיכה עם הפרויקט הבא של בהאט מ-2017 הקומדיה הרומנטית בדרינת קי דולחניה שאיחד אותה מחדש עם השחקנים חיטן ודהוואן.[42] הוא מספר את סיפורה של צעירה עצמאית (בהאט) שמסרבת להיענות לציפיות הפטריארכליות מארוסה השוביניסטי (דהוואן). היא קיבלה מועמדות נוספת לפילמפייר לשחקנית הטובה ביותר.[43]

ב-2018 הופיעה במותחן הריגול של הבמאית מגנה גולזר "ראאזי" בו כיכבה בהאט בתפקיד סאהמט חאן, מרגלת קשמירית הנשואה לקצין צבא פקיסטני. הסרט מתרחש במהלך מלחמת הודו-פקיסטן של 1971. ראאזי הוכיח את עצמו כאחד מהסרטים ההינדיים הרווחיים ביותר באותה שנה, ובהאט הוכרזה כשחקנית העכשווית המצליחה ביותר של הקולנוע ההינדי.[44][45] עבור תפקידה בסרט היא זכתה ב-2018 בפרס השחקנית הטובה ביותר בפילמפייר.[46]

בתחילת 2019 בהאט השיקה חברת הפקות משלה בשם Eternal Sunshine Productions.[47] ההופעה הראשונה שלה באותה שנה הייתה יחד עם רנביר סינג בסרט "גולי בוי" בבימויה של זויה אחטר, מחזמר בהשראת חייהם של ראפרי הרחוב דיביין ונאזי.[48] באהט השתתפה בסדנאות משחק כדי ללמוד ניב שיאפשר לה לאלתר על הסט.[49] הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-69 בברלין.[50] עם רווחים בינלאומיים של למעלה מ-30 מיליון דולר, הסרט התגלה כהקרנה הרווחית ביותר של בהאט עד אז. גולי בוי זכה בשיא של 13 פרסי פילמפייר, ובהאט זכתה בפרס השלישי שלה כשחקנית הטובה ביותר.[51]

ב-2019 הופיעה בדרמה התקופתית "קלאנק", סרט זה היה הסרט בעל התקציב הגדול ביותר של בהאט עד אז.[52] הסרט מתרחש בשנות ה-1940 לפני חלוקת הודו והציג את דוואן ובאהט כמאהבים. היא צפתה בסרטים שונים על מנת ללמוד את שפת הגוף של נשים מהתקופה וכדי לשפר את כישורי הדיבור שלה באורדו, היא צפתה בסדרת הטלוויזיה הפקיסטנית Zindagi Gulzar Hai.[53] הסרט לא הצליח בקופות.[54]

ב-2020 כיכבה בהאט בסרט סדאק 2, סרט המשך לסרט הפשע בכיכובו של אביה סדאק מ-1991. הסרט לא עלה לאקרנים עקב סגירת בתי הקולנוע בעקבות מגפת ה-COVID-19 בהודו ובמקום זאת שודר בדיסני+.[55]

בהאט מקדמת את גנגובאי קתיוואדי בשנת 2022

שנת 2022 הייתה שנת המפתח עבור בהאט. היא גילמה עובדת מין בסרט הביוגרפי של הבמאית סנג'אי לילה בהנסאלי, "גנגובאי קתיוואדי", הסרט הוצג בבכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-72 של ברלין.[56] כהכנה, היא למדה את עבודתה של השחקנית מינה קומארי, וצפתה בסרטים על זנות כמו מנדי וזכרונותיה של גיישה.[57] הסרט הכניס למעלה מ-25 מיליון דולר ברחבי העולם. הגרדיאן תיאר את דמותה ברשימת ההופעות הטובות ביותר על המסך הגדול בכל הזמנים.[58]

עוד ב-2022 בהאט לקחה על עצמה תפקיד קצר בסרט התקופתי בשפת הטלוגו RRR. אף על פי שלמדה לדבר את השורות שלה בשפה זו, אמנית דיבוב השמיעה בסופו של דבר את שורותיה.[59] הסרט התגלה לאחר יציאתו כסרט ההודי הרביעי הרווחי ביותר בכל הזמנים.[60]

לאחר מכן היא כיכבה כקורבן להתעללות במשפחה בסרט הקומדיה השחורה של נטפליקס, "אהובות", שסימן את מיזם ההפקה הראשון שלה תחת החברה Eternal Sunshine Productions. הסרט הפך לסרט ההודי הנצפה ביותר בעולם בסוף השבוע של הפתיחה שלו בנטפליקס.[61] בסוף 2022, בהאט כיכבה מול רנביר קאפור בסרט הפנטזיה של אייאן מוקרג'י, "ברהמסטרה: חלק ראשון - שיבה". החלק הראשון בטרילוגיה מתוכננת, את הסרט לקח חמש שנים לצלם.[62] הסרט נעשה בתקציב של 50 מיליון דולר והוא אחד הסרטים ההודיים היקרים ביותר.[62][63] הסרט הרוויח כ-54 מיליון דולר ודורג כסרט ההינדי המרוויח ביותר של 2022.[64][65]

בשנת 2023 בהאט הופיעה בסרט הריגול של נטפליקס, "לב של אבן" לצד גל גדות וג'יימי דורנן, מה שציין את הסרט ההוליוודי הראשון שלה.[2]

בשנת 2024 נכללה ברשימת טיים 100.[66]

עבודות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2016, היא הופיעה בערים שונות באמריקה לסיבוב ההופעות "צוות החלומות 2016", לצד ג'והר, והשחקנים פאריניטי צ'ופרה, דוואן, מלהוטרה, רוי קאפור, קתרינה קאיף, והזמרת בדשאה.[67]

בהאט תומכת במטרות שונות ובארגוני צדקה. היא השתתפה בקמפיין למען PETA בשנת 2013 להעלאת המודעות לבעלי חיים חסרי בית.[68] היא הצטרפה לגיוס תרומות צדקה בשנת 2015 שאורגן על ידי קרן Cuddles עבור ילדים חולי סרטן, ובשנת 2017, היא צעדה על המסלול כדי לתמוך במטרה.[69][70] כמו כן בשנת 2017, היא השיקה יוזמה אקולוגית בשם CoExist להעלאת המודעות לרווחת חיות הרחוב.[71] בשנה שלאחר מכן, בהאט שיתפה פעולה עם פייסבוק עבור קמפיין בשם Find Your Green, קמפיין למען איכות הסביבה.[72] בשנת 2018, היא השיקה יוזמה בשם Mi Wardrobe is Su Wardrobe, שבאמצעותה מכרה בגדים מהמלתחה האישית שלה כדי לספק חשמל לכפר בקרנאטק.[73] בהאט שיתפה פעולה עם הזרוע ההודית של ה-NGO ActionAid בשנת 2021 כדי לספק דברים חיוניים לקהילות מוחלשות שנפגעו ממגפת COVID-19.[74] בשנת 2022, היא הפכה לשחקנית הראשונה מהודו ששותפה עם קבוצת המלונות Mandarin Oriental בקמפיין שלהם "אני מעריצה", שבאמצעותו גייסה כספים לקרן סלאם בומביי, המסייעת למתבגרים מוחלשים.[75]

בהאט עיצבה קו בגדים משלה לנשים בשנת 2014 עבור פורטל האופנה המקוון Jabong.com ובשנת 2018, היא השיקה קו משלה של תיקים עבור VIP Industries.[76][77][78] היא גם משקיעה בחברת היופי ניקאה ובסטארטאפ הביוחומר הראשון של הודו Phool.co.[79] בשנת 2022, היא השיקה מותג בגדי הריון וילדים בר-קיימא, בשם Ed-a-Mamma.[80][81]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהאט ובעלה רנביר קאפור, בתמונה ב-2021

בתחילת הקריירה שלה, נרתעה בהאט מלדון בחייה האישיים, והצהירה כי לעולם לא תדבר בפומבי על מערכות היחסים שלה.[82] למרות ספקולציות בתקשורת, היא לא דיברה על היכרויות עם השחקן סידהרת' מלחוטרה, אבל דיברה בחיבה על הקשר שלהם ב-2019, לאחר שנפרדו.[83] בשנת 2018, רנביר קאפור, הכוכב ששיחק איתה בסרט "ברהמסטרה", חשף שהוא ובהאט יוצאים יחד.[84]

בהאט וקאפור נישאו ב-14 באפריל 2022, בחתונה על-פי דת ההינדואיזם, בדירתם במומבאי.[85] בנובמבר אותה שנה היא ילדה את בתם רהה.[86][87]

נכון לשנת 2022, בהאט מתגוררת בעיקר במומבאי שבהודו, אך יש לה גם בית בלונדון שבאנגליה.[88]

תדמית תקשורתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהאט בשנת 2021

פורבס אסיה הציג את בהאט ברשימת 30 מתחת לגיל 30 של 2017 וברשימת 100 הכוכבים הדיגיטליים של 2020.[89][90] היא מככבת ברשימת 100 הסלבריטאים של פורבס הודו מאז 2014, כשהיא הגיעה לשיא במיקום השמיני ב-2019.[91][92] באותה שנה, המגזין העריך את ההכנסה השנתית שלה ב-7.4 מיליון דולר מה שהציב אותה בעמדת השחקנית בעלת השכר הגבוה ביותר במדינה.[93] בשנים 2018 ו-2019, המהדורה ההודית של GQ הציגה אותה בין 50 הצעירים המשפיעים ביותר במדינה.[94][95] בהאט הייתה רשומה במקום הראשון ברשימת "50 הנשים הנחשקות ביותר" ' של The Times of India לשנת 2018, והיא זכתה בתואר "האישה האסייתית הסקסית ביותר" על ידי המגזין הבריטי Eastern Eye בשנת 2019.[96][97] כמו כן בשנת 2018, חברת מחקרי השוק YouGov כינתה אותה בתור הסלבריטאית התשיעית המשפיעה ביותר בהודו.[98] המגזין Femina הציג אותה ברשימות של נשים הישגיות ב-2019 ו-2021[99][100] בשנת 2022, היא דורגה במקום ה-97 ברשימת ההודים החזקים ביותר של האינדיאן אקספרס[101] באותה שנה, מגזין טיים העניק לה את פרס TIME100 Impact.

נכון ל-2023 היא מופיעה ברשימת חשבונות האינסטגרם הנעקבים ביותר בעולם וברשימת חשבונות הפייסבוק הנעקבים ביותר בעולם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליה בהאט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Sharma, Muskan (29 באפריל 2019). "Akshay, Alia, Jacqueline: Bollywood's 'Foreign' Voters". TheQuint (באנגלית). ארכיון מ-23 בדצמבר 2021.
  2. 1 2 Kroll, Justin (7 במרץ 2022). "Alia Bhatt Joins Gal Gadot in Netflix And Skydance's 'Heart Of Stone'". Deadline Hollywood. ארכיון מ-6 ביולי 2022.
  3. ↑ Sharma, Sarika (15 במרץ 2014). "Alia Bhatt celebrates birthday shooting for 'Humpty Sharma Ki Dulhania'". The Indian Express. ארכיון מ-15 במרץ 2014.
  4. ↑ Saxena, Kashika (11 באוקטובר 2013). "I am sometimes retarded, sometimes composed: Alia Bhatt". The Times of India. ארכיון מ-12 בינואר 2018.
  5. ↑ Gupta, Priya (14 בינואר 2013). "I have great reverence for women: Mahesh Bhatt". The Times of India. ארכיון מ-22 בינואר 2016.
  6. ↑ Varma, Lipika (13 April 2014) (13 באפריל 2014). "State of affairs: Arjun Kapoor and Alia Bhatt". Deccan Chronicle. ארכיון מ-15 באפריל 2014.
  7. ↑ @Soni_Razdan (23 בנובמבר 2013). "@PoojaB1972 @MaheshNBhatt @AdrianMLevy I'm half Kashmiri Pandit and Half German..also an atheist and have not imposed any faith on my kids" (Tweet) – via Twitter.
  8. ↑ Shedde, Meenakshi (17 בפברואר 2014). "Berlin diary: Alia Bhatt's family connection to the German city". Firstpost. אורכב מ-המקור ב-21 בפברואר 2014.
  9. ↑ Dubey, Bharati (12 February 2014) (12 בפברואר 2014). "Alia Bhatt's German roots". Mid-Day. ארכיון מ-5 במרץ 2014.
  10. ↑ Dutta, Pradeep (30 January 2001). "I'll voice the worries of Kashmiri Pandits'". The Indian Express. ארכיון מ-14 באוקטובר 2013.
  11. ↑ Sharma, Neha (2 May 2010). "Another Bhatt on the block". Hindustan Times. אורכב מ-המקור ב-17 במרץ 2014.
  12. ↑ Anubha Sawhney (18 בינואר 2003). "The Saraansh of Mahesh Bhatt's life". The Times of India. ארכיון מ-26 באוקטובר 2012.
  13. ↑ "Alia bhatt lesser Known facts". The Times of India. ארכיון מ-17 במרץ 2017.
  14. ↑ Goswami, Parismita (7 ביוני 2020). "School topper Anushka to brilliant Shraddha: Bollywood actresses' 10th, 12th board exam results". IB Times. ארכיון מ-14 בדצמבר 2021.
  15. ↑ Marwah, Navdeep Kaur (22 בפברואר 2014). "I will never get back to studies: Alia Bhatt". Hindustan Times. ארכיון מ-30 במרץ 2022.
  16. ↑ Tandan, Raedita (8 באוגוסט 2013). "Arjun's confidence blew me away - Alia Bhatt". Filmfare. ארכיון מ-12 במרץ 2016.
  17. ↑ Unny, Divya (9 ביולי 2014). "That sassy girl". Open. ארכיון מ-11 באוקטובר 2020.
  18. ↑ Goyal, Divya (20 בפברואר 2019). "Alia Bhatt's 'Real Friendship' With Dad Mahesh Began After She Became An Actress". NDTV.
  19. ↑ "Alia Bhatt auditioned for Black when she was 9 years old, recalls Sanjay Leela Bhansali saw 'fire in her eyes'". Hindustan Times. 21 בפברואר 2021.
  20. ↑ Janani K (15 במרץ 2022). "Alia Bhatt, Ranbir Kapoor were supposed to debut with Sanjay Leela Bhansali's Balika Vadhu. On Tuesday Trivia". India Today.
  21. ↑ "The new stars of Bollywood". Hindustan Times. 31 בדצמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-5 באוקטובר 2012.
  22. ↑ Kanabar, Ankita (1 במרץ 2014). "Alia Bhatt: 'Highway' to success". The Indian Express. ארכיון מ-21 בפברואר 2018.
  23. ↑ Jamkhandikar, Shilpa (8 באוגוסט 2013). "Imtiaz Ali and the art of last-minute filmmaking". Reuters. ארכיון מ-11 באוקטובר 2020.
  24. ↑ "Box Office: Highway fares below average". Rediff.com. 24 בפברואר 2014. ארכיון מ-25 בפברואר 2014.
  25. ↑ "60th Britannia Filmfare Awards 2014: Complete nomination list". The Times of India. 20 בינואר 2015. ארכיון מ-20 בינואר 2016.
  26. ↑ "Going Home: Vikas Bahl visualises a utopia for women with Alia Bhatt". India Today. 18 באוקטובר 2014. ארכיון מ-5 ביולי 2015.
  27. ↑ Kanabar, Ankita R. (20 בפברואר 2014). "Alia Bhatt plays a Punjabi girl in Humpty Sharma..." The Indian Express. ארכיון מ-21 בפברואר 2014.
  28. ↑ "Top Worldwide Grossers All Time". Box Office India. אורכב מ-המקור ב-19 בספטמבר 2015.
  29. ↑ "Top Actor Actress Director Producer Studio 2014". Box Office India. 1 בינואר 2015. אורכב מ-המקור ב-4 בינואר 2015.
  30. ↑ "Shahid and Alia to come together in Shandaar". India Today. 30 ביוני 2014. ארכיון מ-28 ביולי 2014.
  31. ↑ "Did 'Pyaar ka Punchnama 2' prove detrimental to 'Shaandaar' and 'Main Aur Charles'?". Daily News and Analysis. 31 באוקטובר 2015. ארכיון מ-2 בנובמבר 2015.
  32. ↑ Mehta, Ankita (28 במרץ 2016). "Box office collection: Now 'Kapoor & Sons' to cross Rs 100 crore mark in India; 'Neerja' earns Rs 75 crore". International Business Times. ארכיון מ-2 באפריל 2016.
  33. ↑ Sarkar, Suparno (18 במרץ 2016). "'Kapoor & Sons' review round-up: Here is what critics have to say about the rom-com". International Business Times. ארכיון מ-23 במרץ 2016.
  34. ↑ Mukherjee, Madhureeta (16 ביוני 2016). "Alia Bhatt: If everybody likes you, it means you are boring". The Times of India. ארכיון מ-17 ביוני 2016.
  35. ↑ Parussini, Gabriele (9 ביוני 2016). "How the Movie Udta Punjab Sparked a Debate About Drug Use in India". The Wall Street Journal. ארכיון מ-19 ביוני 2016.
  36. ↑ "Udta Punjab row: Bombay HC clears film with just one cut, tells CBFC not to act like grandmother". The Indian Express. 13 ביוני 2016. ארכיון מ-27 ביוני 2016.
  37. ↑ Roy, Priyanka (24 ביוני 2016). "Doff that hat to Alia". The Telegraph. אורכב מ-המקור ב-27 ביוני 2016.
  38. ↑ Goswami, Parismita (25 בנובמבר 2016). "Dear Zindagi review round-up: Here's what critics say about Shah Rukh Khan and Alia Bhatt film". International Business Times. ארכיון מ-3 בדצמבר 2016.
  39. ↑ "62nd Jio Filmfare Awards 2017 Nominations". Filmfare. 9 בינואר 2017. אורכב מ-המקור ב-10 בינואר 2017.
  40. ↑ "Star Screen Awards 2016 winners list: Pink wins big, Big B-Alia get best actor and actress award". India Today. 5 בדצמבר 2016. ארכיון מ-5 בדצמבר 2016.
  41. ↑ "62nd Filmfare Awards 2017: Winners' list". The Times of India. 15 בינואר 2017. ארכיון מ-14 בינואר 2017.
  42. ↑ Adarsh, Taran (13 במרץ 2017). "Business Talk: 'Badrinath Ki Dulhania' hits the bull's eye, consolidates Varun and Alia's status in Bollywood". Bollywood Hungama. ארכיון מ-13 במרץ 2017.
  43. ↑ "Nominations for the 63rd Jio Filmfare Awards 2018". Filmfare. 18 בינואר 2018. אורכב מ-המקור ב-19 בינואר 2018.
  44. ↑ "Top Fifteen Films Driven By Female Leads". Box Office India. 23 במאי 2018. אורכב מ-המקור ב-23 במאי 2018.
  45. ↑ "Alia Bhatt Topples Deepika Padukone To Be Number One". Box Office India. 17 במאי 2018. ארכיון מ-19 במאי 2018.
  46. ↑ "Winners of the 64th Vimal Filmfare Awards 2019". Filmfare. 23 במרץ 2019. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2019.
  47. ↑ "Alia Bhatt says her new house is no love nest, reveals film production plans". Hindustan Times. 5 במרץ 2019. ארכיון מ-20 במרץ 2019.
  48. ↑ "Real Gully Boys Divine and Naezy praise Ranveer Singh: He soaked in our body language, our attitude". Hindustan Times. 6 בפברואר 2019. ארכיון מ-14 בפברואר 2019.
  49. ↑ Sharma, Priyanka (11 בפברואר 2019). "My DNA is Simmba, not Gully Boy: Ranveer Singh". The Indian Express. ארכיון מ-14 בפברואר 2019.
  50. ↑ Ramachandran, Naman (13 בפברואר 2019). "Indian Hip-Hop Gets Big Screen Time in Berlin Festival Pic 'Gully Boy'". Variety. ארכיון מ-13 בפברואר 2019.
  51. ↑ "Filmfare Awards 2020 full list of winners: Gully Boy's 13 wins make history, Alia Bhatt and Ranveer Singh take top awards". Hindustan Times. 16 בפברואר 2020. ארכיון מ-16 בפברואר 2020.
  52. ↑ "Kalank Actress Alia Bhatt: Films Are A Part Of My Life, Loved Ones My Priority". NDTV. 17 באפריל 2019. ארכיון מ-17 באפריל 2019.
  53. ↑ "Lessons from the classics: Alia Bhatt watched 'Mughal-E-Azam', 'Umrao Jaan' to prepare for 'Kalank'". The Economic Times. 9 באפריל 2019. ארכיון מ-11 באפריל 2019.
  54. ↑ Cornelious, Deborah (24 באפריל 2019). "Karan Johar's period opus flops". The Hindu. ארכיון מ-22 באוגוסט 2020.
  55. ↑ "Alia Bhatt announces Sadak 2 premiere on August 28 on Disney+ Hotstar". Bollywood Hungama. 6 באוגוסט 2020. ארכיון מ-9 באוגוסט 2020.
  56. ↑ "Sanjay Leela Bhansali and Pen Studios to present Alia Bhatt starrer Gangubai Kathiawadi at the 72nd Berlin International Film festival". Bollywood Hungama. 15 בדצמבר 2021. ארכיון מ-15 בדצמבר 2021.
  57. ↑ "Meena Kumari films and homemade food: How Alia Bhatt prepared for 'Gangubai Kathiawadi'". The Week. 11 בפברואר 2022. ארכיון מ-8 במרץ 2022.
  58. ↑ "Darling, you were dreadful! The best (and worst) big-screen performances of all time". The Guardian. 23 בספטמבר 2022. ארכיון מ-12 באוקטובר 2022.
  59. ↑ Jha, Subhash K (9 במרץ 2022). "Alia Bhatt won't be speaking her own Telugu lines in RRR". Bollywood Hungama.
  60. ↑ "'RRR' box office update: S S Rajamouli's film beats 'Bajrangi Bhaijaan' to become third highest-grossing Indian movie". Deccan Herald. 9 באפריל 2022. ארכיון מ-14 באפריל 2022.
  61. ↑ "Alia Bhatt's Darlings amasses over 10 million viewing hours in three days". Firstpost. 11 באוגוסט 2022. ארכיון מ-12 באוגוסט 2022.
  62. 1 2 "Brahmastra made at a cost of Rs 410 crore, most expensive Hindi film ever: report". The Indian Express (באנגלית). ארכיון מ-2 בספטמבר 2022. As per Bollywood Hungama, Brahmastra's Rs 410 crore budget excludes publicity expenses.
  63. ↑ "Brahmastra Comes Through All The Negativity". Box Office India. 18 בספטמבר 2022.
  64. ↑ "Brahmastra collects Rs 425 in 25 days, becomes no.1 Hindi movie worldwide". The Economic Times. 4 באוקטובר 2022. ארכיון מ-14 באוקטובר 2022.
  65. ↑ "Brahmastra Final Box Office Collections: India - Overseas - Worldwide". Box Office India. 17 בנובמבר 2022.
  66. ↑ טום הרפר, Alia Bhatt: The 100 Most Influential People of 2024, TIME, ‏2024-04-17 (באנגלית)
  67. ↑ "Bollywood Dream Team 2016: Katrina, Alia, Sidharth, Varun, Parineeti, Aditya Roy Kapur US tour in August". India Bulletin. 10 באוגוסט 2016. אורכב מ-המקור ב-26 בספטמבר 2016.
  68. ↑ "Alia Bhatt roped in for PETA campaign". The Times of India. 25 באוקטובר 2013. אורכב מ-המקור ב-1 בנובמבר 2013.
  69. ↑ "Alia Bhatt joins charity fundraiser". The Indian Express. 6 בפברואר 2015.
  70. ↑ "Amitabh Bachchan, Varun Dhawan and Alia Bhatt walk the ramp for charity". Hindustan Times. 23 במרץ 2017.
  71. ↑ "Alia Bhatt champions the welfare of street cats and dogs". The Times of India. 25 ביולי 2017. ארכיון מ-8 בפברואר 2018.
  72. ↑ Rakshit, Nayandeep (7 בפברואר 2018). "Alia Bhatt on her initiative CoExist: I'm not a preacher or an activist". Daily News and Analysis. ארכיון מ-8 בפברואר 2018.
  73. ↑ "Alia Bhatt's social initiative used to help light up homes of 40 families in Karnataka". The Times of India. 13 ביולי 2018.
  74. ↑ "Alia Bhatt Teams Up With NGO to Provide Groceries to Communities Hit By Covid-19". News18. 25 במאי 2021.
  75. ↑ Mehra, Pallavi (4 בנובמבר 2022). "Celebrity philanthropists: Deepika Padukone, Alia Bhatt and other stars' notable charity work". Vogue.
  76. ↑ "I want to style Parineeti: Alia Bhatt". Mid Day. 30 בספטמבר 2014. ארכיון מ-2 באוקטובר 2014.
  77. ↑ "Alia Bhatt launches her own range of handbags". The Times of India. 19 באוגוסט 2018. ארכיון מ-20 באוגוסט 2018.
  78. ↑ "Alia Bhatt launches first clothing line on online retailer Jabong". The Financial Express. 30 בספטמבר 2014. ארכיון מ-2 בינואר 2019.
  79. ↑ Purandare, Kunal (9 בינואר 2023). "Alia Bhatt: The evolution of a star". Forbes.
  80. ↑ "Alia Bhatt gives sneak peek into her maternity wear brand's photoshoot". The Times of India. 1 באוקטובר 2022. ארכיון מ-8 באוקטובר 2022.
  81. ↑ Sharma, Karuna (3 באוגוסט 2022). "Alia Bhatt-owned Ed-a-Mamma has made sustainable fashion affordable, others can too, says company's biz head". Business Insider.
  82. ↑ Deshmukh, Ashwini (14 באוגוסט 2015). "Age of innocence". Filmfare.
  83. ↑ Rakshit, Nayandeep (15 בפברואר 2019). "No bad blood there! Alia Bhatt on relationship with ex flame Sidharth Malhotra: 'There's too much history'". Daily News and Analysis.
  84. ↑ "A Timeline Of Alia Bhatt And Ranbir Kapoor's Romance". NDTV. 11 באפריל 2022.
  85. ↑ Holland, Oscar (15 באפריל 2022). "Bollywood mega-stars Alia Bhatt and Ranbir Kapoor wed in intimate Mumbai ceremony". CNN.
  86. ↑ "Alia Bhatt and Ranbir Kapoor welcome their 1st child, a baby girl". India Today.
  87. ↑ "Alia Bhatt, Ranbir Kapoor's daughter named Raha. See what it means". 24 בנובמבר 2022. אורכב מ-המקור ב-24 בנובמבר 2022.
  88. ↑ Dhaliwal, Nirpal (4 בספטמבר 2022). "Alia Bhatt: meet the most famous Briton you've never heard of". The Times.
  89. ↑ "30 Under 30 Asia 2017: Entertainment & Sports". Forbes Asia. ארכיון מ-17 באפריל 2017.
  90. ↑ "Asia's Digital 100". Forbes Asia. 7 בדצמבר 2020. ארכיון מ-8 בדצמבר 2020.
  91. ↑ "Alia Bhatt". Forbes. אורכב מ-המקור ב-12 ביוני 2017.
  92. ↑ "2019 Celebrity 100". Forbes India. ארכיון מ-19 בדצמבר 2019.
  93. ↑ Shah, Ruchika (19 בדצמבר 2018). "2019 Celebrity 100: What the money says". Forbes India. ארכיון מ-19 בדצמבר 2019.
  94. ↑ "GQ's 50 Most Influential Young Indians of 2018". GQ. 5 בדצמבר 2018. אורכב מ-המקור ב-5 בדצמבר 2018.
  95. ↑ Sethi, Shikha (12 בדצמבר 2019). "Here's the full list of GQ's 50 most influential young Indians of 2019". GQ. ארכיון מ-27 בדצמבר 2019.
  96. ↑ Mukherjee, Madhureeta (24 במאי 2019). "Alia Bhatt is the Times Most Desirable Woman of 2018". The Times of India. ארכיון מ-26 במאי 2019.
  97. ↑ "Alia Bhatt voted sexiest Asian female of the year, Deepika Padukone sexiest of decade in UK poll". The Indian Express. 11 בדצמבר 2019.
  98. ↑ "Alia joins the league". The Tribune. 22 במרץ 2018. ארכיון מ-31 במרץ 2022.
  99. ↑ "Femina's Power List 2019: Women Who Changed The Game". Femina. 25 בדצמבר 2019. ארכיון מ-14 באוקטובר 2022.
  100. ↑ "Femina Fab 40: Alia Bhatt Is More Than Just A Millennial Actor". Femina. 29 בספטמבר 2019. ארכיון מ-31 במרץ 2022.
  101. ↑ "IE100: The most powerful Indians in 2022". The Indian Express. 31 במרץ 2022. ארכיון מ-31 במרץ 2022.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אליה_בהאט&oldid=43334300"