אליה ליבוביץ
 | |
| לידה |
21 מרץ 1941 (בן 82) ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| ענף מדעי | אסטרונומיה |
| מקום מגורים | ישראל |
| מוסדות |
אוניברסיטת תל אביב |
  | |
אליהו מנחם "אליה" ליבוביץ (נולד ב-21 במרץ 1941) הוא אסטרופיזיקאי ישראלי, פרופסור אמריטוס בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה של אוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליה ליבוביץ הוא אחד מששת ילדיהם של גרטה וישעיהו ליבוביץ. ליבוביץ גדל בירושלים והתחנך בחינוך דתי, לרבות שנה אחת בישיבה. כשהיה חייל יצא בשאלה.[1] בינואר 1965 קיבל תואר ראשון בפיזיקה.[2]
ליבוביץ היה פרופסור מן המניין בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה של אוניברסיטת תל אביב. במסגרת פעילותו היה במשך שלוש קדנציות מנהלו של מצפה הכוכבים על שם וייז, בשנים: 1977–1980, 1983–1988, 1991–1998.
ליבוביץ עוסק גם במדע פופולרי, בין השאר בהרצאות במסגרת אוניברסיטה משודרת. כן הוא עוסק בביקורת ספרים.[3]
ליבוביץ נשוי לדניאלה (בתו של פרופ' שמעון גיטר), פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה הפתוחה, ולהם ארבעה ילדים. בני הזוג מתגוררים ברמת גן.
עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לפעילותו המדעית, ליבוביץ מפרסם מאמרי פובליציסטיקה. נושאים עיקריים במאמריו:
- חינוך, ובפרט השכלה גבוהה. הוא קרא לחיזוק עצמאותן של האוניברסיטאות.[4] בין השאר הציע: "על שלוש הרשויות הקלאסיות שעליהן נשען כיום המנגנון הניהולי של המדינה - המבצעת, המחוקקת והשופטת - יש להוסיף איפוא רשות רביעית - רשות 'חושבת' או 'יודעת'. רשות כזאת יכולה להתבסס, למשל, על אוניברסיטאות המחקר של המדינה, ואולי לכלול בתוכה גם מרכיבים של עיתונות. עצמאותה צריכה להתבטא הן בהגנות מטעם החוק מפני התנכלויות פוליטיות ואחרות, והן באי תלות כלכלית בכל גורם שאיננו המדינה עצמה."[5]
- נושאי ביטחון, ובפרט יחסי ישראל והפלסטינים.[6] בין השאר ציין: "השד האמיתי, זה שהטמפרטורה של נשיפתו בעורפנו עולה משנה לשנה, הוא שד הכיבוש"[7] "למדינה היהודית יש סיכוי הישרדות רק בגבולות הקו הירוק. לכן, חזרה לגבולות אלה הוא צורך קיומי של המדינה, ועליה לבצעו בלא תלות במעשי הפלסטינים או בדבריהם".[8]
- שלילת רעיון התכנון התבוני בנוגע לאופן בו התפתחה האבולוציה.[9]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כוכבים כפולים, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1989
- מקצה השמים: מבוא לאסטרונומיה (יחד עם עודד רגב), האוניברסיטה הפתוחה, 1999
- לקרוא מחדש את התנ"ך, ידיעות ספרים, 2016
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Elia Leibowitz, באתר של אוניברסיטת תל אביב
- אוריה שביט, בתפקיד ליבוביץ, באתר הארץ, 3 באפריל 2002
- עמיר קורץ, השראה: אוניברסיטה נגד אפוקליפסה, באתר כלכליסט, 22 באוקטובר 2009
גילי איזיקוביץ, פרופ' אליה ליבוביץ מכריז: התנ"ך הוא יצירה אתאיסטית, באתר הארץ, 31 במרץ 2016- עפרי אילני, אין לו אלוהים, באתר "ידיעות אחרונות", 20 במאי 2016
אליה ליבוביץ, דף שער בספרייה הלאומית
מכּתביו:
- מאמרים של אליה ליבוביץ, באתר הידען
- מביטים רחוק ורואים כוכבים: מרכז אסטרונומי במצפה רמון, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- המתופף מכה בעוז על חצי קליפת אגוז - על הפילוסופיה הביקורתית החדשה של זאב בכלר, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2001
- מידת 'מדעיוּתו' של מדע, אקדמיה, סתיו תשס"ח
- למה יש להם רק חמישה חברי כנסת, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2008
- אליה (אליהו מנחם) ליבוביץ, היקום מסביב לנו, מחשבות 48, דצמבר 1979, עמ' 4–17
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "הארץ"- גלריה ששי, כ"ב באדר ב', תשע"ו, 1 באפריל 2016, "האב, הבן ורוח אלוהים" - גילי איזיקוביץ, עמוד 32 - 45
- ^ מקבלי תואר בוגר במדעי הטבע, דבר, 19 בינואר 1965
- ^ אליה ליבוביץ, היכן נזכר דינוזאור בתורה?, באתר הארץ, 14 במאי 2002 - על ספרו של ג'רלד שרודר, "המדע והאל"
אליה ליבוביץ, כה אמר סגנו של אלוהים, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2007 - על ספרו של משה ימר, "איינשטיין והדת"
אליה ליבוביץ, הכל הולך, באתר הארץ, 30 ביוני 2008 - על ספרו של ספי רכלבסקי, "אין גבול"
אליה ליבוביץ, פתי יאמין לכל דבר, "הידען", 14 באוקטובר 1997 - על ספרו של קרל סייגן, "עולם רדוף שדים - המדע כנר בעלטה" - ^ אליה ליבוביץ, האקדמיה לאקדמאים, באתר הארץ, 17 ביולי 2009
אליה ליבוביץ, בחזרה למגדל השן, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2009 - ^ אליה ליבוביץ, דרושה: רשות רביעית, באתר הארץ, 2 באפריל 2006
- ^ אליה ליבוביץ, אריה או חמור, באתר הארץ, 27 במרץ 2009
- ^ אליה ליבוביץ, השד השלטוני, באתר הארץ, 27 בפברואר 2009
- ^ אליה ליבוביץ, מה שחסר בז'נבה, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2003
- ^ אליה ליבוביץ, ההוכחה האמריקאית לקיום האל, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2005