עפרי אילני
![]() | |
עפרי אילני | |
לידה | 9 באפריל 1979 (בן 41) |
---|---|
מדינה |
![]() |
השכלה |
אוניברסיטת תל אביב ![]() |
עיסוק |
היסטוריון, עיתונאי, מבקר ספרותי ![]() |
מעסיק |
הארץ, העיר, מעריב, אוניברסיטת תל אביב ![]() |
![]() ![]() |
עפרי אילני (נולד ב-9 באפריל 1979) הוא היסטוריון, עיתונאי, עורך, בלוגר, ומבקר ספרות ישראלי. אילני הוא בעל טור שבועי בעיתון "הארץ" ומבקר ספרי עיון בעיתון "ידיעות אחרונות".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עפרי הוא בנם של המורה לביולוגיה תחיה אקסלרוד והזואולוג גיורא אילני. אחיו הם האנימטור גור אילני והזואולוג עמיעל אילני. מנישואיו הראשונים של אביו, גיורא אילני, הוא אחיהן גם של הסוציולוגית איילת אילני, והמרפאה באמנות רותם אילני. אילני גדל ביישוב הקהילתי ספיר ולמד בתיכון לחינוך סביבתי במדרשת בן-גוריון שבנגב.
אילני הוא הומו גלוי ומתגורר בברלין.
הקריירה העיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילני החל את הקריירה העיתונאית שלו ככתב ב"זמן הנגב", מרשת המקומונים של "מעריב", ואחר כך עבר לכתוב ב"העיר". בין השנים 2009-2004 עבד ב"הארץ", שם שימש, בין השאר, ככתב במוסף "קפטן אינטרנט" וככתב להשכלה גבוהה ומדע.[1]
באפריל 2009 נפצע קל במהלך סיקור הפגנת ארגוני הנשים מול תחנת המשטרה ברחוב דיזנגוף בתל אביב, שם מחו המפגינים נגד מעצרם של חברי ארגון "פרופיל חדש".[2]
מאז 2010 הוא מבקר ספרי עיון ב"ידיעות אחרונות", במדור לספרות. משנת 2015 הוא בעל טור שבועי, "תחת השמש", ב"הארץ", שעוסק בסוגיות עכשוויות מפרספקטיבה היסטורית ושל ביקורת התרבות.
כעיתונאי סיקר בהרחבה מחקרים ודיונים במדעי הטבע ובמדעי הרוח והיסטוריה. בין היתר, הציג גישה ביקורתית למחקרים במדעי המוח המבקשים לספק הסברים ביולוגיים לתופעות פוליטיות ותרבותיות.[3][4]
אילני גם היה עורך מוערך בדסק החדשות ובמוסף "גלריה" ב"הארץ" וכן במגזין "כותרת".
הקריירה האקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2013 סיים אילני את כתיבת עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' שולמית וולקוב. עבודתו התמקדה בקריאה הפוליטית בתנ"ך ובשימוש בבני ישראל כמודל לאומי, והציגה בהרחבה את המגמה האנטי-תנ"כית במחשבת הנאורות ואת מאמציהם של כותבים דאיסטים ורציונליסטים לקעקע את סמכותו של התנ"ך ולהציג את בני ישראל כעם גס ובזוי, כאשר אל מול תופעות אלה מוצגות תופעות מנוגדות – ניסיונות לרהביליטציה של התנ"ך כמיתוס היסטורי וכמקור השראה תרבותי. העבודה מחדשת בהצבתו במרכז של העם העברי כמושא מחקר במסגרת מחקר המקרא הגרמני. הטענה היא שחוקרי המקרא האוריינטליסטים באוניברסיטאות הגרמניות ביקשו לבצע רקונסטרוקציה של העם העברי, לצורך שחזורו של הקונטקסט שבתוכו נכתב הטקסט.
בין השנים 2013–2015 היה פוסט-דוקטורנט באוניברסיטה העברית, כמו גם באוניברסיטת הומבולדט בברלין, גרמניה, בפקולטה לתאולוגיה אוונגלית.
בשנת 2016 היה פוסט-דוקטורנט במרכז לחקר המרת דת ומפגשים בין-דתיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומרצה באוניברסיטת תל אביב.
אילני גם חוקר את ההיסטוריה של היחס להומוסקסואליות בתנועה הציונית. פרסם בכתב העת "זמנים" מאמר העוסק ביחס להומוסקסואליות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. במאמרו בחן את השיח על "משכב זכר" בעיתונות העברית של שנות ה-30 ושנות ה-40 של המאה העשרים. אילני גילה שבתקופת המנדט ראו במקרים של משכב זכר צורה של נחשלות הקשורה לקיום במזרח. אי לכך תוארו הומוסקסואלים לא רק כסוטים וכדגנרטים מיניים, אלא גם כמחבלים בטוהר הפרויקט הציוני וכבוגדים בפוטנציה.[5] כמו כן, חקר את ההומוסקסואליות בעולם המוסלמי והערבי.[6]
עפרי אילני פרסם מאמרים אקדמיים בכתבי עת שפיטים, ביניהם: "Journal of the History of Ideas", "היסטוריה" "תיאוריה וביקורת" ו"זמנים". כמו כן, פרסמם בכתבי עת שונים, ביניהם: "אלכסון", המדרשה", "מעיין", "מפתח"[7] ו"ערב רב".[8]
בשנת 2016 יצא לאור ספרו של אילני "החיפוש אחר העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה" בהוצאת מכון ליאו בק ירושלים ומרכז זלמן שזר.[9]. גרסה אנגלית פורסמה ב-Indiana University Press ב-2018, תחת השם In Search of the Hebrew People: Bible and Nation in the German Enlightenment.
פעילותו כבלוגר[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 2010 שותף אילני בכתיבת ועריכת בלוג ביקורת התרבות "ארץ האמורי" לצד הפילוסוף והעיתונאי גל כץ. בבלוג מתפרסמים סקירות, מאמרים ודעות על עניינים שעל סדר היום ועל עניינים שנדחקו מסדר היום בתחומי פוליטיקה, פילוסופיה, היסטוריה, סוציולוגיה, אקולוגיה, מיניות ותאולוגיה.
בלוג "ארץ האמורי" זכה להצלחה ולשבחים רבים. בין היתר, הוא נבחר לרשימת המומלצים של רועי צ'יקי ארד[10] ושל אורי קציר;[11] בנוסף, המשורר אהרן שבתאי ציין כי זהו הבלוג המועדף עליו.[12]
הוקרה ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2008 - מלגה ENPI, הנציבות האירופית
- 2013 - מענק מחקר של האוניברסיטה הפתוחה למחקרו "פייטיזם ופילושמיות בגרמניה במאות ה-18 וה-19"
- 2016 - מלגה על שם תרצה ויעקב רוזנטל
- 2016 - פרס על שם גלעד מרגלית על עבודת דוקטורט מצטיינת בהיסטוריה אירופית בעת החדשה
- 2017- פרס "עם ועולם" על שם בלה ושלמה ברטל, על ספרו החיפוש אחר העם העברי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמרי עפרי אילני, באתר "הארץ"
- עפרי אילני, באתר בית אבי חי
- שתי כתבות מאת עפרי אילני, באתר "עכבר העיר"
- קורות חיים של עפרי אילני (מעודכנים ל-2014), באתר אוניברסיטת תל אביב (באנגלית)
- התייחסות לכתבותיו של עפרי אילני, באתר "העין השביעית"
- בלוג ארץ האמורי, שעפרי אילני שותף בכתיבתו ועריכתו
- עפרי אילני, באתר כתב העת "אלכסון"
- הרצאה של עפרי אילני באוניברסיטת חיפה, סיפור האבולוציה האנושית כמקרה מבחן למדע בתקשורת, באתר יוטיוב, דצמבר 2009
- כתבה העוסקת בעפרי אילני, באתר מגזין דר שפיגל, 28 ביולי 2014 (בגרמנית)
- עפרי אילני, ״מן המוכרח שננהוג בנערים כנערים, ובנערות כנערות״, באתר "העוקץ", 20 בנובמבר 2015
- טל אלון, הרגע ההוא בהיסטוריה, כשהגרמנים העריצו את עם ישראל הכובש, ריאיון עם עפרי אילני באתר "שפיץ", יולי 2016
- מאמרי עפרי אילני באתר נתן אלתרמן
- עפרי אילני מתארחת בפודקאסט גל חד"ש, בשיחה על תובנות חברתיות בעקבות משבר הקורונה, 17 במאי 2020
ביקורת ספרותית שכתב עפרי אילני[עריכת קוד מקור | עריכה]
על "מנחם בגין: המאבק על נשמתה של ישראל" / דניאל גורדיס ("מלך ישראל"), באתר "ידיעות אחרונות", 4 בספטמבר 2015
על "אוטוטופיה: על מרחב הביניים הפרוורי בישראל" / תמר ברגר ("בלדה לאקרשטיין"), באתר "ידיעות אחרונות", 15 בינואר 2016
על "לקרוא מחדש את התנ"ך: כתבים אתיאיסטיים בתורה בנביאים ובכתובים" / אליה ליבוביץ ("אין לו אלוהים"), באתר "ידיעות אחרונות", 20 במאי 2016
על "אל האחר: עיונים בכמה מופעים דמוניים של האל בספרות המקראית" / חגי דגן ("העושה זוועות במרומיו"), באתר "ידיעות אחרונות", 24 ביוני 2016
על "סקס אחר: מבחר מאמרים בלימודים להט"ביים וקוויריים ישראליים" בעריכת אייל גרוס, עמליה זיו, רז יוסף ("שקט, מרימים"), באתר "ידיעות אחרונות", 1 ביולי 2016
על "המשקיע האמריקאי" / יאן פטר ברמר ("דירה להשכיר"), באתר "ידיעות אחרונות", 8 ביולי 2016
על "זמן מעבר: שבעה חיבורים בעקבות אמנות" / בעז נוימן ("בין שמיים לארץ"), באתר "ידיעות אחרונות", 29 ביולי 2016
על "השד מהסטף: אגדות טבע ארץ־ישראליות" / צור שיזף ("נוכחים נפקדים"), באתר "ידיעות אחרונות", 26 באוגוסט 2016
על "Broken German" / תומר גרדי ("שפה זרה"), באתר "ידיעות אחרונות", 2 בספטמבר 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מוריה בן ברק, עפרי אילני עוזב את "הארץ", באתר nrg, 14 בדצמבר 2009
- ^ ענת קם, כתב הארץ נפצע קל בעת סיקור הפגנה, באתר וואלה! NEWS, 30 באפריל 2009
- ^ עפרי אילני, יותם פלדמן, בלבול מוח, באתר הארץ, 4 במרץ 2008
- ^ עפרי אילני, עכבר העיר אונליין, זה הכל בראש שלך, באתר הארץ, 22 בפברואר 2009
- ^ עפרי אילני, נגע נפוץ במזרח: תיאורים של משכב זכר בתקופת המנדט, העתק מתוך כתב העת "זמנים"
- ^ שחר בן פורת, הומוסקסואליות בעולם המוסלמי - לא מה שחשבתם, באתר מאקו, 13 במאי 2013
- ^ עפרי אילני, עם נבחר, באתר "מפתח", 7 בספטמבר 2015
- ^ עפרי אילני, הדור שלכם, באתר ערב רב, 14 במרץ 2011
- ^
עפרי אילני, בביצוע ירון לונדון משוחח עם ד"ר עפרי אילני על ספרו "החיפוש אחר העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה", סרטון באתר יוטיוב
- ^ אקדחי הרסס, בבלוג של רועי צ'יקי ארד, 9 במאי 2010
- ^ רשימת ה-25: הבלוגים הנבחרים של אפלטון לשנת 2010, בבלוג "אפלטון", 28 במאי 2010
- ^ זה לא שאלון, אהרן שבתאי, באתר עטלף, 3 בנובמבר 2014