עפרי אילני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עפרי אילני

ד"ר עפרי אילני (נולד ב-9 באפריל 1979) הוא היסטוריון, עיתונאי, עורך, בלוגר, מבקר ספרות ופעיל פוליטי ישראלי. אילני הוא מרצה באוניברסיטת תל אביב, בעל טור שבועי בעיתון "הארץ" ומבקר ספרי עיון בעיתון "ידיעות אחרונות".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עפרי אילני הוא בנם של המורה לביולוגיה תחיה אקסלרוד והזואולוג גיורא אילני. אחיו הם האנימטור גור אילני והזואולוג עמיעל אילני. אילני גדל ביישוב ספיר ולמד בתיכון לחינוך סביבתי במדרשת בן-גוריון.

גר בתל אביב. רווק.

הקריירה העיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עפרי אילני החל את הקריירה העיתונאית שלו ככתב ב"זמן הנגב", מרשת המקומונים של "מעריב", ואחר כך עבר לכתוב ב"העיר". בין השנים 2009-2004 עבד ב"הארץ", שם שימש, בין השאר, ככתב במוסף "קפטן אינטרנט" וככתב להשכלה גבוהה ומדע.[1]
באפריל 2009 נפצע קל במהלך סיקור הפגנת ארגוני הנשים מול תחנת המשטרה ברחוב דיזנגוף בתל אביב, שם מחו המפגינים נגד מעצרם של חברי ארגון "פרופיל חדש".[2]
מאז 2010 הוא מבקר ספרי עיון ב"ידיעות אחרונות", במדור לספרות. משנת 2015 הוא בעל טור שבועי, "תחת השמש", ב"הארץ", שעוסק בסוגיות עכשוויות מפרספקטיבה היסטורית ושל ביקורת התרבות.

כעיתונאי סיקר בהרחבה מחקרים ודיונים במדעי הטבע ובמדעי הרוח והיסטוריה. בין היתר, הציג גישה ביקורתית למחקרים במדעי המוח המבקשים לספק הסברים ביולוגיים לתופעות פוליטיות ותרבותיות.[3][4]

אילני גם היה עורך בדסק החדשות ובמוסף "גלריה" ב"הארץ" וכן במגזין "כותרת".

הקריירה האקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 סיים אילני את כתיבת עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' שולמית וולקוב. עבודתו התמקדה בקריאה הפוליטית בתנ"ך ובשימוש בבני ישראל כמודל לאומי, והציגה בהרחבה את המגמה האנטי-תנ"כית במחשבת הנאורות ואת מאמציהם של כותבים דאיסטים ורציונליסטים לקעקע את סמכותו של התנ"ך ולהציג את בני ישראל כעם גס ובזוי, כאשר אל מול תופעות אלה מוצגות תופעות מנוגדות – ניסיונות לרהביליטציה של התנ"ך כמיתוס היסטורי וכמקור השראה תרבותי. העבודה מחדשת בהצבתו במרכז של העם העברי כמושא מחקר במסגרת מחקר המקרא הגרמני. הטענה היא שחוקרי המקרא האוריינטליסטים באוניברסיטאות הגרמניות ביקשו לבצע רקונסטרוקציה של העם העברי, לצורך שחזורו של הקונטקסט שבתוכו נכתב הטקסט.
בין השנים 2013–2015 היה פוסט-דוקטורנט באוניברסיטה העברית, כמו גם באוניברסיטת הומבולדט בברלין, גרמניה, בפקולטה לתאולוגיה אוונגלית.
בשנת 2016 היה פוסט-דוקטורנט במרכז לחקר המרת דת ומפגשים בין-דתיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומרצה באוניברסיטת תל אביב.

אילני גם חוקר את ההיסטוריה של היחס להומוסקסואליות בתנועה הציונית. פרסם בכתב העת "זמנים" מאמר העוסק ביחס להומוסקסואליות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. במאמרו בחן את השיח על "משכב זכר" בעיתונות העברית של שנות ה-30 ושנות ה-40 של המאה העשרים. אילני גילה שבתקופת המנדט ראו במקרים של משכב זכר צורה של נחשלות הקשורה לקיום במזרח. אי לכך תוארו הומוסקסואלים לא רק כסוטים וכדגנרטים מיניים, אלא גם כמחבלים בטוהר הפרויקט הציוני וכבוגדים בפוטנציה.[5] כמו כן, חקר את ההומוסקסואליות בעולם המוסלמי.[6]

עפרי אילני פרסם מאמרים אקדמיים בכתבי עת שפיטים, ביניהם: "Journal of the History of Ideas", "היסטוריה" "תיאוריה וביקורת" ו"זמנים". כמו כן, פרסמם בכתבי עת שונים, ביניהם: "אלכסון", המדרשה", "מעיין", "מפתח"[7] ו"ערב רב".[8]

בשנת 2016 יצא לאור ספרו של אילני "החיפוש אחר העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה" בהוצאת מכון ליאו בק ירושלים ומרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי.[9]

פעילותו כבלוגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2010 אילני שותף בכתיבת ועריכת בלוג ביקורת התרבות "ארץ האמורי" לצד הפילוסוף והעיתונאי גל כץ. בבלוג מתפרסמים סקירות, מאמרים ודעות על עניינים שעל סדר היום ועל עניינים שנדחקו מסדר היום בתחומי פוליטיקה, פילוסופיה, היסטוריה, סוציולוגיה, אקולוגיה, מיניות ותאולוגיה.
בלוג "ארץ האמורי" זכה להצלחה ולשבחים: הוא נבחר לרשימת המומלצים של רועי צ'יקי ארד[10] ושל אורי קציר;[11] בנוסף, המשורר אהרן שבתאי ציין כי זהו הבלוג המועדף עליו[12] ויגאל סרנה כינה את אילני "בלוגר מצוין".[13]

הוקרה ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2008 - מלגה ENPI, הנציבות האירופית
  • 2013 - מענק מחקר של האוניברסיטה הפתוחה למחקרו "פייטיזם ופילושמיות בגרמניה במאות ה-18 וה-19"
  • 2016 - מלגה על שם תרצה ויעקב רוזנטל
  • 2016 - פרס על שם גלעד מרגלית על עבודת דוקטורט מצטיינת בהיסטוריה אירופית בעת החדשה
  • 2017- פרס "עם ועולם" על שם בלה ושלמה ברטל, על ספרו החיפוש אחר העם העברי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת ספרותית שכתב עפרי אילני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוריה בן ברק, עפרי אילני עוזב את "הארץ", באתר nrg‏, 14 בדצמבר 2009
  2. ^ ענת קם‏, כתב הארץ נפצע קל בעת סיקור הפגנה, באתר וואלה! NEWS‏, 30 באפריל 2009
  3. ^ עפרי אילני, יותם פלדמן, בלבול מוח, באתר הארץ, 4 במרץ 2008
  4. ^ עפרי אילני, זה הכל בראש שלך, באתר עכבר העיר, 22 בפברואר 2009
  5. ^ עפרי אילני, נגע נפוץ במזרח: תיאורים של משכב זכר בתקופת המנדט, העתק מתוך כתב העת "זמנים"
  6. ^ שחר בן פורת, ‏הומוסקסואליות בעולם המוסלמי - לא מה שחשבתם, באתר ‏mako‏‏, ‏ 13 במאי 2013‏
  7. ^ עפרי אילני, עם נבחר, באתר "מפתח", 7 בספטמבר 2015
  8. ^ עפרי אילני, הדור שלכם, באתר "ערב רב", 14 במרץ 2011
  9. ^ סרטונים עפרי אילני, בביצוע ירון לונדון משוחח עם ד"ר עפרי אילני על ספרו "החיפוש אחר העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה", סרטון, באתר YouTube
  10. ^ אקדחי הרסס, בבלוג של רועי צ'יקי ארד, 9 במאי 2010
  11. ^ רשימת ה-25: הבלוגים הנבחרים של אפלטון לשנת 2010, בבלוג "אפלטון", 28 במאי 2010
  12. ^ זה לא שאלון, אהרן שבתאי, באתר עטלף, 3 בנובמבר 2014
  13. ^ דוויד וגולית. כ"ט בנובמבר ועינוי הדין., בבלוג של יגאל סרנה, 30 בנובמבר 2012