אליטרציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אָלִיטֵרַצְיָה (בעברית: הִשָּׁנוּת צְלִילִים[1]) היא אמצעי ספרותי לשוני אמנותי קדום, המאופיין בחזרה על צליל, או על צירוף של צלילים, במספר מילים קרובות. הצליל החוזר הוא בדרך-כלל עיצור או מספר עיצורים בתחילת המילה.

האליטרציה שימשה בשירה הקדומה עוד טרם החריזה והמשקל, ולאותן מטרות: להקל על זכירת הנאמר ולגרום הנאה אמנותית לשונית. בשירה האנגלו-סקסית הקדומה הייתה האליטרציה שיטה קבועה ששימשה כיסוד מבני המארגן את השורות. אליטרציה נפוצה מאוד גם בשירת המקרא.

צלילים חוזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליטרציה יכולה להיות גם חזרה על צלילים שאינם מופיעים דווקא בתחילת המילה. לדוגמה, הפסוק "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" (תהילים, פ"ה; האותיות המודגשות הן העיצורים החוזרים), או הצירופים "נשימת שמייך", "רחש חשדות ודבר אשם" ו"עוד אבוא אל ספך בשפתיים כבות" המופיעים בשירי נתן אלתרמן.

בשיר "Mother Nature's Son" של הביטלס מופיעה אליטרציה של העיצורים השיניים S ו-Z: "Swaying daisies sing a lazy song beneath the sun."

חזרה על צלילים בתחילת הברות קרובות ("קניתי קורקבן") נחשבת גם היא לאליטרציה.

הצליל הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצורה הנפוצה ביותר של אליטרציה היא חזרה על הצליל הראשון במילים סמוכות, בדרך כלל כדי ליצור הדגשה, או לחזק את הקשר בתוך סדרת המילים.

הצהרתו הידועה של יוליוס קיסר, "אוּאֶנִי, אוּאִידִי, אוּאִיקִי" (eni idi iki) היא דוגמה קלאסית לאליטרציה מסוג זה.

בספרות העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במונולוג שבשיר "לונדון", המבוסס על דבריה של בלה מן המחזה "אורזי מזוודות", מופיעה אליטרציה ארכנית של צלילי השי"ן והלמ"ד: "לא שיש לי אשליות בקשר ללונדון, לונדון לא מחכה לי, גם שם אהיה לבד".

בספרות העברית ניתן למצוא צירופים רבים בתנ"ך:

  • בשתי מילים: "חן וחסד", "דת ודין", "שוד ושבר".
  • בשלוש מילים: "צ֥וֹד צָד֛וּנִי כַּצִּפּ֖וֹר" (מגילת איכה) ו"פַּחַד וָפַחַת וָפָח" (ישעיהו).
  • בחמש מילים: " אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל" (מתוך שירת הים[2])

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Baldick, Chris (2008), The Oxford Dictionary of Literary Terms, Oxford University Press, ISBN 978-0-19-920827-2
  • Beckson, Karl; Ganz, Arthur (1989), Literary Terms: A Dictionary (3rd ed.), New York: Noonday Press, LCCN 88-34368
  • Carey, Gary; Snodgrass, Mary Ellen (1999), A Multicultural Dictionary of Literary Terms, Jefferson: McFarland, ISBN 0-7864-0552-X
  • Coard, Robert L (1959), "Wide-Ranging Alliteration", Peabody Journal of Education, 37 (1): 29–35, doi:10.1080/01619565909536881
  • Crews, Frederick (1977), The Random House Handbook (2nd ed.), New York: Random House, ISBN 0-394-31211-2
  • Dumville, D N (1977), "Kingship, Genealogies and Regnal Lists", in Sawyer, P H; Wood, I N (eds.), Early Medieval Kingship, University of Leeds
  • Fussell, Paul (2013), The Great War and Modern Memory, Oxford University Press, ISBN 978-0-19-997197-8
  • Gelling, M (1988), Signposts to the Past (2nd ed.), Phillimore
  • Harmon, William (2012), A Handbook to Literature (12th ed.), Boston: Longman, ISBN 978-0-205-02401-8
  • Jha, K N (1975), Figurative Poetry In Sanskrit Literature, ISBN 978-8120826694
  • Langer, Kenneth (אוק'–דצמ' 1978), "Some Suggestive Uses of Alliteration in Sanskrit Court Poetry", Journal of the American Oriental Society, 98 (4): 438–45, doi:10.2307/599756, JSTOR 599756 {{citation}}: (עזרה)
  • Meredith, Joel L (2000-10-25), Adventures in Alliteration, ISBN 978-1-4691-1220-6
  • Rollason, D W (1978), "Lists of Saints' resting-places in Anglo-Saxon England", Anglo-Saxon England, 7 (7): 61–93, doi:10.1017/S0263675100002866
  • Roper, Jonathan, ed. (2011), Alliteration in Culture, Palgrave MacMillan
  • Stoll, E E (1940), "Poetic Alliteration", Modern Language Notes, 55 (5): 388–390, doi:10.2307/2910998, JSTOR 2910998
  • Thomson, James (1986), The Castle of Indolence, ISBN 0-19-812759-6
  • Tolkien, J R R; Davis, Norman, eds. (1995), Sir Gawain and the Green Knight (2. ed., 14. imp ed.), Oxford: Clarendon Press, ISBN 978-0-19-811486-4
  • Yorke, B, Kings and Kingdoms of Early Anglo-Saxon England

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]