אלי קשת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלי קשת
אין תמונה חופשית
לידה 1945 (בן 76 בערך)
ירושלים, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי ביולוגיה מולקולרית
מקום מגורים ישראלישראל  ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט פרופסור נתן דה-גרוט
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
חקר מערכת כלי הדם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלי קשת (נולד ב-1945) הוא פרופסור לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס ישראל בחקר מדעי החיים לשנת תשפ"א 2021[1].

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשת הוא בעל תואר בוגר ודוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בהמשך השתלם במכון חקר הסרטן של אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון, ארצות הברית, בה חקר את מעורבותם של נגיפים בהתמרה סרטנית. בשנת 1982 מונה למרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, בשנת 1986 מונה לפרופסור חבר, ומאז 1993 הוא פרופסור מן המניין. קשת כיהן כפרופסור אורח במכון הסרטן הלאומי האמריקאי במרילנד, במכון קירי בפריז וכיועץ למספר חברות תרופות בינלאומיות. בשנת 2015 נבחר פרופ' קשת כחבר באקדמיה הישראלית למדעים. קשת מורה בחסד, ותלמידיו הרבים לתארים מתקדמים (18 דוקטורנטים, 10 פוסט-דוקטורנטים) מאיישים כיום משרות בכירות באקדמיה, בתעשייה, ובמערכות החינוך והבריאות[2].

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 שינה פרופ' קשת את כיוון מחקרו באופן דרמטי, בעקבות ממצאים מפתיעים שהתקבלו במעבדתו ותובנות תאורטיות חדשות אליהן הגיע, ופנה לחקור את תהליך היצירה של כלי דם חדשים (אנגיוגנזה). בתחום זה הוא עוסק עד היום ובו הפך למוביל עולמי האחראי למספר פריצות דרך קונצפטואליות בעלות משמעות לטיפול במספר רב של מחלות חשובות. עבודתו הראשונה בתחום האנגיוגנזה נחשבת עד היום לעבודה המכוננת של התחום, שזיהתה את הפקטור האנגיוגני המרכזי (VEGF) ואת המנגנון הבסיסי השולט על ביטוי הגן ל-VEGF ועל תהליך היצירה של כלי דם בבריאות ובחולי: מחסור רקמתי בחמצן. מחקרים אלה תרמו רבות לפיתוחן של גישות חדשניות, הרותמות את יכולת השליטה על ייצור כלי-דם למטרות רפואיות[3]. בשלושת העשורים שחלפו פרסם קשת מספר רב של עבודות שגילו זוויות חדשות על תהליכי היצירה של כלי דם, על המשמעות הפיזיולוגית והפתולוגית של יצירת כלי דם, ועל הפוטנציאל התרפויטי הגלום בתובנות חדשות אלה. בשנים האחרונות מתמקד מחקרו בהבנת האינטראקציות ההדוקות של המערכת הוסקולרית והפקטור VEGF עם התפתחות ותפקוד מערכת העצבים והמערכת ההמטופואטית, אינטראקציות המגלמות בחובן משמעויות תרפויטיות מלהיבות למגוון מחלות אנושיות. בנימוקי הוועדה לפרס ישראל 2021, הודגשו תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחת כלי דם חדשים. בתגליותיו הביא להכרה, שעודף חמצן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם, ובכך הביא לשינוי בטיפול בפגים. בנוסף, תרם בתגליותיו לפיתוח תרופות המעכבות התפתחות גידולים.

מחקריו החלוציים של פרופ' קשת פורסמו במיטב העיתונות המקצועית, מוצגים תדיר בבמות הבינלאומיות המרכזיות, והם מהמצוטטים ביותר בתחום. עד כה, פרסם פרופ' קשת מעל 130 מאמרים בעיתונים מהשורה הראשונה, ואשר צוטטו למעלה מ-33,000 פעמים.

מבחר מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • D Shweiki, A Itin, D Soffer, E Keshet, Vascular endothelial growth factor induced by hypoxia may mediate hypoxia-initiated angiogenesis, Nature 359, 10, 1992, pp.843-845
  • ‏Tamar Alon, Itzhak Hemo, Ahuva Itin, Jacob Pe'er, Jonathan Stone, Eli Keshet, Vascular endothelial growth factor acts as a survival factor for newly formed retinal vessels and has implications for retinopathy of prematurity, Nature medicine, 1, 10, 1995, pp. 1024-1028
  • Laura E Benjamin, Eli Keshet, Conditional switching of vascular endothelial growth factor (VEGF) expression in tumors: induction of endothelial cell shedding and regression of hemangioblastoma-like vessels, Proceedings of the National Academy of Sciences, 94, 8, 1997, pp.8761-8766

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]