אלכסיי קורופטקין

אלכסיי ניקולאייביץ' קורופטקין
Алексе́й Никола́евич Куропа́ткин
	קורופטקין בשנת 1898
לידה	17 במרץ 1848; חולם אוייזד, גוברניית פסקוב, האימפריה הרוסית
פטירה	16 בינואר 1925 (בגיל 76); פסקוב, ברית המועצות
מדינה	האימפריה הרוסית, ברית המועצות
השכלה	בית הספר הצבאי פבלובסק
תקופת פעילות	1864–1917 (כ־53 שנים)
פרסים והוקרה	צלב גדול של לגיון הכבוד (1899); קצין בכיר במסדר האריה והשמש (1882); מסדר אוסמאני (1901); מסדר כוכב אתיופיה (1901); מסדר התהילה התוניסאי (1897); מסדר צלב טאקובו (1878); מסדר הנסיך דנילו הראשון, דרגה ראשונה (1900); מסדר אלכסנדר הקדוש של בולגריה (1884); Order of noble Bukhara (1892); מסדר העיט הלבן (1901); מסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש עם יהלומים; אות המסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1 (1916); מסדר סטניסלב הקדוש; מסדר אלכסנדר השלישי (1898); קצין בכיר בלגיון הכבוד; מסדר בית הכתר הוונדי (1879); מסדר אנה הקדושה דרגה שנייה עם חרבות (1878); מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1 (1883); מסדר סטניסלאב הקדוש דרגה שנייה עם חרבות (1877); מסדר סטניסלאב הקדוש (בית רומנוב) (1869); אות מסדר העיט הלבן (1893); אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש (1896); עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה (1883); מסדר אנה הקדושה דרגה שלישית עם חרבות וקשת (1869); מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 2 (1888); חרב הזהב של גבורה (1877); מסדר ולדימיר הקדוש דרגה רביעית עם חרבות וקשת (1877); עיטור הכוכב של רומניה (1899); מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 3 עם חרבות (1879); מסדר גאורגיוס הקדוש, דרגה שלישית (1881); דרגה רביעית במסדר גאורגיוס הקדוש (1876); אביר בלגיון הכבוד; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
	13 בינואר 1898 – 20 בפברואר 1904; (6 שנים וחודש)
	→ פיוטר ונובסקי ויקטור סחרוב ←
שירות צבאי
השתייכות	צבא האימפריה הרוסית
דרגה	גנרל חיל הרגלים
	1864–1917; (כ־53 שנים)
תפקידים בשירות
	מפקד הארמייה המנצ'ורית; מפקד הארמייה החמישית
פעולות ומבצעים
	מלחמת רוסיה–יפן; מלחמת העולם הראשונה

אלכסיי ניקולאייביץ' קורופטקין (ברוסית: Алексей Николаевич Куропаткин;‏ 17 במרץ (29 במרץ לפי הלוח הגרגוריאני) 1848 – 16 בינואר 1925) היה גנרל רוסי. בשיא הקריירה שלו, במלחמת רוסיה–יפן, פיקד על הארמייה המנצ'ורית ולאחר מכן על כל כוחות היבשה הרוסים, וכיהן כשר המלחמה של האימפריה הרוסית בין השנים 1898–1904. פיקודו הלקוי היה בין הגורמים לתבוסת האימפריה הרוסית במלחמה זו.

קורופטקין כתב מספר ספרי היסטוריה צבאית, ביניהם ספר זכרונות אודות מלחמת רוסיה–יפן, ספר בו ניסה לטהר את שמו ולהפיל את עיקר אשמת כישלונה של רוסיה במלחמה, על בעיות לוגיסטיות ואחרות שמהן סבל הצבא הרוסי.

ביוגרפיה

קורופטקין גויס לצבא בשנת 1864. בין השנים 1872 ל-1874 למד באקדמיה הצבאית של האימפריה הרוסית ולאחר מכן שהה תקופה קצרה עם הצבא הצרפתי באלג'יר. בשנת 1875 הועסק בשליחות דיפלומטית בקשגר, ולאחר מכן השתתף בסדרת מבצעים בטורקסטן וסמרקנד שנערכו במהלך 1876. במלחמת רוסיה - טורקיה קנה את עולמו כשהצטיין בתפקידו כראש המטה של הגנרל מיכאיל סקובלב. לאחר המלחמה כתב ספר העוסק במבצעים אלו, שזכה להתייחסות רבה. לאחר מכן חזר לשרת בגבולה הדרום מזרחי של האימפריה, בחטיבת הרובאים הטורקסטנית.

קורופטקין מונה לשר המלחמה בשנת 1898 והיה מעורב במשא ומתן עם יפן בשנים שקדמו למלחמת רוסיה יפן. קורופטקין לא תמך במאבק מזוין ולאחר ביקור שערך ביפן בשנת 1903, התחזקו עמדותיו בנושא.

למרות עמדותיו, ב-7 בפברואר 1904, ערב מלחמת רוסיה יפן, מונה קורופטקין למפקד העליון של כוחות היבשה הרוסיים במנצ'וריה והגיע לאזור חרבין ב-28 בפברואר. ב-13 באוקטובר מונה קורופטקין למפקד העליון של הכוחות הרוסים במזרח אסיה, תפקיד שמילא עד תחילת מרץ 1905.

בעקבות קרב מוקדן, (הקרב היבשתי החשוב האחרון במלחמת רוסיה יפן) זיהה קורופטקין את חוסר היכולת לספק לכוחותיו מזון וציוד וביקש לעזוב את עמדותיו. בהתאם לבקשתו, בוצעו חילופי מפקדים עם הגנרל ניקולאי לינביץ' וקורפטקין מונה למפקד הארמייה המנצ'ורית, משרה שכיהן בה עד פברואר 1906.

קורופטקין היה מעורב במחדל כוחות הקרקע הרוסיים במהלך המלחמה. אמנם, גישתו הצבאית של קורופטקין גרסה כי יש להימנע ממתקפה עד שקו הרכבת הטרנס סיבירית יוכל להביא מספיק ציוד וחיילים לחזית, אך הססנותו וזהירותו השפיעו באופן ברור על התבוסות החוזרות ונשנות של הכוחות הרוסים. לאחר המלחמה, טענו היסטוריונים צבאיים כי הססנותו וחוסר יכולתו לנהל מבצעים רחבי היקף היוו גורם משמעותי בכישלונה של רוסיה. בתורו, כתב קורופטקין את כתב ההגנה שלו שפורסם במספר ספרים ובמגוון שפות.

במהלך מלחמת העולם הראשונה פיקד קורופטקין על כוחות הגרנדירים באוקטובר 1915. בפברואר 1916 הוצב כמפקד הכוחות הרוסים בחזית הצפונית. ביולי של אותה השנה שוחרר מתפקידו זה ומונה למושל הצבאי של טורקסטן. בתפקידו זה דיכא מרד גדול של התושבים המקומיים.

לאחר מהפכת פברואר 1917 המשיך בתפקיד מושל. ביוני נכלא ונשלח לסנקט פטרבורג. שוחרר עד מהרה בעקבות צו של הממשלה הזמנית. קורופטקין ייסד בית ספר לילדי הסביבה ואף לימד בו, עד מותו בשנת 1925.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלכסיי קורופטקין בוויקישיתוף

אלכסיי קורופטקין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)