ליאונינג

לְיָאונִינְג (מחוז)
辽宁

גשר הידידות הסינו-קוריאני
מדינה
מושל	וָאנְג שִׂין-וֵיי (王新伟)
רשות מחוקקת	Liaoning Provincial People's Congress
נציבויות במחוז	14
בירת המחוז	שֶׁנְיָאנְג
תאריך ייסוד	1907
שטח	147,076 קמ"ר (דירוג: 21)
‑ הנקודה הגבוהה	הר חְווָאבּוֹדְזְה (1,336 מטרים)
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	42,591,407 (דירוג: 14, 2020)
‑ צפיפות	289.6 נפש לקמ"ר (דירוג: 16, 2020)
קואורדינטות	41°48′14″N 123°25′33″E
אזור זמן	UTC +8
אתר ליאונינג
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה (למפת ליאונינג מוגדלת)   שניאנג דאליין אנשאן צ'או-יאנג ג'ינג'ואו חולודאו טיה-לינג יינגקואו דאנדונג פושון קוריאה הצפונית ג'ילין מונגוליה הפנימית חביי מפרץ קוריאה ים בוהאי ליאונינג (למפת ליאונינג רגילה)   שניאנג דאליין אנשאן צ'או-יאנג ג'ינג'ואו חולודאו טיה-לינג יינגקואו דאנדונג פושון קוריאה הצפונית ג'ילין מונגוליה הפנימית חביי מפרץ קוריאה ים בוהאי ליאונינג tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

לְיַאונִינְג (בסינית מפושטת: ‏辽宁^ⓘ‏^Ⓘ‏; בסינית מסורתית: 遼寧; בפין-יין: Liáoníng) הוא מחוז בצפון-מזרח הרפובליקה העממית של סין. המחוז משתרע על פני 147,076 קמ"ר ועל פי מפקד האוכלוסין משנת 2020, התגוררו בו כ-42.59 מיליון תושבים. בירתו היא העיר שֶׁנְיָאנְג.

יחד עם שני המחוזות הנוספים בצפון-מזרח סין - ג'ילין וחיילונְגְגְ'יָאנְג ועם צפון-מזרח מונגוליה הפנימית - מחוז ליאונינג מהווה חלק ממנצ'וריה ההיסטורית וחולק איתן תרבות הומוגנית יחסית. כמותם, הוא גם הפך בשנת 1931 לחלק ממנצ'וקוו, ממשלת בובות שנשלטה בידי יפן.

היסטוריה

שושלת צ'ינג המנצ'ורית, לאחר השתלטותה על סין ב-1644, גייסה בני האן ממחוז שאנדונג כדי ליישב את המחוז, שהיה אז מאוכלס בדלילות. יתר מנצ'וריה נותרה סגורה למהגרים סינים. ב-1860 שוב נפתח המחוז ומנצ'וריה כולה לבני האן. המנצ'ורים מהווים 13% מהאוכלוסייה, בעוד שבני האן מהווים 84% אחוזים ממנה. מיעוטים נוספים במחוז כוללים מונגולים, בני חווי, קוריאנים ובני שִׂיבֵּה .

המחוז משיק לאוקיינוס השקט בים בוהאי ובים הצהוב. נהר יאלו מתווה את קו הגבול בין ליאונינג וג'ילין לבין קוריאה הצפונית. מערב המחוז הררי, מרכזו שטוח ובמזרחו גבעות. האקלים מוגדר כמונסוני יבשתי.

התוצרים החקלאיים העיקריים של ליאונינג כוללים חיטה, דורה וסויה. אזור דָאלְייֵן אחראי לכשלושה רבעים מהיצוא של סין בתפוחים ובאפרסקים. זהו גם מחוז תעשייתי חשוב, בהיותו אחד הראשונים שעברו תהליך תיעוש בשנות השלושים של המאה העשרים על ידי היפנים ושוב בשנות החמישים והשישים. יש בו את מרבצי הברזל, המגנזיט, היהלום והבורון הגדולים בסין, וכן מרבצים משמעותיים של נפט ושל גז טבעי. העיר בנשי הנמצא בתחום המחוז מהווה אחד ממרכזי תעשיית הפלדה בסין.

בין אתרי התיירות בליאונינג ניתן למנות מספר קברים של קיסרים משושלת צ'ינג וכן את הארמון הקיסרי בשן-יאנג, הארמון ששימש את שושלת צ'ינג בטרם השתלטה על סין כולה. בעיר אָנְשָׁאן מצוי פסל הבודהה הגדול בעולם העשוי מאבן ירקן. עיר הנמל דָאלְייֵן פופולרית בקרב הסינים כעיירת קיט בזכות חופיה, גני חיות, אתרי נופש, מאכלי ים, מרכזי קניות, אדריכלות רוסית ויפנית וחשמליות רחוב.

חלוקה מנהלית

מחוז ליאונינג מחולק לשתי ערים תת-מחוזיות ושתים עשרה נציבויות עירוניות:

חלוקה מנהלית של ליאונינג
שניאנג דאליין אנשאן פושון בנשי דאנדונג ג'ינג'ואו יינגקואו פושין ליאו-יאנג פאנג'ין טיה-לינג צ'או-יאנג חולודאו
שם	כתב סיני	פין-יין	אוכלוסייה (מפקד 2020)	שטח	צפיפות
שֶׁנְיָאנְג	沈阳	Shĕnyáng	9,070,093	12,870	704.7
דָאלְייֵן	大连	Dàlián	7,450,785	13,742	542.2
אָנְשָׁאן	鞍山	Ānshān	3,325,372	9,270	358.7
פֿוּשׁוּן	抚顺	Fŭshùn	1,861,372	11,269	165.2
בֶּנְשִׂי	本溪	Bĕnxī	1,326,018	8,428	157.3
דָאנְדוֹנְג	丹东	Dāndōng	2,188,436	14,782	148
גִ'ינְג'וֹאוּ	锦州	Jĭnzhōu	2,703,853	9,998	270.4
יִינְגְקוֹאוּ	营口	Yíngkŏu	2,328,582	5,502	423.2
פֿוּשִׂין	阜新	Fùxīn	1,647,280	10,316	159.7
לְיָאוֹיָאנְג	辽阳	Liáoyáng	1,604,580	4,710	340.7
פָּאנְגִ'ין	盘锦	Pánjĭn	1,389,691	3,825	363.3
טְיֵה-לִינְג	铁岭	Tiĕlĭng	2,388,294	12,983	184
צָ'אוֹיָאנְג	朝阳	Cháoyáng	2,872,857	19,701	145.8
חוּלוּדָאוֹ	葫芦岛	Húlúdăo	2,434,194	10,582	230
ערים תת-מחוזיות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ליאונינג בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ליאונינג
• ליאונינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)