אלכסנדרוס זאימיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדרוס זאימיס
Αλέξανδρος Ζαΐμης
Alexandros Zaimis 01.jpg
זאימיס בשנת 1930
לידה 9 בנובמבר 1855
ממלכת יווןממלכת יוון אתונה, ממלכת יוון
פטירה 15 בספטמבר 1936 (בגיל 80)
אוסטריהאוסטריה וינה, אוסטריה
מדינה ממלכת יווןממלכת יוון  ממלכת יוון
מקום קבורה בית הקברות הראשון של אתונה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אתונה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה המפלגה הלאומית (1887 - 1902)
המפלגה השלישית (1902 - 1924)
עצמאי (1924 - 1935)
נשיא יוון ה־3
10 בדצמבר 192910 באוקטובר 1935
(5 שנים ו־43 שבועות)
אין, שיבת המלוכה (גאורגיוס השני, מלך יוון) ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אָלֶכְּסַנְדְּרוֹס זַאִימִיסיוונית: Αλέξανδρος Ζαΐμης;‏ 9 בנובמבר 185515 בספטמבר 1936) היה ראש ממשלת יוון, שר הפנים, שם המשפטים והנציב העליון בכרתים. זאימיס זכור בתור נשיא יוון האחרון מהרפובליקה ההלנית השנייה לפני שיבתו של גאורגיוס השני, מלך היוונים למלכות. זאימיס הנהיג את הפלג המונרכיסטי בתקופת הרפובליקה השנייה והיה בעל תפקיד מפתח בהשבת ממלכת יוון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאימיס נולד ב-9 בנובמבר 1855 בבירת ממלכת יוון אתונה. נצר למשפחה בעלת תפקיד ציבורי משפיע שהיה לה תפקיד מרכזי במלחמת העצמאות היוונית כמה שנים קודם לכן, הוא בילה חלק ניכר מחייו בשירות הציבורי. תפקידו הראשון בממשלת יוון הגיע בשנת 1890, כשעבד במשך שנתיים כשר המשפטים במלוכת גאורגיוס הראשון, מלך היוונים וממשלת חרילאוס טריקופיס. בשני העשורים שלאחר מכן הוא התמנה מספר פעמים לתפקיד ראש הממשלה, אך מעולם לא כיהן בתפקיד במשך זמן רב. עם זאת, זאימיס נסע מוניטין שהכנה לו אמון מצד הציבור כמו גם מצדה של המלוכה היוונית. נאמר כי בצוואתו המלך גאורגיוס הראשון יעץ ליורשו, קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון, להתייעץ עם זאימיס אילולא יקלע לקשיים שלטוניים.

בשנים 19061911 כיהן זאימיס בתור הנציב עליון בכרתים והיה בעל תפקיד מפתח בסיפוח האי לתוך ממלכת יוון. בעודו מכהן בתור הנציב העליון בכרתים, למד זאימיס על עלייתו הפוליטית המפוארת של אלפתריוס וניזלוס, שחייו המקצועיים יצטלבו ללא הרף עם חייו של זאימיס. בשנת 1913 כרתים הפכה רשמית לחלק מיוון, וזאימיס מילא תפקיד רב השפעה בנושא המדיני של המעבר הרשמי לריבונות יוונית. בהמשך שנת 1913 היה זאימיס מושל הבנק הלאומי היווני, אך זמן קצר לאחר מכן שב לשרת בפוליטיקה היוונית. בשנת 1915 נאלץ ראש הממשלה וניזלוס להתפטר לאחר חמש שנים בכוח; ושוב נקרא זאימיס להקים קבינט ולשמש כראש ממשלת יוון. כהונתו הפעם הייתה קצרה, מכיוון שהוא מהר סירב לכבד את חובת הסיוע שהעניקה יוון לממלכת סרביה והביע תמיכה פסיבית בקיסרות הגרמנית במסגרת אירועי מלחמת העולם הראשונה. במחלוקת שנוצרה כתוצאה ממשבר זה התפטר זאימיס מתפקידו.

לאחר שתי תקופות קצרות נוספות כראש ממשלה בשנות העשרים של המאה העשרים, שימש זאימיס בתפקיד נשיא הסנאט של יוון מהקמת הרפובליקה ההלנית השנייה (בהדחת המלוכה) במהלך שנת 1925 עד שנת 1929, אז מונה לנשיא הרפובליקה של יוון - תחת ממשלתו של ראש הממשלה וניזלוס, שחזר לשלטון שנה לפני כן. זאימיס החזיק בתפקיד עד 1935, ונבחר פעם נוספת לראשות ממשלה, אך הותיר את יוון בסערה שהובילה לעלייתו של גנרל יואניס מטקסס שהיה לרודן. במהלך שנותיו כנשיא פעל להשיב את המלוכה תחת גאורגיוס השני ליוון וויתר על תפקיד הנשיא בתמורה למלך יוון. המדינאי זאימיס נסוג מיוון לאחר עליית הדיקטטורה. לאחר שפעל בשירות הציבורי קרוב לחמישים שנה, נפטר בגלות ב-15 בספטמבר 1936 בווינה, אוסטריה, שם קיבל מקלט מידי אנגלברט דולפוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדרוס זאימיס בוויקישיתוף