מבצע ברן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אלכסנדר ישראל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מבצע בְּרֶן היה מבצע של "המוסד" בשנת 1954 לחטיפתו ולהבאתו לישראל של קצין צה"ל שעמד להעביר ידיעות למצרים. המבצע הסתיים במותו של החטוף ובהשלכת גופתו לים.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר ישראל עלה ארצה מבולגריה ב-1949 לאחר שסיים שם לימודי הנדסה. הוא התגייס לצה"ל, קיבל דרגות קצונה הוצב כסרן בחיל הים. שם נחשב לקצין מצטיין ועסק בפיתוח אמצעי לחימה ובלוחמה אלקטרונית. הוא עברת את שמו הפרטי לאבנר וב-1953 התחתן עם עולה מבולגריה והזוג התיישב בחיפה.

במשך הזמן נאשם בהתחזות ומעשי רמאויות שונים. הצטברו נגדו מספר תיקים במשטרה והוא נתבע להתייצב בבית המשפט.[1][2] בינתיים הכיר פקידה בקונסוליה האיטלקית בחיפה והציע לה נישואים. היא התנתה את הסכמתה בכך שיתנצר. הוא הסכים ושניהם נסעו לירושלים שם עבר הטבלה לנצרות. בעזרת הכנסייה שינה את שמו לאלכסנדר איבור וקיבל דרכון על שמו החדש. עם הדרכון הזה הצליח לעזוב את הארץ למרות שלא היה לו אישור יציאה.[2]

ב-4 בנובמבר 1954 טס לרומא בלי ידיעת אשתו ו"ארוסתו". ב-17 בנובמבר 1954 דווח למרכז "המוסד" כי קצין ישראלי בשם אלכסנדר איבון או איבור מנסה למכור חומר צבאי לנספח המצרי ברומא. כעבור מספר ימים התקבלה ידיעה שהוא מכר למצרים תוכנית של בסיס צבאי גדול בישראל וקבל מפרעה של 1,500 דולר, אותם הפקיד בבנק קרדיט סוויס בציריך. הוא הבטיח למצרים אינפורמציה נוספת והביע נכונות להגיע לשם כך למצרים. כעבור זמן קצר התקבלה ידיעה שהשגרירות המצרית הזמינה שני מקומות טיסה למצרים ב-TWA. היה ברור לאנשי "המוסד" שהם מיועדים לנספח הצבאי ולקצין הישראלי.

המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסר הראל הורה לאנשי המוסד למנוע בכל דרך את הגעתו של אבנר ישראל לקהיר. הוא שיגר בדחיפות יחידה מבצעית של המוסד בראשות רפי איתן. קוד המבצע היה "ברן".

התברר שהידיעה על הטיסה למצרים לא הייתה מדויקת. אבנר ישראל עזב את רומא ואנשי "המוסד" חיפשו אותו, עד שנתגלה בווינה. סוכני "המוסד" עקבו אחריו כשעלה על מטוס שהמריא מווינה לפריז. לידו התיישבה צעירה שהייתה אשת "המוסד". היא פתחה אתו בשיחה לבבית. היא אמרה לו שבשדה התעופה ממתינים לה חברים והציעה לו טרמפ לפריז והוא הסכים לכך. בדרך נעצרה המכונית ליד מספר אנשי "המוסד" שחטפו את ישראל, הרדימו אותו במטלית ספוגה בכלורופורם והביאו אותו לדירת מסתור בפריז. בחקירה גילה שהמניע העיקרי שלו היה בצע כסף.

איסר הראל הורה להחזיר את ישראל לישראל שם יעמוד למשפט. הוא הוכנס לארגז והועלה על מטוס דקוטה של חיל האוויר הישראלי שטס אחת לשבוע לפריז. במטוס, פרט לאנשי הצוות היה הרופא המרדים ד"ר יונה אליאן.

המטוס עצר לתדלוק ברומא ובאתונה. לאחר ההמראה מאתונה החל ישראל לפרפר ולנשום בכבדות. ניסיונות החייאה על ידי ד"ר אליאן כשלו והוא נפטר עוד לפני הנחיתה בישראל.

איסר הראל הורה לצוות האוויר להמריא שוב עם הגופה ולהשליך אותה לים התיכון וכך נעשה.

בעקבות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקרה דווח לראש הממשלה משה שרת. הוא הטיל על קדיש לוז ויעקב שמשון שפירא להקים ועדת חקירה על כך. הם חקרו עדים ועיינו במסמכים ומסקנתם הייתה שאנשי "המוסד" פעלו כשורה ומקור התקלה היה ברופא שהזריק מנה גדושה מדי של סמי הרדמה.

ד"ר אליאן טען אחר כך כי פעל לפי המקובל אז וכי המוות נגרם על ידי שילוב של הסמים, קור והפרשים בלחץ האוויר. עמדתו הייתה מקובלת על ידי ראשי המוסד שגייסו אותו שוב כרופא מרדים ב-1960 לחטיפת אייכמן, שהסתיימה בהצלחה.

המבצע נשמר בסוד יותר מחמישים שנה גם מכלל הציבור וממשפחתו של אבנר ישראל. בעיתונות פורסם כי "הקצין אבנר ישראל נמלט מהארץ לאחר שהסתבך בחובות ובפרשיות רומנטיות על כן התנצר וברח".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]