רופא מרדים

רופא מרדים הוא רופא מומחה בעל ידע בטיפול נמרץ האחראי על מתן הרדמה למטופל ושיכוך כאב במהלך פרוצדורה כירורגית. כמו כן, הרופא המרדים אחראי על ניטור וטיפול רפואי תוך ניתוחי.

תפקיד

הרופא המרדים מחזיק בידע ומיומנות בטיפול נמרץ, רפואת חירום, פרמקולוגיה ופיזיולוגיה ומתוך כך תפקידו של הרופא המרדים, בנוסף למתן ההרדמה, הוא על הפיקוח הרפואי סביב הליך כירורגי.

פיקוח זה כרוך, בין השאר, בהערכת כשירותו הרפואית של המטופל לעבור את הניתוח, התאמת שיטת ההרדמה והניטור וטיפול בסיבוכים רפואיים המתרחשים בזמן הניתוח.

כמו כן, הרופא המרדים משמש כרופא במחלקות טיפול נמרץ כללי ובמרפאות כאב.

כחלק מתפקידו הרופא המרדים הוא חלק אינטגרלי מצוות ההחייאה והחירום בבית חולים.

מצב הרופאים המרדימים בישראל

התמחות בהרדמה אורכת חמש שנים. זאת, בנוסף ללימודי רפואה כללית. ההתמחות כוללת סבבי חובה בחדרי ניתוח, מחלקות טיפול נמרץ, חדרי לידה, ומרפאות כאב^[1].

בישראל ישנם כ-750 רופאים מרדימים, אך עם זאת ישנו חוסר ברופאים מרדימים. המצוקה בתחום אף זכתה להתייחסות בדו"ח מבקר המדינה בשנת 2008.

סוגי הרדמה

ערך מורחב – הרדמה

אפשרויות ההרדמה העומדות לרשות הרופא המרדים הן מגוונות, ומקובל לסווגן למספר קטגוריות עיקריות. במקרים רבים נעשה שימוש בשילוב של טכניקות הרדמה שונות, במטרה להפחית תופעות לוואי, לשפר את בטיחות ההליך ולהשיג שיכוך כאב מיטבי.

הרדמה אזורית – מתבצעת באמצעות הזרקת חומר מאלחש, הגורם לחסימת ההולכה העצבית בחוט השדרה או בעצבים פריפריים. חסימה זו מונעת את העברת תחושת הכאב מאזור מוגדר בגוף אל המוח, תוך שמירה על הכרה מלאה או חלקית של המטופל.

הרדמה כללית (הרדמה מלאה) – מבוססת על דיכוי מבוקר והפיך של פעילות מערכת העצבים המרכזית, ומתאימה למגוון רחב של פרוצדורות וניתוחים. דיכוי זה מלווה לרוב בירידה בפעילות הנשימתית והקרדיווסקולרית, ועל כן מחייב אמצעי תמיכה כגון הנשמה מלאכותית באמצעות החדרת צינור לקנה הנשימה, וכן מתן תרופות ייעודיות לשמירה על יציבות תפקוד הלב וכלי הדם.

סיכונים הכרוכים בהרדמה

תהליך ההרדמה מלווה בתופעות לוואי שעלולות להיות מסוכנות בהיעדר טיפול. בהרדמה כללית, מכיוון שמחדירים צינור לקנה הנשימה, ולפעמים מופעל כוח על מנת להחדיר את הצינור, יש סיכון של צרידות, כאב גרון, שבר שיניים ובמקרים קשים פגיעה מוחית ואף מוות. סיבוכים מצד מערכת הלב וכלי הדם הם בעיקר באנשים שיש להם תחלואה קודמת.