רפי איתן
 | |||||||||||||||
| לידה |
23 בנובמבר 1926 י"ז בכסלו ה'תרפ"ז  עין חרוד, פלשתינה (א"י)  | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 2019 (בגיל 92) ט"ז באדר ב' ה'תשע"ט  תל אביב-יפו, ישראל | ||||||||||||||
| מדינה |
ישראל | ||||||||||||||
| מקום קבורה |
נתניה | ||||||||||||||
| השכלה |
בית הספר לכלכלה של לונדון | ||||||||||||||
| עיסוק |
פוליטיקאי, מרגל, פסל, איש עסקים, נגר | ||||||||||||||
| מעסיק |
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים | ||||||||||||||
| מפלגה |
גיל - גמלאי ישראל לכנסת | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
  | |||||||||||||||
רפאל (רפי) איתן (23 בנובמבר 1926 – 23 במרץ 2019) היה לוחם ואיש קהילת המודיעין הישראלית, ששירת בשירות הביטחון הכללי ובמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ולאחר מכן איש עסקים ויושב ראש מפלגת גיל בכנסת השבע עשרה. כיהן כשר לענייני גמלאים ולענייני ירושלים וכיושב ראש המועצה הלאומית המייעצת להשבת זכויות ורכוש יהודי במשרד ראש הממשלה, יושב ראש מפלגת הגמלאים "דור". איתן נודע בהיותו אחד ממפקדי מבצע לכידת אדולף אייכמן בארגנטינה והבאתו למשפט בישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בקיבוץ עין חרוד ליהודית ונח הנטמן, אנשי תנועת החלוץ שעלו מרוסיה, בני העלייה השלישית. הוא גדל כבכור, אך בפועל היה הילד השלישי שילדה אמו – שני הילדים שנולדו לפניו נפטרו בטרם נולד.
בגיל 3 עבר עם הוריו לרמת השרון, שם ניהלו משק מעורב שהקימו (פרדס, גן ירק, מכוורת ורפת). לאחר סיום בית הספר העממי ברמת השרון עבר לתיכון החקלאי בקיבוץ גבעת השלושה. בבית ספר זה התגוררו בחדר אחד ארבעה תלמידים, ובהם רפי איתן ורחבעם זאבי. שם קיבל את כינויו "רפי המסריח":
"41', אולי 42', בית הספר המחוזי בגבעת השלושה... יום אחד זאבי...רק תחתונים לגופו, נבר בערימת הגרביים המסריחים שלי. אה, הוא אמר, רפי מסריח. הסתכלתי עליו, כולו עור ועצמות, שדוף כזה ... ואמרתי לו, ואתה גנדי. מאז אני רפי המסריח והוא גנדי."[1]
שירותו בפלמ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]
איתן התנדב לפלמ"ח, עבר הכשרה כלוחם, קורס מפקדי כיתות וקורס מפקדי מחלקות. בין השאר השתתף בשחרור מעפילי עתלית, במבצע ליל הגשרים ובהתנקשות בשני טמפלרים אקראיים בנובמבר 1946 כדי להרתיע את יתר חברי הקהילה מלשוב לארץ בתום המלחמה.
באחת הפעולות לקליטת מעפילים בקיבוץ יגור התפוצץ מוקש לידו וגרם לו חירשות כמעט מוחלטת. מאז נעזר במכשירי שמיעה רבי עוצמה. בעת שירותו בפלמ"ח שימש כקצין הסיור של הגדוד הראשון של הפלמ"ח,[2] בהמשך פיקד על הפעולה הרביעית לפיצוץ תחנת רדאר.[3]
במלחמת העצמאות שירת כמ"מ בגדוד הראשון של חטיבת יפתח והשתתף בקרבות עם אנשיו של קאוקג'י במשמר העמק[4] ובקרבות מלכיה. ב-15 במאי נפצע קשה ברגליו ורסיסים נותרו בגופו.[5] בהמשך שב לחזית להשתתף ב"מבצע דני", בו החליף את רחבעם זאבי. כקצין מודיעין של חטיבת יפתח ירד איתן לדרום ותכנן את מערך ההגנה של העיר אילת.
בקהילת המודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שירות צבאי כקצין המודיעין של חטיבת יפתח, גויס איתן לשב"כ על ידי מכרו יעקב כרוז,[6] ושימש כמפקד שלוחת תל אביב של מטה 10, היחידה המבצעית. בשנת 1954 פיקד על מבצע ברן להחזרתו לישראל של קצין צה"ל שטס לרומא, יצר קשר עם השגרירות המצרית שם ונחשד בריגול. בשנת 1955 החל ללמוד בבית הספר לכלכלה של לונדון ובמקביל שימש איש הקשר של המוסד ל-MI6. הוא לא סיים את לימודיו וחזר ב-1958 לישראל. באוקטובר 1959 מונה איתן לראש מטה 10, יחידת המבצעים של השב"כ שסיפקה שירותים גם למוסד. איתן היה בין היתר מופקד על מבצע לכידתו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן בארגנטינה[7] בשנת 1960. לאחר מלחמת ששת הימים עמד בראש שלוחת "אגף צומת" באירופה.[8] במסגרת זו היה מעורב בפרשת בן ברקה ובמאמץ לסכל את העסקת המדענים הגרמנים במצרים.[9]
באמצע שנות השבעים שימש איתן כעוזרו של חברו אריאל שרון, בעת ששרון שימש כיועץ לענייני טרור לראש הממשלה יצחק רבין. כאיש מודיעין נקשר שמו של איתן לפרשיות סודיות שונות, וייעוץ ל-MI6 (סוכנות הביון של בריטניה) במלחמתם במחתרת האירית (IRA). כמו כן שימש איתן כיועץ לכוח דלתא בתיחקור מבצע ציפורן הנשר.[7] כן פורסם כי ביקר ב-1968 במפעל NUMEC של זלמן שפירו שנקשר להעברת אורניום מועשר עבור תוכנית הגרעין הישראלית. בשנת 1981 מונה על ידי שר הביטחון שרון לעמוד בראש לק"ם, הלשכה לקשרי מידע של משרד הביטחון, גוף מודיעיני סודי שתפקידו היה השגת טכנולוגיות מערביות לטובת התעשיות הביטחוניות בישראל. כראש הלק"ם, איתן שימש איש מפתח בפרשת הריגול של יונתן פולארד - הוא ניהל את אביאם סלע, מפעילו של פולארד במודיעין הצי האמריקאי, שנלכד בידי ה-FBI בנובמבר 1985. הפעלתו של פולארד היוותה חריגה מהמדיניות שבה נהגו לפני כן בקפדנות, לפיה ישראל נמנעת מאיסוף חומרי גלם מודיעיניים ממקורות בפנטגון. על פעילות זו אמר האלוף שלמה גזית: "אני רוצה להבהיר - אם עליי לבחור בין הרווח המודיעיני שבקבלת ידיעות מאנשי קשר כאלה לבין הסכנה הפוליטית של התפוצצות הפרשה, אין לי ספק שאני מוותר לגמרי על כל המידע שקיבלנו או שאנו עשויים לקבל בעתיד."[10]
בעקבות לכידתו של פולארד נאלץ איתן לפרוש מקהילת המודיעין. הפרשה גרמה נזק גדול ליחסים בין ישראל לארצות הברית, ועלתה השאלה כיצד אושרה פעילות כזו. בישראל הוקמו שתי ועדות חקירה שקבעו כי פולארד הופעל על ידי הלק"ם ללא ידיעת שרי הביטחון, יצחק רבין ומשה ארנס. כתוצאה ממסקנותיהן של ועדות חקירה אלו פורקה הלק"ם וסמכויותיה הועברו לממונה על הביטחון במשרד הביטחון[11].
פולארד ותומכיו האשימו את איתן בהפקרתו והעלו חשש מכך שהתמנותו לתפקיד שר ב-2006 עתידה להרגיז את האמריקנים ולפגוע בכך בסיכויי השחרור של פולארד. תומכי פולארד עתרו לבג"ץ נגד מינויו של איתן כשר בממשלה מסיבות אלו, אך העתירה נדחתה.
בתוכנית עובדה עם אילנה דיין[12] ששודרה ב-1 בדצמבר 2014 סיפר רפי איתן שהוא האדם שנתן את ההוראה שלא להכניס את הזוג פולארד לשגרירות הישראלית.
איש עסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1986 מונה על ידי אריאל שרון לעמוד בראש מועצת המנהלים של חברת כימיקלים לישראל (כי"ל). הוא הודח מהתפקיד ב-1990 ובעקבות ההדחה נקטעה למעשה חברותו עם שרון (על אף שאיתן עצמו טוען שדבר זה לא העיב במאום על חברותם)[13] השניים התפייסו רק לאחר מותה של רעייתו של שרון, לילי. איתן נהיה לאיש עסקים וביסס את מעמדו הכלכלי. הוא ניהל שטחי חקלאות גדולים בקובה[14] (במסגרת זו התחבר עם השליט פידל קסטרו[15]), והיה מעורב בעסקי נדל"ן, נפט ועוד. היו לו גם עסקים בישראל והוא היה שותף במספר חברות היי-טק.
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2006 התבקש איתן לפעול במסגרת מפלגת הגמלאים הישראלית, מפלגת גיל, לאחר שזו החליטה לרוץ לכנסת באופן עצמאי. הוא נבחר לכהן מטעמה כחבר כנסת בכנסת ה-17 לאחר שמפלגתו הגיעה להישג המפתיע של שבעה מנדטים וזכתה לשני תפקידי שרים.[16]
איתן כיהן כשר במשרד ראש הממשלה הממונה על ענייני גמלאים, בין 4 במאי 2006 ל-25 ביולי 2007, אז הוקם המשרד לענייני גמלאים. בנוסף, החל מתאריך זה הופקד איתן על ענייני ירושלים.
לאחר מינויו של שמעון פרס לנשיא המדינה ופרישתו מהכנסת, הפך איתן לזקן חברי הכנסת.
מפלגת גיל בראשות איתן התפצלה כמה פעמים וכן לא עמדה במטרות שהציבה לעצמה. אלו, כנראה, הסיבות המרכזיות לכישלונה של גיל בבחירות לכנסת השמונה עשרה ב-2009: מ-7 מנדטים לפחות מ-1/3 מאחוז החסימה. כשנה וחצי לאחר הבחירות, במאי 2010, הקים איתן את מפלגת הגמלאים "דור - מפלגת הגמלאים החברתית החדשה". באוקטובר 2012 הודיע איתן שמפלגתו תתמודד בבחירות הקרובות לכנסת ה-19.[17] לקראת בחירות 2013 החליף אותו אפרים לפיד כראש מפלגת הגמלאים והתמודד במקומו לכנסת ה-19 בראש רשימה שנשאה את השם "דור בוני הארץ".[18]
ב-1 בפברואר 2018 פורסם בחשבון הטוויטר של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" סרטון של איתן[19] המברך את המפלגה על פועלה, בזכות התנגדותה לאסלאמיזציה של גרמניה. בציוץ אמר איתן: "ברכות מישראל במיוחד ליו"ר אלכסנדר גולנד. אנחנו בישראל מעריכים את גישתכם כלפי היהדות וקראנו את הודעת התמיכה שלכם ב-27 בינואר ביום השואה הבינלאומי" ואיחל להם שבעתיד "במקום אלטרנטיבה לגרמניה תהפכו לאלטרנטיבה לאירופה".[20] שגריר ישראל בגרמניה, ג'רמי יששכרוף, תקף את איתן וצייץ בטוויטר: "אני שולל לחלוטין את אמירתו של רפי איתן".[21] איתן נימק את עמדתו בראיונות לתחנות רדיו בישראל,[22] אך בעקבות הביקורת שספג אמר ש"אני מרגיש שטעיתי" בעיסוק בנושא, אך לא שינה את דעתו העקרונית.[23]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה נשוי למרים (אלמנתו של יאיר פלד[24]) ולהם שני בנים (בנוסף גידלו גם את בתה של מרים מנישואיה הקודמים). איתן התגורר בשכונת אפקה שבצפון תל אביב. איתן עסק בפיסול במתכת כתחביב.
נפטר בבית החולים איכילוב, ב-23 במרץ 2019.[25]
בשנת 2020 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "איש הסוד".[26]
בספרות המתח[עריכת קוד מקור | עריכה]
איתן מוזכר בספר המתח כל הפחדים כולם מאת טום קלנסי, כמי שגייס את אבי בן יעקב, סגן ראש המוסד בספריו של קלנסי.[27] ככל הנראה, דמותו של סוכן המוסד הוותיק "קורץ", בספרו של ג'ון לה קארה: "המתופפת הקטנה", מבוססת על דמותו של רפי איתן.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפי איתן, איש הסוד, ידיעות ספרים, 2020[28].
- אפרים לפיד, "רק על פרשת פולארד לא סיפר..." - ביקורת על ספרו של איתן "איש הסוד" (הפריט הקודם), האומה, גיליון 221, פברואר 2021, עמודים 121–126
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רפי איתן, באתר הכנסת - רפי איתן, באתר כנסת פתוחה
- גיא לשם, הדר חורש, הסוכן החשאי של הגמלאים, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2007
- אפרים לפיד, יוכי ארליך, איתן בדעתו, מבט מל"מ 51, פברואר 2008, עמ' 20
- עוזי ברוך, איתן: מעריך שפולארד ישוחרר, באתר ערוץ 7, 8 במרץ 2011
- בן שני, שרית מגן,"עובדה", מרגל לא מושלם, באתר מאקו, 1 בדצמבר 2014
- יעקב בר-און, ריגול, אומנות ופוליטיקה: בגיל 88, רפי איתן לא יוצא לפנסיה, באתר מעריב אונליין, 23 במרץ 2015
- דיאנה בחור ניר, "בגיל 10 ראיתי עם אמא סרט ריגול גרמני. אמרתי: 'ריגול זה מקצוע מצוין', ואמא אמרה: 'זה מקצוע מסוכן'", באתר כלכליסט, 3 בנובמבר 2016
- יעקב בר-און, "פולארד לא היה הכישלון היחיד שלי": רפי איתן לא משאיר אף מגירה סגורה, באתר מעריב אונליין, 29 בנובמבר 2016
- רפי איתן: "פרסום חטיפת אייכמן מנע ממנו ללכוד גם את מנגלה", באתר תאגיד השידור הישראלי, 5 בספטמבר 2017
- מודי שניר, מראיין את רפי איתן, פלמ"ח תנועת המרי ותפיסת אייכמן, ראיון בהעמותה הישראלית להיסטוריה צבאית, הסרטה פלג לוי
- רון כתרי ורפי קיטרון, "דבר לא מדיר שינה מעיני", ריאיון עם רפי איתן, מבט מל"מ, גיליון 83, אפריל 2019, עמודים 38–41
בעקבות מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריק בנדר, יוסי מלמן, ראשי ארגוני המודיעין סופדים לרפי איתן: "לעד נוקיר את תרומתו לביטחוננו", באתר מעריב אונליין, 23 במרץ 2019
- החדשות, השר לשעבר רפי איתן הלך לעולמו בגיל 92, באתר מאקו, 23 במרץ 2019
- עופר אדרת, איש המוסד והשר לשעבר רפי איתן מת בגיל 92, באתר הארץ, 23 במרץ 2019
- משה כהן, רפי איתן הובא למנוחות; רה"מ לשעבר אולמרט: "איש של חוכמה, אחריות וחזון", באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2019
- בני טוקר, תרומתו החשאית של רפי איתן לארץ ישראל, באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2019
רונן ברגמן, כאן רפי איתן. רות, סוף, באתר "ידיעות אחרונות", 27 במרץ 2019
רפי איתן, הרצאה של אפרים לפיד בפני העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית באתר יוטיוב, אוקטובר 2020
ראיון בשנת 2007 עם השר רפי איתן, סרטון באתר יוטיוב, 14 בנובנבר 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראיון במעריב, 16.5.2008
- ^ מרדכי נאור, "עמוד האש על הכרמל: מבצעי הפלמ"ח נגד תחנות הרדאר הבריטיות בשנים 1946-1947", הוצאת משרד הביטחון, 2006, עמוד 120.
- ^ מרדכי נאור, "עמוד האש על הכרמל: מבצעי הפלמ"ח נגד תחנות הרדאר הבריטיות בשנים 1946-1947", הוצאת משרד הביטחון, 2006, עמודים 128-129.
- ^ עמירם אזוב, "משמר העמק לא תיפול!: נקודת מפנה בתש"ח", אור יהודה: דביר, 2013, עמודים 226-228.
- ^ אפרים לפיד ויוכי ארליך, איתן בדעתו, מבט מל"מ 51, פברואר 2008, עמ' 20.
- ^ יעקב כרוז, האיש בעל שני הכובעים, הוצאת משרד הביטחון, 2002, עמ' 80
- ^ 1 2 אבנר אברהמי, 50 שנה לחטיפת אייכמן. ארבעה מהשותפים למבצע זוכרים כל פרט מהימים ההם, באתר הארץ, 07/05/10.
- ^ יוסי מלמן, אמן האלתור החשאי, באתר הארץ, 7 באפריל 2011
- ^ אמיר אורן, הסודות הכמוסים של האיש שתפס את אייכמן וגייס את פולארד, באתר וואלה!, 24 במרץ 2019
- ^ מבט מל"מ: כתב עת לענייני מודיעין וביטחון, גיליון 52, עמ' 27, באתר המרכז למורשת המודיעין, דצמבר 2008
- ^ אמיר אורן, פרדוקס פולארד: נתניהו יחזיר את אולמרט?, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2013.
- ^ בן שני, שרית מגן, רפי איתן בראיון בתוכנית עובדה
- ^ בריאיון לרזי ברקאי בגל"צ נוב' 2016
- ^ שלומית לן, קובני, אבל לא סיגר, גלובס, 29 במרץ 2006
- ^ השר רפי איתן ייפגש עם מנהיג קובה, וואלה, 14 במאי 2006
- ^ מערכת וואלה! news, מדגם ערוץ 10: קדימה עם 31 מנדטים, באתר וואלה!, 28 במרץ 2006.
- ^ מפלגת הגמלאים, בראשות רפי איתן, תשוב להתמודד בבחירות, ynet, ב-22 באוקטובר 2012
- ^ רשימת המפלגה באתר ועדת הבחירות המרכזית
- ^ הודעתו של רפי איתן בציוץ טוויטר של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה"
- ^ איתמר אייכנר, רפי איתן לא מתחרט על תמיכתו בימין הקיצוני: "אנחנו כבר 3 דורות אחרי השואה", באתר ynet, 4 בפברואר 2018
- ^ הציוץ של יששכרוף בטוויטר
- ^ רפי איתן: "נגד האנטישמיות החדשה יכול רק הימין באירופה", ראיון בגלי צה"ל, 4 בפברואר 2018
- ^ רפי איתן על תמיכתו בימין הקיצוני: "אני יורד מזה", ראיון ברדיו ללא הפסקה, 4 בפברואר 2018;
מעריב אונליין, רפי איתן התנצל על תמיכתו בימין הקיצוני בגרמניה: "מרגיש שטעיתי", באתר מעריב אונליין, 4 בפברואר 2018 - ^ עפרי שובל, בשנת 59' נרצח יאיר פלד, מפקד סיירת צנחנים. אבל מי רצח את רוצחיו? חשיפה, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2010
- ^ ירון דרוקמן, איתי בלומנטל, איתמר אייכנר, מורן אזולאי ויובל קרני, הלך לעולמו רפי איתן, ממקימי קהילת המודיעין, באתר ynet, 23 במרץ 2019
- ^ יוסי מלמן, "איש הסוד": מה רפי איתן לא היה יכול לספר בזיכרונותיו, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2020
- ^ טום קלנסי, "כל הפחדים כולם", הוצאת מעריב, 1992, עמוד 92.
- ^ יוסי מלמן, מה רפי איתן לא היה יכול לספר בזיכרונותיו, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2020
| השרים לשוויון חברתי בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| השרים לענייני גמלאים (2007–2010) ולאזרחים ותיקים (2010–2015) | רפי איתן • בנימין נתניהו • אורי אורבך • נפתלי בנט (ממלא מקום) | 
|
| השרים לשוויון חברתי (2015 ואילך) | גילה גמליאל • מירב כהן • איציק שמולי (ממלא מקום) • מיכאל ביטון • מירב כהן | |
| השרים לענייני ירושלים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| השרים לענייני ירושלים (1990–2005) | יצחק שמיר • יצחק רבין • שמעון פרס • בנימין נתניהו • חיים רמון • אליהו סויסה • אריאל שרון • אליהו סויסה • נתן שרנסקי | 
|
| השרים לענייני ירושלים רבתי (2005–2013) | צחי הנגבי • יעקב אדרי • רפי איתן • בנימין נתניהו | |
| השרים לירושלים והתפוצות (2015-2013) | נפתלי בנט | |
| השרים לירושלים ומורשת (2015 ואילך) | זאב אלקין • רפי פרץ • זאב אלקין | |