אלמאס (טיל)
 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד |
טיל נגד טנקים  |
| מדינת מקור |
 איראן |
| פיתוח |
איראן, 2021 |
| שימוש ראשון | מלחמת חרבות ברזל |
| מלחמות ומבצעים | מלחמת חרבות ברזל |
| מפעילים |
 חזבאללה |
| פלטפורמת שיגור | משגר כתף, כלי רכב או כלי טיס בלתי מאויש |
| גרסאות | אלמאס 1, אלמאס 2 ואלמאס 3 |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | מנוע רקטי |
| משקל | 15 ק"ג |
| ביצועים | |
| טווח |
אלמאס 1: 4 ק"מ, אלמאס 2: 8 ק"מ, אלמאס 3: 16 ק"מ |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | מטען חלול טאנדם |
| מרעום | הקשה |
| הנחיה | אלקטרו-אופטית: CCD, IR או שניהם |
| חדירת פלדה | כ-1 מטר (הערכה) |
  | |
אלמאס (בפרסית: الماس - יהלום) הוא טיל נגד טנקים אלקטרואופטי תוצרת איראן. לטיל יש שלוש גרסאות: אלמאס 1, אלמאס 2 ואלמאס 3 - כאשר כל גרסה מציגה שיפור בטווח וברש"ק, וכן גם בטכנולוגיית ההנחיה. טווח הטיל נע בין 4 ק"מ ל-16 ק"מ והוא בעל יכולת NLOS - כלומר: שיגור ופגיעה במטרה ללא קו ראייה. הוא בעל ראש קרב חלול (HEAT) כפול (טנדאם) ולפי ההערכות כושר החדירה שלו הוא כ-1,000 מילימטרים (1.0 מטר) פלדה. את הטיל ניתן לשגר ממשגר כתף, כלי רכב או כלי טיס בלתי מאויש.[1]
הטיל נמצא בשימוש איראן וחזבאללה. בטיל נעשה שימוש מתועד ראשון בלחימה בחזית הצפונית בין ישראל לחזבאללה במלחמת חרבות ברזל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דווח שהטיל נוצר באמצעות הנדסה לאחור של הטיל הישראלי גיל שנתפס כנשק שלל במלחמת לבנון השנייה.[2][1] כמו כן, צוין שטילי האלמאס שאיראן פיתחה היו בשימוש חזבאללה במהלך מלחמת חרבות ברזל.[3][4][5]
טיל הנ"ט נחשף לציבור ב-7 ביולי 2021.[5] גרסה זו הוצגה גם בתערוכה הבינלאומית MILEX 2023 שהתקיימה בחודש מאי בבלארוס,[6] ובתערוכה Partner 2023 שהתקיימה בספטמבר בסרביה.[7]
ב-25 בינואר 2024 פורסם סרטון וידאו שבו נראה כי כוחות חזבאללה עושים שימוש במערכת נגד מוצב תצפית ישראלי בשטח שלומי.[8]
ב-27 בינואר 2024 דווח על תקיפה נוספת באמצעות טיל אלמאס באזור ראש הנקרה.[9]
גרסאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלמאס-1
[עריכת קוד מקור | עריכה]העתק מדויק של טיל Spike-MR, עם טווח של 4,000 מטרים ומשקל של 15 ק"ג.[דרוש מקור]
אלמאס-2
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרסה זו ניחנת בטווח של 8,000 מטרים כאשר משוגרת מהקרקע, ויש הטוענים כי ביכולתה לחדור עד לעובי של 100 ס"מ של שריון.[דרוש מקור]
אלמאס-3
[עריכת קוד מקור | עריכה]שכפול של טיל הספייק ER, כאשר ראש הקרב שלו מבוסס על מנגנון נפץ דו-שלבי מסוג נפיץ רגיל או חימוש תרמובארי.[דרוש מקור]
אלמאס-4
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלמאס-4 הוא הדור החדש של טיל זה, ומציע בין היתר שידור תמונות ברורות יותר מהטיסה אל המפעילים. לפי ארגון CAT-UXO, העוסק בזיהוי חומרי נפץ, טיל זה יכול לשאת שני סוגי ראשי קרב: האחד מתפוצץ בשני שלבים ומיועד לחדירה משופרת של שריון, והשני הוא פצצת דלק-אוויר היוצרת כדור אש בעת הפיצוץ.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניצן סדן, הקברניט – טכנולוגיה ישראלית, פיתוח איראני: הכירו את הטיל הכי מתקדם של חיזבאללה, באתר כלכליסט, 17 בפברואר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 ניצן סדן, טכנולוגיה ישראלית, פיתוח איראני: הכירו את הטיל הכי מתקדם של חיזבאללה, באתר כלכליסט, 16 בפברואר 2024
- ↑ ה"יהלום" של חיזבאללה וצמצום התלות באיראן: פרטים חדשים על הנ"ט הישראלי שהונדס לאחור, באתר ynet, 23 בנובמבר 2024
- ↑ "Report: Missile system captured by Hizbullah, sent to Iran". World Tribune. 6 בנובמבר 2006. ארכיון מ-14 בפברואר 2024.
- 1 2 "Hezbollah Believed to Be Using Copy of Israeli Missile Against Israel". The New York Times. 23 בנובמבר 2024.
- 1 2 "Iranian IRGC unveils ground-launched Almas anti-tank missile". Polygon Military Magazine. 8 ביולי 2021. ארכיון מ-29 בינואר 2024.
- ↑ Adam M. Maciejewski (בדצמבר 2023). "Przeciwpancerne pociski kierowane Iranu cz. 2" (בפולנית). ZBIAM.
- ↑ Gosselin-Malo, Elisabeth (28 בספטמבר 2023). "How Iranian, Russian arms makers shared a Belgrade trade fair hall". Defense News (באנגלית).
- ↑ Rogoway, Tyler (25 בינואר 2024). "Iranian Knock-Off Of Israel's Spike Missile Used In Hezbollah Attack". The Drive. ארכיון מ-29 בינואר 2024.
- ↑ "Breaking down Hezbollah's rocket strategy: The Short-Range Threat". 26 בפברואר 2024.
