ספייק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספייק MR/LR
SPIKE ATGM.jpg
מידע בסיסי
ייעוד טיל נגד טנקים
ארץ ייצור ישראלישראל  ישראל
יצרן ישראלישראל רפא"ל
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי יורו-ספייק
פיתוח ישראלישראל  ישראל
פעילות מבצעית האינתיפאדה השנייה
מלחמות ומבצעים האינתיפאדה השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
כניסה לשירות 1997 עריכת הנתון בוויקינתונים
פלטפורמת שיגור חצובה קרקעית (מופעלת על ידי חייל יחיד), מתקן שיגור ייעודי מעל גבי רכב או רק"ם
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע רקטי
משקל 14 ק"ג
ממדים
אורך 1.20 מטר
קוטר 130 מ"מ
ביצועים
טווח בין 200 מטר ל-2500/4000 מטר (MR/LR)
ראש קרב והנחיה
הנחיה אלקטרו-אופטית: CCD, IR או שניהם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ספייק ER
SPIKE ATGM.jpg
מידע בסיסי
ייעוד טיל נגד טנקים
ארץ ייצור ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן ישראלישראל רפא"ל
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי יורו-ספייק
פיתוח ישראלישראל  ישראל
עלות יחידה 500 אלף ש"ח
פעילות מבצעית מבצע צוק איתן
מלחמות ומבצעים האינתיפאדה השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
כניסה לשירות 1997 עריכת הנתון בוויקינתונים
פלטפורמת שיגור מסוקי קרב, רק"מ וכלי שיט
מאפיינים כלליים
משקל 33 ק"ג מרק"מ
55 ק"ג ממסוק
ממדים
אורך 1.67 מטר
קוטר 170 מ"מ
ביצועים
טווח בין 400 מטר ל-8000 מטר
ראש קרב והנחיה
הנחיה אלקטרו-אופטית: CCD, IR או שניהם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
SPIKE LR, אב-טיפוס מוקדם, מכונה בעברית 'גומד'

ספייקעברית: דורבן) הוא סדרה של טילים נגד טנקים תוצרת ישראל. טילי הספייק, שפותחו ומיוצרים על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, הם טילי נ"ט מדור "שלוש וחצי"[1] בעלי יכולת "שגר ושכח" (כלומר, הנחיה עצמית אוטמטית מלאה למטרה) ובעלי יכולת "שגר, צפה ועדכן" (כלומר, יכולת של המפעיל לצפות בתמונה ש"רואה" הטיל במעופו ובמידת הצורך לשנות, לאחר שהטיל שוגר, את המטרה שעליה מתביית הטיל).

במשפחת הספייק ישנם חמישה סוגי טילים, שפותחו למתארי שיגור שונים, מטרות שונות וטווחים שונים. הטילים ניתנים להתקנה על פלטפורמות שונות, כגון מסוקים, רכב רך וסירות. חלק מהטילים במשפחה ניתנים לשיגור מחצובה.

המערכות פותחו על ידי חברת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות בע"מ הישראלית והן מוצעות לשיווק בינלאומי. על מנת להקל על שיווקן בארצות אירופה, בגרמניה הוקמה חברת EuroSpike GmbH, השייכת בחלקה לרפאל, אשר מייצרת ומשווקת את מערכות הספייק באירופה תחת השם יורו-ספייק (STN Atlas EuroSpike).

הטילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם מגדר כינוי טווח מרבי נישא ומתופעל על ידי
Spike-SR טווח קצר טאקט 1500 מטר חייל אחד
Spike-MR טווח בינוני גיל 2500 מטר חייל אחד, צוות חיילים
SPIKE-LR טווח ארוך גומד 4000 מטר צוות חיילים, רכב ורק"מ
SPIKE-LR II טווח ארוך גיל 2 5500 מטר
10 ק"מ (אלחוטי)
צוות חיילים, רכב, רק"מ ומסוק קרב
Spike-ER טווח מורחב פרח בר 8000 מטר צוות חיילים, רכב ורק"מ, מסוק קרב, סירה וספינה
Spike-NLOS טווח מורחב תמוז[2] 25-30 קילומטר עמדה נייחת, מסוק קרב ומטוס, רכב ורק"מ, סירה וספינה.
משגר Spike-MR "גיל"
משגר Spike-LR "גומד"

כל טיל הוא טיל בעל ראש נפץ כפול (טאנדם) שנועד לחדור מיגון ריאקטיבי. ראש הנפץ הראשון מפוצץ את המיגון הריאקטיבי ואילו ראש הנפץ השני חודר את השריון הפאסיבי באמצעות מטען חלול. הנחיית הטיל היא אלקטרו-אופטית והיא מתבצעת בעזרת שני גלאים נפרדים: הראשון, מערכת CCD המפיקה תמונת וידאו צבעונית לצורך הנחייה בשעות היום, והשני, מערכת חיישני תת-אדום המפיקה תמונת הדמאת חום לצורך הנחייה בשעות היום והלילה. לטיל ארבעה סנפירים מלבניים בחלקו האחורי שבאמצעותם הוא מנהג עצמו אל המטרה בזמן המעוף. בחלקו המרכזי של הטיל ישנם עוד ארבעה סנפירים, גדולים יותר מסנפירי הניהוג, המקנים לטיל יציבות כיוונית ועילוי בזמן מעופו. בזמן שהטיל מאוחסן בזביל, הסנפירים כולם מקופלים לתוך גוף הטיל. כאשר הטיל נורה, הסנפירים נפתחים מיד לאחר שהטיל עוזב את הזביל. רבעיית הסנפירים הגדולים שבמרכז הטיל ננעלת במקומה ונותרת חסרת תנועה ורביעיית סנפירי הניהוג שבחלקו האחורי של הטיל מאפשרת תנועת הסנפירים לצורך ניהוג הטיל.

ב-2017 השיקה רפאל את ה"גיל 2" (Spike LR II), גרסה משופרת של הספייק בעלת טווח מוגדל (5.5 ק"מ), יכולת השמדה משופרת ומערכות ביות ושליטה ובקרה חדשניות בעלות יכולות משופרות.[3] צה"ל הזמין כאלף טילי ספייק מהדור החדש.[4]

מערכת השיגור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטילים מערכת "שיגור רך". מערכת זו עושה שימוש במנוע עזר רקטי קטן, כדי לשגר את הטיל מתוך הזביל, בשלב הראשוני של המעוף. רק לאחר שהטיל מתרחק מעט מנקודת השיגור, מופעל המנוע הרקטי הגדול והעיקרי, המספק דחף לטיל במשך שארית המעוף, עד לפגיעה במטרה. שיטת "שיגור רך" מוסיפה מעט על משקל הטיל ומצריכה התחשבות מיוחדת בתכנון מערכת פרישת הסיב האופטי, אך מנגד היא מוסיפה שני יתרונות למערכת: הראשון, השיטה מצמצמת את פלומת האבק והעשן הנוצרים סביב המשגר ברגע השיגור ובכך מקטינה את הסיכון שהיורה יתגלה על ידי האויב. השני, השיטה מאפשרת לירות את הטיל מתוך מבנה סגור (כגון שיגור דרך חלון, מתוך חדר) מבלי להסתכן בכך שהדף המנוע הרקטי העיקרי יפגע בלוחמים נוספים הנמצאים באותו חלל סגור. כאשר הטילים נורים על ידי חי"ר מעל גבי חצובה, אותה מערכת שיגור משמשת לכל חמשת הטילים. מערכת השיגור מורכבת מיחידת בקר שיגור, כוונת הדמאה תרמית וחצובה. ליחידת השיגור שתי כוונות: כוונת CCD ליום עם הגדלה X10 וכוונת IIR הדמאה תרמית, תת-אדום) ליום ולילה ולכל תנאי מזג אוויר. משקל יחידת השיגור ללא טיל הוא כ-13 ק"ג ועם טיל משקלה הכולל הוא כ-26 ק"ג. חייל יחיד יכול לשאת עד שני טילים במנשא על גבו כשמדובר ב-LR ו-MR, ויכול לשאת 3–4 טילים על גבו כשמדובר בטיל ה-SR זאטוט.

דיאגרמת חתך של טילי 'LR, MR'

טיל ה-MR וה-LR דומים במאפינייהם הטכנים ונבדלים בעיקר בטווח הירי המקסימלי שעבורו תוכננו.

הטיל הותאם לשיגור ממסוקי AH-1 קוברה ולאחר מכן גם ממסוקי AH-64 אפאצ'י, מנגמ"ש M-113, ומנגמ"ש כבד בשם "פרא" המבוסס על תובת טנק המגח ומוסווה כטנק[5].

מערכת שיגור "פרא"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרא (רכב קרבי משוריין)

הפרא הוא רכב קרבי משוריין המבוסס על תובת המגח (M48 פטון) האמריקאי, שמצויד בצריח מוגדל המכיל משגר טילי תמוז בעל 12 זבילים. התעשייה הצבאית התקינה בטנק משגר מתרומם ומערכת תצפית עבור טילי התמוז. הן המשגר והן המגדל המכיל את מערכת הכוונות מתקפלים אל תוך הצריח הממוגן, ומאפשרים איתור מטרות והשמדתן תחת אש אויב. עקב סודיות הכלי וכדי להטעות עוברי אורח טועים, מותקן על צריח הטנק תותח דמה, על מנת שיראה כטנק רגיל. טעינת המשגר מבוצעת כאשר הוא מקופל בתוך הצריח, דרך דלת גדולה בצדו האחורי של הצריח.

עובדת קיום המערכת נשמרה בסוד כ-30 שנה, תמונות בודדת שדלפו במהלך השנים במיוחד במהלך מלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן זכו לתשומת לב מרובה באתרים ובפורומים זרים העוסקים בתחום הביטחון, בהם כונה הכלי בטעות "מג"ח 8" או "מג"ח ספייק". אולם בישראל הן הועלמו תוך זמן קצר בהוראת הצנזורה הצבאית מפאת סודיות המערכת. לאור החשיפה הרבה של הכלי והוצאתו הקרבה משירות, פנו מנהלי פורום צבא וביטחון בפרש לצנזורה הצבאית, שהסכימה בסופו של דבר לבטל את סיווגו, ושם נחשף ה"פרא" לראשונה במלואו. כשנתיים לאחר מכן יצא ה"פרא" משירות.

מערכת שיגור במסוקי קרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"תמוז", הגרסה של ה-Spike-NLOS שרפא"ל התאימה במיוחד לצה"ל, ניתן לשיגור גם ממסוק קרב שעבר התאמה מיוחדת לכך, כולל התקנת משגר ייעודי שנקרא "מחצלת" ואנטנה ייעודית המאפשרת לטייס המפעיל לשלוט בטיל.

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ביצע צה"ל התאמות במסוקי ה"צפע" (AH-1 קוברה) שאפשרו לו לשגר את טילי ה"תמוז" - ההתאמות כללו בין השאר את החלפת התותח/מקלע שבצריח הקדמי באנטנה מיוחדת לשליטה בטיל. מסוקי צפע עם טילי "תמוז" לקחו חלק בסיכולים הממוקדים במהלך האינתיפאדה השנייה. בעקבות יציאת מסוקי ה"צפע" משירות בחיל האוויר הישראלי בשנת 2015 ביצע צה"ל התאמות למסוקי ה"פתן" (AH-64Ai אפאצ'י) וה"שרף" (AH-64D אפאצ'י לונגבו) המאפשרים גם להם לשגר את טיל ה"תמוז".[6]

הפעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הטיל והמשגר מוכנה לירי בתוך 30 שניות מרגע פרישתה. כלומר, מרגע שהמערכת נפרשה יש צורך להמתין כ-30 שניות עד שגלאי התת-אדום של המערכת יתקררו מספיק, כדי שיוכלו לספק תמונת הדמאת חום של המטרות[7]. החייל המפעיל אותה רוכש את המטרה באמצעות הנחת צלב הכוונת על המטרה. החייל נועל את העוקב על המטרה ולוחץ על כפתור האש כדי לשגר את הטיל. הטיל מטיס את עצמו למטרה ללא צורך בהתערבות נוספת מצד המפעיל. פעולה זאת נקראת "שגר ושכח". זמן הטעינה מחדש הוא 15 שניות. מרגע הירי, ולכל אורכו של שלב מעוף הטיל, נגלל מחלקו האחורי של הטיל סיב אופטי המחבר את הטיל ויחידת השיגור. סיב אופטי זה נושא תקשורת דו-כיוונית בין יחידת השיגור והטיל. תקשורת זו מעבירה ליחידת השיגור (ולמפעיל) את התמונה מהחיישנים שבראש הטיל, ומעבירה לטיל את הוראות הניהוג מיחידת השיגור. כך מתאפשר למפעיל לקבל תמונה מהטיל ולעדכן את מטרת הטיל ומסלולו. מערכת תקשורת דו-כיוונית זו מאפשרת, למשל, להחליף מטרות באמצע הירי אם המפעיל מגלה שהמטרה עליה כיוון בתחילה, הושמדה כבר (גישת "שגר, צפה ועדכן"). מערכת זו מאפשרת גם לשגר טילים לעבר מטרות בהיעדר קו-ראיה בין היורה למטרה בטרם הירי. במצב זה, היורה משגר את הטיל לכיוונה הכללי של המטרה, מבלי שהוא רואה אותה, ורק במהלך מעופו של הטיל (הודות לנקודת התצפית הגבוהה יותר או הקרובה יותר שמספקים חיישני הטיל) היורה מאתר את המטרה ומכווין את הטיל אליה.

אחרי השיגור, הטיל נע במסלול קשתי עד לפגיעתו במטרה. למסלול תעופה שכזה יתרונות לצד חסרונות:

  • מחד, מאפשר מסלול זה לפגוע בחלק העליון של הרק"מ, שם יש בדרך כלל פחות מיגון מאשר בחזית הרק"מ, וכך גדל הסיכוי שפיצוץ הראש הקרבי של הטיל יצליח לחדור לתוך הכלי ולהשמידו.
  • בנוסף לכך, העובדה שהטיל במעופו עולה ולא טס בקו ישר, מספקת ליורה תמונה טובה יותר של שדה המטרות ומרחיקה את הטיל ממכשולים קרקעיים שעלולים להפריע למעופו, כגון עצים או גדרות.
  • מאידך, מסלול תעופה "קשתי" שכזה מגדיל את זמן המעוף של הטיל עד למטרה. הגדלת זמן המעוף מצמצמת את הטווח המקסימלי של הטיל ובנוסף לכך מגדילה את פרק הזמן שבו יכולה המטרה לזהות את הטיל הטס לכיוונה ולהפעיל כנגדו אמצעי-נגד.

למערכת הספייק קיימת גם מערכת סימולטור שנועדה לאמן מפעילים בירי, ללא צורך בשיגור של טיל אמיתי. מערכת זו חוסכת את העלות הכספית הגבוהה בירי טיל אמיתי, מונעת את הצורך בשטחי אש נרחבים, מונעת את הסיכון הכרוך בירי טיל "חי" ומאפשרת לאמן את המפעילים מול תמונות הדמיית שדה קרב מציאותי, מאשר מול מטרות אימון סטטיות.

פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספייק NLOS
SPIKE ATGM.jpg
מידע בסיסי
ייעוד טיל נגד טנקים
ארץ ייצור ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן ישראלישראל רפא"ל
פיתוח ישראלישראל  ישראל
עלות יחידה כמה מאות אלפי דולרים לטיל
פעילות מבצעית האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן
מלחמות ומבצעים מלחמת לבנון השנייה, מבצע צוק איתן
כניסה לשירות 1997 עריכת הנתון בוויקינתונים
משתמשים ישראלישראל  ישראל: IDF new.png  צה"ל (חיל התותחנים וחיל האוויר הישראלי)
פלטפורמת שיגור תג חיל התותחנים.svg רק"מ: "חפיז" ו"פרא".
Israeli Air Force - Coat of arms.svg מסוקי הקרב של צה"ל: AH-1 קוברה ("צפע"), AH-64 אפאצ'י ("פתן" ו"שרף")
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע רקטי
ביצועים
טווח 25 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי טאנדם חלול
הנחיה אלקטרו-אופטית: CCD, IR או שניהם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיל ה"תמוז" (Spike NLOS) תוכנן להיות "נשק הפתעה" כנגד כוחות השריון של הצבא הסורי למקרה שתפרוץ מלחמה בחזית הצפונית. הוא הופעל על ידי יחידת מורן ויחידת מיתר של חיל התותחנים הישראלי. עד 2011 היה הטיל סוד צבאי. ברם, בעקבות החלשות השריון הסורי בשנות ה-2000 ומלאי טילים "שהחלו להחליד" החל צה"ל להשתמש בטילים גם כנגד מטרות טרור. שימוש ראשון ב"תמוז" היה באינתיפאדה השנייה בו השתמשו לוחמי מיתר בטיל על מנת לסכל מחבלים ומשגרי רקטות ברצועת עזה. מערך מסוקי ה"צפע" (AH-1 קוברה) של חיל האוויר הישראלי השתמש ב"תמוז" לבצע סיכולים ממוקדים במחבלים פלסטינים רבים.

בטיל התמוז היה שימוש נרחב גם במלחמת לבנון השנייה בו ירה צה"ל כ-600 טילים אל עבר מטרות שונות במרחבים אורבנים ופתוחים[8] הטילים הופעלו רבות בגזרת עזה שם ביצעו לוחמי מיתר סיכולים ממוקדים כנגד חוליות משגרי הקסאמים. העיתון "ידיעות אחרונות" דיווח כי משנת 2006 חיסלו חיילי היחידה עשרות מחבלים ברצועת עזה[9]. בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה שימש הטיל לתגובות מדויקות כאשר הסורים הפגיזו את רמת הגולן. בתגובה למספר מקרי ירי, שיגר צה"ל טיל "תמוז" אל העמדה ממנה בוצע הירי והשמיד אותה. צה"ל החליט להשתמש ב"תמוז" בגלל דיוקו הרב, המאפשר להימנע מהחטאה או מנזק לא רצוי, ועל מנת להעביר מסר לסורים לא לתקוף את ישראל. במהלך מבצע צוק איתן שוגרו לעבר מטרות בעזה למעלה מ-200 טילי תמוז[10]

מפרט טכני[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכונה Spike-MR / Spike-LR
טווח 200-2500-4000 מטר
משקל טיל במטול 13 ק"ג
משקל יחידת שיגור 9 ק"ג
משקל סוללה 1 ק"ג
משקל חצובה 3 ק"ג
משקל כולל 26 ק"ג
אורך מטול 1200 מ"מ
פעולה שגר ושכח, שגר ועדכן
הנחייה אלקטרו-אופטית: CCD, IR או שניהם
חיי מדף 20 שנה, 10 ללא אחזקה
מוכן לירי בתוך 30 שניות
זמן טעינה 15 שניות

מפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה דגל הערה
ישראל
Flag of Israel.svg
מרכיב עיקרי במערך הנ"ט של צה"ל, מספרים מסוימים של משגרי LR ואספקה שוטפת של טילים. טיל ה-NLOS מכונה תמוז ומופעל על ידי חיל התותחנים[2] וחיל האוויר הישראלי.[6] ב-2017 הזמין צה"ל אלף טילי "גיל 2".[4]
הממלכה המאוחדת
Flag of the United Kingdom.svg
רכשה 600 טילי ספייק-NLOS, כאשר חלק מהטילים נרכשו מהמלאי של צה"ל. כמו כן רכשה 14 משגרי "חפיז".[11] הטילים זכו לשם Exactor ("מדייקים") Mk 1 ו-Mk 2, ונטלו חלק במלחמת עיראק ומלחמת אפגניסטן (2001–2014).[12]
צ'ילה
Flag of Chile.svg
2600 טילים
קולומביה
Flag of Colombia.svg
אין מידע
קרואטיה
Flag of Croatia.svg
64 משגרי ER, ומספר לא ידוע של טילים.
פינלנד
Flag of Finland.svg
100 משגרי MR עם אופציה ל-70 נוספים, ו-18 משגרי ER למשמר החופים.

ומספר מסווג של טילים.

גרמניה
Flag of Germany.svg
311 משגרי LR לנגמ"שי לחימה פומה, ומספר לא ידוע של טילים.
איטליה
Flag of Italy.svg
91 משגרי LR, ו-990 טילים, 32 משגרי MR ו-135 טילים.
הולנד
Flag of the Netherlands.svg
297 משגרי MR, ומספר לא ידוע של טילים.
פרו
Flag of Peru.svg
24 משגרי LR ו-244 טילים.
פולין
Flag of Poland.svg
264 משגרי LR שמיועדים לרק"מים, ו-2,675 טילים.
רומניה
Flag of Romania.svg
מספר מסווג של משגרי ER וטיליהם, שמיועדים למסוקים.

ומספר מסווג של משגרי LR שמיועדים לנגמ"שים.

סינגפור
Flag of Singapore.svg
אין מידע
סלובניה
Flag of Slovenia.svg
מספר מסוים של משגרי MR ו-LR שמיועדים לחי"ר ורק"מים.
ספרד
Flag of Spain.svg
260 משגרי LR, ו-1,600 טילים.

מספר מסוים של משגרי ER שמיועדים למסוקי היורוקופטר טייגר.

אזרבייג'ן
Flag of Azerbaijan.svg
קוריאה הדרומית
Flag of South Korea.svg
רכשה טילי ספייק-NLOS רבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספייק בוויקישיתוף
באתר רפא"ל
כתבות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מערכת בעלת ביות מדור "שלוש" היא מערכת "שגר ושכח". תוספת יכולת ה"שגר, צפה ועדכן" איננה נחשבת לדור חדש ("דור ארבע"), אלא לתוספת יכולת בלבד ולכן מערכות כאלו נקראות דור "שלוש וחצי".
  2. ^ 2.0 2.1 אמיר בוחבוט, הנשק הסודי של צה"ל: טיל התמוז נחשף, באתר nrg‏, 18 בנובמבר 2010.
  3. ^ ניר דבורי, ‏צפו: הטיל החדשני של רפאל בפעולה, באתר ‏mako‏‏, ‏22 ביוני 2017‏.
  4. ^ 4.0 4.1 אמיר בוחבוט‏, הגדלת טווח הפגיעה נגד טנקים: רפאל תמכור לצה"ל אלף טילי "גיל-2", באתר וואלה! NEWS‏, 08 בנובמבר 2017.
  5. ^ חשיפה בלעדית לפורום צו"ב "פרש": טנק "פרא" המשגר טילי תמוז, אתר פרש
  6. ^ 6.0 6.1 שיא אהרון ברם, באמצע(ות) התמוז, ביטאון חיל האוויר באתר חיל האוויר הישראלי.
  7. ^ פרק הזמן של 30 שניות הוא הנתון המוצהר על ידי היצרן. בפועל, פרק זמן זה תלוי בטמפרטורת הסביבה שבה מופעלת המערכת.
  8. ^ Israeli Ground Forces - אתר זרוע היבשה : חיל התותחנים - יחידות ייעודיות
  9. ^ יוסי יהושוע,אחריו!,"ידיעות אחרונות", 17 באוקטובר 2008 וראו גם: דניאלה בוקור, ‏אחרי שנים של הצלחות: חיל התותחנים חושף את טיל הסודי "תמוז", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 8 בינואר 2011.
  10. ^ אמיר בוחבוט‏, שעת התמוז: הטיל שמשנה את כללי המשחק בעזה, באתר וואלה! NEWS‏, 24 ביולי 2014.
  11. ^ Israel gave UK rockets from own stockpile,‏ The Jewish Chronicle.
  12. ^ [http://www.thinkdefence.co.uk/2014/04/search-exactor/ ‏ 2014.