אלן שארפלס
 | |
| לידה |
4 במרץ 1769 ברמינגהאם, ממלכת בריטניה הגדולה  |
|---|---|
| פטירה |
14 במרץ 1849 (בגיל 80) בריסטול, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| שם לידה |
Ellen Wallace |
| תחום יצירה |
ציור |
| הושפעה על ידי |
ג'יימס שארפלס |
| בן או בת זוג |
ג'יימס שארפלס |
| צאצאים |
רולינדה שארפלס |
  | |
אלן ואלאס שארפלס (באנגלית: Ellen Wallace Sharples; 4 במרץ 1769 – 14 במרץ 1849) הייתה ציירת אנגליה, שהתמחתה בפורטרטים בפסטל ובמיניאטורות בצבעי מים על שנהב. היא הציגה חמש מיניאטורות באקדמיה המלכותית בשנת 1807, והקימה את האקדמיה לאמנות בריסטול בשנת 1844.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלן ואלאס נולדה בבאת' או בירמינגהם למשפחה של קווייקרים. היא למדה רישום אצל ג'יימס שארפלס בבאת', הכשרת האמנות היחידה הידועה שלה, והתחתנה איתו בשנת 1787. לזוג נולדו שני ילדים, שניהם היו גם ציירים: ג'יימס שארפלס, ג'וניור (נולד ב-1788) ורולינדה שארפלס (נולדה ב-1793). לג'יימס, שהתאלמן פעמיים לפני כן, נולדו שני בנים מנישואיו הקודמים, ג'ורג' עם אשתו הראשונה, ופליקס (נולד ב-1786, גם הוא אמן) עם אשתו השנייה.[1]
אמריקה, 1794–1801[עריכת קוד מקור | עריכה]
בני הזוג היגרו לארצות הברית בסביבות 1794 בהפלגה מסובכת, בה נתפסה ספינתם על ידי הצרפתים. המשפחה הייתה כלואה בברסט במשך שבעה חודשים, ולימים כתבה אלן על המצוקה ביומנה.[2] בסופו של דבר הם הגיעו לאמריקה בתזמון נכון, כי היה ביקוש גובר לציורי פורטרטים בעולם החדש. גם בוושינגטון הבירה, בעלה ג'יימס זכה להצלחה רבה בציור דיוקנאות של מנהיגים אמריקאים, בהם גם ג'ורג' וושינגטון.
בסביבות 1797, בזמן שהם התגוררו בפילדלפיה, התחילה אלן לצייר דיוקנאות באופן מקצועי על מנת להשלים את הכנסות המשפחה. כמענה לדרישה הגדולה להעתקים במחירים סבירים, הקריירה של אלן שגשגה בהעתקת הדיוקנאות המקוריים שהיו בהזמנה מבעלה. העתקים המיניאטוריים שלה תומחרו כמו של בעלה. הדיוקנאות הקטנים, היו אלטרנטיבה משתלמת לדיוקנאות הרשמיים בקנה מידה גדול של גילברט סטיוארט וג'ון טרומבול. התחרות מצד ציירי פורטרטים קטנים אחרים הייתה קשה, ובחיפוש אחר הזדמנויות להזמנות, המשפחה יצאה למסעות. הם גרו ועבדו בפילדלפיה ובעיר ניו יורק, ונסעו דרך ניו אינגלנד בכרכרה שנבנתה במיוחד שהובילה את המשפחה, את האוסף שלהם ואת הציוד שלהם.
כשהיו צעירים מאוד, ילדי שארפלס החלו לצייר, ואלן החלה להכשיר באופן אישי את בתה, רולינדה, באמנות הציור והרישום. הילדים הצטרפו למפעל המשפחתי כשעוד היו בגילאי העשרה, פליקס בגיל 17, ג'יימס ג'וניור בגיל 15 ורולינדה בגיל 13.
חזרה לאנגליה, 1801–1809[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1801 חזרה המשפחה לבאת' בגלל חששם מהמלחמה הצרפתית-אמריקאית. חלק ניכר מהמידע הידוע על המשפחה בתקופה זו מקורו ביומניה ובמכתבי של אלן שארפלס. היא הדריכה את ביתה בלימודים כלליים ובציור. בתקופת ביניים זו הציגה אלן גם את מיניאטורותיה באקדמיה המלכותית לאמנויות.
אמריקה, 1809–1811[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1806 תכננה המשפחה לחזור לאמריקה, אך ספינתם נפגעה בסערה והיא נאלצה לחזור לנמל. פליקס וג'יימס ג'וניור קיבלו אישור לחזור בשלב זה, וג'יימס, אלן ורולינדה הצטרפו אליהם שלוש שנים אחר כך. במהלך שהותם השנייה באמריקה הם התגוררו בניו יורק, ניו ג'רזי ופנסילבניה והמשיכו בעבודת הדיוקנאות שלהם. ג'יימס שארפלס חלה בשנת 1810, ובחורף 1811 הוא נפטר.
לאחר שקראו את הצוואה חזרו אלן, רולינדה וג'יימס ג'וניור לאנגליה, ופליקס בחר להישאר באמריקה ועסק בקריירה כאמן פורטרטים.
בריסטול, אנגליה, 1811–1849[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיי הנדודים של אלן הסתיימו לאחר מות בעלה, והיא התיישבה לצמיתות בקליפטון, שם שכרו דירה, ג'יימס ג'וניור ורולינדה. שלושת בני המשפחה התרכזו בהקמת עסק לפורטרטים. הקריירה של רולינדה קיבלה כיוון אחר ושאפתני יותר, שכן היא החלה לצייר דיוקנאות גדולים וסצינות קבוצתיות מסובכות בצבעי שמן.
ג'יימס ג'וניור, שחי חיים עצמאיים יותר מאימו ואחותו, המשיך לצייר דיוקנאות. התייחסויות היומן של אלן לפליקס מסתיימות בשנת 1823, והיא לא הזכירה שילדיה אי פעם נישאו.
המשפחה הצליחה, אך שני ילדיה נפטרו לפניה: רולינדה נפטרה מסרטן השד בשנת 1838, וג'יימס ג'וניור נפטר משחפת בשנת 1839.
כאשר אלן נפטרה בשנת 1849 היא השאירה נכסים משמעותיים בסך 4,000 ליש"ט לאקדמיה של בריסטול לקידום האמנויות, אשר שימשה למימון גלריית האמנות הראשונה של בריסטול, כעת האקדמיה המלכותית במערב אנגליה. היא סייעה בהקמת האקדמיה מספר שנים קודם לכן בתרומה בסך 2,000 לירות שטרלינג.
ציורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלן שארפלס החלה את הקריירה האמנותית שלה כשהכינה העתקים מדיוקנאות הפסטל של בעלה. בין השנים 1794–1810, העותקים שלה היו במתכונת דומה לשלו על נייר אפור או חום. היא לימדה את עצמה כיצד להכין עותקים זעירים בצבעי מים על שנהב, ובין השנים 1803–1810 היא יצרה דיוקנאות זעירים מתוך עותקים או בציור מהחיים. ההכנסה מציורי אלן וילדיה הפכה את המשפחה לאמידה.[3]
לאחר 1810 אלן כבר לא מזכירה את עבודותיה ביומניה, אך המשפחה המשיכה להתאמן בציור פורטרטים בבריסטול. הנושאים של אלן כללו את ג'וזף פריסטלי, מרתה וג'ורג' וושינגטון, בנג'מין ראש, ג'ון וגברת בארד, אלינור פארק קוסטיס, אלכסנדר המילטון, סר ג'וזף בנקס והמרקיז דה לה פאייט.[4] בימינו ניתן למצוא את עבודותיה במוזיאונים רבים בארצות הברית, כולל מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, הגלריה הלאומית לאמנות.
היא נפטרה בגיל 80 בצ'שייר.
בתה של אלן רולינדה שארפלס הפכה לציירת צבעי שמן בעלת שם. אחת מיצירותיה הגדולות ביותר הייתה "משפטו של קולונל ברטון", שצויר בשנת 1834, המוצג בבריסטול.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
-
צ'ארלס וקתרין דרווין -
דורותיה הרט -
-
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Metz, Kathryn. "Ellen and Rolinda Sharples: Mother and Daughter Painters", Woman's Art Journal, Vol. 16, No. 1 (Spring - Summer, 1995), pp 3–11.
- ^ "The Sharples Family and Legal Papers"
- ^ Mrs Ellen Sharples, Mother of Rolinda Sharples | Art UK, artuk.org (באנגלית)
- ^ Ellen Sharples - National Portrait Gallery, www.npg.org.uk (באנגלית)