אלפרד דילגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלפרד דילגרגרמנית: Alfred Dilger;‏ 1901, ת'לשרי (אנ'), הודו - 1975) היה כומר, מתנגד המשטר הנאצי וחסיד אומות העולם מגרמניה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דילגר היה חייל בצבא הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה. הוא נפצע בקרב ואיבד את רגלו. משנת 1924 היה כומר בדיוקסיה של שטוטגרט. בשנת 1932 עבר להיות כומר בנלינגן אאוף דר פילדרן (Nellingen auf den Fildern) (גר') שבפרברי שטוטגרט.

בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת מלחמת העולם השנייה היה דילגר חבר בכנסיית הווידוי (אנ') - כנסייה שהתנגדה למשטר הנאצי. בשנת 1942 עבר מפרברי שטוטגרט לתפקיד כומר בקנשטט (אנ'), כ-50 ק"מ מדרום-מערב לווירטמברג.

ביתו של דילגר בקנשטט היה מקום מפגש סודי לחברי כנסייתו בווירטמברג, חברי "האחווה" (גר'), שם תכננו חברי האחווה פעילויות לסיוע לנרדפי הנאצים. בסוף 1943 הפנו חברי כנסייתו של דילגר בברלין יהודים נרדפים אל אזור מגוריו של דילגר. הקבוצה בה פעלו דילגר ועמיתיו, אוטו מריקה ותאודור דיפר, העניקה מקלט ליהודים נרדפים אלה. לימים הוכרו גם מריקה ודיפר בתור חסידי אומות העולם.

באוקטובר 1943 קלטו דילגר ואשתו בביתם את בני הזוג קרקאואר (Krakauer), תחת השם הבדוי אקרמן (Ackermann). ילדיהם של בני הזוג דילגר היו מחוץ לבית עקב הפצצות האוויר של בעלות הברית. כדי להרגיע את חשדות השכנים הציגו בני הזוג דילגר את היהודים המסתתרים בתור תושבי ברלין שאיבדו את ביתם ואת כל רכושם בהפצצות האוויריות של בעלות הברית. בני הזוג קרקאואר נותרו בביתם של בני הזוג דילגר למעלה מחודש. זאת למרות אזהרתו של הכומר של שטוטגרט, לפיה לא יוכל דילגר לסמוך על הגנת הכנסייה במקרה שתתגלה העובדה שהוא מסתיר יהודים. על כך השיב דילגר שהוא מחשיב עצמו כזוכה ל"הגנה נעלה יותר" מאשר הגנתן של רשויות הכנסייה.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1947 ועד פרישתו ב-1963 היה דילגר מנהל החברה המיסיונרית של בזל (אנ').

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 הכיר יד ושם באלפרד דילגר ובאשתו לואיז בתור חסידי אומות העולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Yellow star Jude Jew.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.