אל-חרירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אבו מוחמד אל-קאסם בן עלי בן מוחמד בן עות'מאן אל-חרירי אל-בסירי אלחראמיערבית: ابو محمد القاسم بن علي بن محمد بن عثمان الحريري البصيري الحرامي), הידוע בשם אל-חרירי (נולד בשנת 1054 בעיירה משאן ליד בצרה בדרום עיראק ומת בשנת 1122) היה משורר ערבי ונודע בעקבות ספרו "מקאמות אל-חרירי". ספר זה נחשב לספר המפורסם ביותר בתולדות המקאמה הערבית.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-חרירי היה משבט "בני חראם". הכינוי אל-חרירי ניתן לו בנערותו בעקבות עיסוקו במכירת משי (משמעות הכינוי בערבית "מי שעוסק במשי"). בנערותו התגורר אל-חרירי בבצרה, למד את החדית' והתמחה בלשון ובספרות הערבית הקלאסית. אלחרירי הצטיין בלימודיו והתפרסם בחכמתו.

אל-חרירי כתב שני ספרי הנחיה לכותבים בנוסף לספר המקאמות שהפכו אותו לאחד המפורסמים והבולטים בתקופתו.

אל-חרירי כתב יצירות שכבשו תוך תקופה קצרה את הטעם הספרותי של התקופה. במקאמות שלו אל-חרירי מיקד והדגיש את הלשון העשירה ברטוריקה.

מסופר כי אל-חרירי כתב בתחילה ארבעים ושמונה מקאמות, אותן כינה בשם "אלחראמיה". הוא נשא אותן איתו מבצרה לבגדד והקריא אותן בפני אנשים. קבוצה מסופרי בגדד לא האמינו שאלה מעשי ידיו ואמרו שלא הוא כתב אותם אלא מרוקאי מלומד שמת בבצרה, ועבודתו הגיעה לאל-חרירי, אשר ניכס אותה לעצמו.

הווזיר קרא לאל-חרירי ושאל אותו על מעשיו; הוא ענה שהוא כותב. הווזיר הציע לו לכתוב לפניו; הוא לקח דף וקסת וישב לבדו זמן רב אבל לא קיבל השראה ולא הצליח לכתוב שום דבר, אז התבייש וקם. כשלא הצליח לכתוב את המכתב הוא כתב שני בתי שבח. אומרים שהם היו מוקדשים למשורר אבן ח'קיתא אלחרימי אלבגדאדי. כשחזר הביתה כתב עוד עשר מקאמות בהן הוא מתנצל על מה שקרה אצל הווזיר. לקח לאל-חרירי זמן עד ששיכנע את האנשים שהוא שכתב ולא אדם אחר.

ספר המקאמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר המקאמות הידוע נכתב על ידי אל-חרירי לא בבת אחת אלא במשך תשע שנים רצופות (החל משנת 1095 וסיימו בשנת 1104), והוא נקרא "מקאמות אל-חרירי", אל-חרירי ערך את הספר בעצמו, וסידר את המקאמות לפי תבניות מסוימות ששיוו לספר אופי אחיד. הספר מוקדש לשליט אנו שרואן שביקש מאל-חרירי לחבר אותו והקדשה זו באה להעניק לו כבוד. אל-חרירי פתח את הספר בלשון תחינה וכניעות לפני אללה, הוא אף פונה למוחמד הנביא לתווך בינו לבין האל להבטחת קיום משאלותיו, בהתחלת הספר פותח את ההקדמה בחובת האדם לשבח את האל, ומודה לו על זה שנתן לו את הכישרון לחבר ולכתוב. ספר זה נחשב לספר הידוע ביותר בתולדות המקאמה הערבית, בו הגיעה הפרוזה לשיא התפתחותה, ובזכות ספר זה נתקבלה המקאמה כז'אנר עצמאי בספרות.

שמות חמישים המקאמות לפי הסדר: אלסנעאניה, אלחלואניה, אלדינאריה, אלדמיאטיה, אלקופיה, אלמוראג'יה, אלברק'עידיה, אלמעריה, אלאסכנדראניה, אלרחביה, אלסאוויה, אלדימשק'יה, אלבג'דאדיה, אלמקיה, אלפרדיה, אלמג'ריביה, אלק'הק'ריה, אלסנג'אריה, אלנסיביה, אלפאריק'יה, אלראזיה, אלפוראתיה, אלשעריה, אלק'טיעיה, אלקרג'יה, אלרק'טאא, אלואבריה, אלמרק'נדיה, אלואסיטיה, אלסוריה, אלרמליה, אלטיביה, אלתפליסיה, אלזבידיה, אלשיראזיה, אלמאלטיה, אלסעדיה, אלמרויה, אלעמאניה, אלתבריזיה, אלתניסיה, אלנג'ראניה, אלבקריה, אלשתויה, אלרמליה, אלחלביה, אלחג'ריה, אלחראמייה, אלסאסאניה, אלבסריה.

שיריו של אל-חרירי נחשבים ליצירת מופת גם שנים אחרי כתיבתם. כמאה שנים אחר כך תורגם ספר המקאמות בידי יהודה אלחריזי ל"מחברות איתיאל", שבו החליף אלחריזי את הסיפור הערבי על החגּ בעלייה לרגל לירושלים, ולמקומות בשירים נתן שמות מקראיים הרומזים על מקומות יישוב יהודי חרבים ברחבי ספרד הנוצרית.[1][2]

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקאמות כתובות בפרוזה חרוזה שכוללת בתוכה שירים שקולים, מתובלת בקישוטי השירה הספרדית הססגונית ובמיוחד בשיבוצים וברמיזות מקראיות. אל-חרירי נתן לכל מקאמה שם ותמצית לתוכן שלה, ותפקידו של תוכן זה לכוון את הקורא ולעורר אצלו ציפיות. המקאמות בספר עשירות ברטוריקה, להטוטי לשון, משלים, פתגמים, חידות, תחבולות, פסוקים מן הקוראן והחדית', ולהגים של שכבות שונות באוכלוסייה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל מקאמה עומדת בפני עצמה ומורכבת מפתיחה, גוף וסיום. בכל מקאמה נקודה מרכזית או גרעין סיפורי שהסיפור נע סביבו. מטרת המחברות יכולה להיות בעיקר אחת מהמגמות האלה: שעשוע והרפתקאות, הומור, קישוט רטורי, והנושאים שיכולה לעסוק בהם המקאמה מגוונים: נדודים, נשים, ויכוח, התחפשות וכו'. המקאמה יכולה להתקדם מעיצוב סטיראוטיפי מצומצם ועד לסיפור מתוחכם. אפשר לראות בכל המקאמות יצירה ספרותית מגובשת הבנויה מחמישים פרקים, בין הפרקים יש קשר חיצוני מאחד המתבטא בדמות הגיבור והמספר, השניים מופיעים בכל עלילה ללא קשר להתפתחות העלילה. מספר המקאמות הוא חמישים, כמספר השבועות של השנה ההיג'רית המוסלמית. הגורם שמייחד את המקאמות החמישים הן הדמויות של הגיבור ושל המספר. שמות המקאמות נקבעו לפי מקום התרחשות העלילה או לפי נושא העלילה. 43 מקאמות נקראו על פי שם המקום המצוין בפתיחת המקאמות, שמות אלה הם הארצות או המקומות שאליהם נדדו הגיבור והמספר ושם נפגשו. ו7 מקאמות נקראו על פי הנושא.

סדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר המקאמות בספר בנוי כך: המבנה הראשון הוא על פי התוכן: כל מקאמה עשירית פותחת (המקאמות ה-11, ה-21,ה-31, ה-41), עוסקת בפרישות ובחיי העולם הבא, (המקאמות 6,16,26,36,46) עוסקות בספרות הערבית ובמליצות ריטוריות, (המקאמות 5,10,15,20,25,30,35,40,45) עוסקות בעניינים מצחיקים ומשעשעים. המבנה השני הוא על פי נדודי הגיבור: המקאמה הראשונה מתרחשת בעיר צנעא שבתימן שלפי המסורת המוסלימית היא העיר הראשונה בעולם שנבנתה לאחר המבול, המקאמה האחרונה מתרחשת במסגד בבצרה בעיר מגוריו של אל-חרירי עצמו. המבנה השלישי הוא גיל הגיבור: בתחילת המקאמות נראה הגיבור כזקן חזק, אך ככל שמתקדמים בעלילה הוא מזדקן עד שהוא מגיע לסוף חייו ומסיים את הקריירה האישית שלו. המבנה הרביעי הוא על פי תפארת הסיום: ספר המקאמות מסתיים בשלוש המקאמות האחרונות (ה-48, ה-49, ה-50), מקאמות אלו נחשבות למקאמות הרציניות ביותר בספר והן שונות משאר המקאמות, בכך שמשמעותם סיום בעניין ספרותי, ועל כן קובצו בסוף הספר ונכתבו בצורה הדרגתית.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות הראשונה שמופיעה בספר המקאמות, היא דמותה של הגיבור אבו זיד אלסרוג'י שמופיע בפן שונה בכל מקאמה, אחר כך באה הדמות המתלווה לגיבור והיא דמותו של המספר (הראוי) אלחארת' בן המאם. הגיבור והמספר הם דמויות חד ממדיים המופיעים בכל מחברת באופן קבוע, כאשר המספר פותח את המחברת ופוגש בגיבור המחופש ומתגלה זהותו לקראת סיום היצירה. הגיבור הוא זה שמפעיל את העלילה, ומופיע בשתי צורות, פעם כנוכל רמאי, ופעם כגיבור בעל כושר רטורי.

אל-חרירי בהבדל מאל-המד'אני[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותב המקאמות הידוע המשורר הערבי בדיע א-זמאן אל-המד'אני, שחי בפרס הוא הראשון שיצר את המקאמה כז'אנר ספרותי בערבית. המקאמות של אלהמד'אני זכו להערכה ולתפוצה. אל-המד'אני הרחיב את המשמעות המילולית של המינוח מקאמה (שהיא שם נרדף למקום שנאספים בו קהל), וכן העביר לפרוזה מחורזת את הסיפורים והאנקדוטות שרווחו בזמנו ונתן להם ביצירתו מסגרת אחידה של מספר העד לתעלולי המספר. בעקבותיו בא אל-חרירי והעלה את הז'אנר לרום התפתחותו הספרותית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר מטוב יוסף : מאמר: דמות האשה במחברת הארבעים ואחת בס' תחכמוני לאלחריזי בהשוואה לדמותה במקאמה הארבעים במקאמת אל-חרירי, (מבוא)- ח'אלד זרעיני.
  • מאמר מגזין: אל-חרירי - אלחריזי - השוואה
  • רינה דרורי, מאמר: לבעיית התקבלות המקאמה בספרות הערבית.
  • כתאב מקאמאת אל-חרירי 1054–1122 (ערבית)
  • אל-חרירי- מקאמאת אל-חרירי- בירות (ערבית)
  • יוסף בוקאעי, אלמקאמאת - " הסבר המקאמות" (ערבית)
  • אבן כלקאן - ופיאת אלאעיאן מהדורות אחסאן עבאס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אל-חרירי בוויקישיתוף
  1. ^ An Anthology of Yehuda Alharizi's Poetry - Masha Itzhaki
  2. ^ אלחריזי כצומת תרבותי, יוסף סדן, עמוד 22 והערה 12