לדלג לתוכן

אם גרעין זרעת - בטח!

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אִם גַּרְעִין זָרַעְתּ – בְּטַח

אִם גַּרְעִין זָרַעְתּ – בְּטַח,
עֵץ נָטַעְתָּ לֹא לַמָּוֶת!
בַּל תִּדֹּם הַלְמוּת מַקָּבֶת!
– אִם גַּרְעִין זָרַעְתּ – בְּטַח!

ברכה לגרעין נח"ל עם עלייתו על הקרקע[1]

אִם גַּרְעִין זָרַעְתּ – בְּטַח! הוא שיר שחיבר לוי בן־אמתי בשנת 1932. באותה שנה הלחין אותו שלום פוסטולסקי. בשנת 2010 הלחין את השיר שנית אילן צלניק.[2] השיר מזוהה במיוחד עם תנועת המחנות העולים[3] ועם יציאת גרעינים לשירות בנח"ל. הסיסמה "אִם גַּרְעִין זָרַעְתּ – בְּטַח!" שימשה שנים רבות ברכה מקובלת בעת עלייה על הקרקע של קיבוצים, וניתן למצוא אותה במקומות שונים הקשורים להגשמה והתיישבות.[4][5][6]

תולדות השיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן־אמיתי חיבר את השיר, המתואר כחדור ב"פאתוס התיישבותי",[7] בדגניה א' בשנת 1932. השיר היה המנון להקמת יישובים חקלאיים בתקופת חומה ומגדל ובראשית ימי המדינה.[8] השיר מבטא אמונה וביטחון בעבודה הקשה של טיפוח ה"גרעין", החלק המהותי שנזרע בקרקע ובתמורה לעבודה הקשה – הצפייה בצמח שעולה וצומח מן הגרעין שנזרע. זריעת הגרעין יכולה להתפרש הן כעבודה חקלאית הן כהקמת יישוב.

בשנת 2010, לקראת סמינר פסח של המחנות העולים, הולחן השיר מחדש וזכה עד מהרה לפופולריות רבה במחנות העולים וכסמל של יציאה לשירות בגרעיני נח"ל. השיר מבטא את שני מסלולי ההגשמה העיקריים בתנועה: התיישבות חקלאית וחינוך (שגם הוא, בהשאלה, "זריעה" וטיפוח). צלניק ערך שני שינויים בשיר המקורי. האחד – העברת הניקוד של המלה "מָקָבֶת" (המתחרז עם "מוות") לצורה השגורה יותר "מָקֶבֶת" (בסגול). השני – העברת המשפט הפותח "אם גרעין זרעת – בטח" לסוף הבית הראשון, מה שסוגר אותו והופך אותו ליחידה בפני עצמה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]