המחנות העולים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל התנועה
חברי "החוג הזקן" (מימין לשמאל), עומדים: גרשון מרינבך, שבתי פינשריבר, ד"ר ברוך בן-יהודה, ימימה אבידר-טשרנוביץ, מאיר מוזס, אפרתיה מרגלית, כתריאל כ"ץ; יושבים: יונה בן-יעקב, יהודית פודולית, שמריה צמרת, ברוריה בן-יעקב, יצחק כפכפי, רבקה יפה, תל אביב המחצית השנייה של שנות ה-20 של המאה ה-20

המחנות העולים היא תנועת נוער חלוצית – ציונית -סוציאליסטית החותרת לבנייתה של חברה צודקת, שוויונית החיה בשלום עם שכניה. התנועה גדלה מאוד בשנים האחרונות ופועלת כיום בכ 45 מחנות (סניפים) ובה כ 7,000 חניכים. זאת כתוצאה מהקמה של מחנות חדשים בעשור האחרון, בעיקר בפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל (במקומות כמו נצרת עלית, מגדל העמק, אילת ועוד).

חניכי התנועה רואים עצמם כמי שמחויבים לבנייתה של חברת מופת ולכן העמידו עצמם בצמתים החשובים של הציונות ומדינת ישראל. זאת למשל בהתיישבות (הקמה והשלמה של 42 קיבוצים בעיקר בגבולותיה של הארץ...), בביטחון (עמידה על גיוס נוער לומד לפלמ"ח וגיוס ההכשרה הראשונה מקרב הנוער הלומד, גיוס קרבי של נשים לצבא...), ובשנים האחרונות בעיקר בלקיחת אחריות על חינוך הנוער ושינוי פני החברה בכלים חינוכיים. לאורך כל ההיסטוריה הציונית עד ימינו בוחרים חניכי ומדריכי המחנות העולים להוביל את חינוך הנוער ולעודדו לעשייה חלוצית ולהעמיס על כתפיו את האחריות על בנייתה של החברה הישראלית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחנות העולים קמה בשנת 1926 בתל אביב והייתה לתנועת הנוער הלומד הראשונה אשר קמה בארץ ישראל. מייסדי התנועה היו מספר נערים ונערות,בכיתה יא' מהגימנסיה העברית הרצליה בת"א, אשר חשו בריקנות חיי העיר. הם חיפשו אחר דרך חדשה לעשייה חברתית, לחלוציות ולהגשמת ערכי הציונות בארץ ישראל ("הציונות של העושים"). קבוצה זו של מקימי התנועה נקראה לימים 'החוג הזקן' ותאריך הקמת התנועה נקבע לכ"ה בתשרי תרפ"ז, התאריך שבו יצאה קבוצת החוגים להגשמה בחדרה. בשנת 1928 יצאו חברי "החוג הזקן" להכשרה ראשונה בחדרה, שם עבדו בחקלאות.  התנועה שגדלה בינתיים נקראה קבוצת החוגים. בשנת 1930 התאחדה התנועה עם "לגיון הצופים" מירושלים ועם קהילות הצופים מפתח תקווה וחיפה. בתקופה זו התקבלה ההחלטה על יצירת הזיקה בין התנועה לבין הקיבוץ המאוחד והתקבל שמה של התנועה "המחנות העולים" - המחנה כמקום זמני ממנו עולים להגשמה.

בשנת 1932 הוקם קיבוצה הראשון של התנועה, קיבוץ בית השיטה. מאז הקימה התנועה והשלימה עוד 41 קיבוצים  מעוז חיים, חמדיה,גבים,בית הערבה, יד חנה, נתיב הל"ה, צובה, שדות ים, ורבים נוספים.

בשנת 1954 התאחדה המחנות העולים עם התנועה העולמית "דרור", ושינתה את שמה ל "דרור-המחנות העולים". בשנת 1980, כשהתאחד "הקיבוץ המאוחד" עם "איחוד הקבוצות והקיבוצים" והוקמה התנועה הקיבוצית המאוחדת – התק"ם – חזרה תנועת הנוער לשמה המקורי (אך מימרת התנועה נשארה "דרור עלה – עלֹה נעלה"). החל מסוף שנות ה-90 פועלת המחנות העולים גם בקיבוצים.

כיום, לאחר כ80 שנים, התנועה פעילה בעשרות מחנות (סניפים) מהקריות ועד אילת ומחנכת אלפי בני נוער בעיר, בקיבוץ ובכפר. עם סיום שנת י"ב יוצאים חניכי התנועה לשנת שרות במסגרת הגרעין, ולאחריה ממשיכים לשירות בנח"ל המשלב שירות צבאי ועבודה חינוכית במסגרת פרק המשימה. לאחר השרות הצבאי ממשיכים הגרעינים להגשים במסגרת תנועת הבוגרים של המחנות העולים בקבוצות שיתופיות משימתיות.

בשנת 2001 החלו תהליכי איחוד בין תנועת המחנות העולים לתנועת קבוצות הבחירה, הן של תנועת הנוער והן של תנועת הבוגרים. האיחוד הוכרז ב-26 במרץ 2005. כיום פרושה תנועת הבוגרים המאוחדת, ששמה הנבחר (בקיץ 2008) הוא קבוצות הבחירה של המחנות העולים, בנקודות שונות בארץ.

מחנות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשכול צפון: קריית ביאליק, קריית מוצקין, חיפה- רוממה, חיפה- נווה שאנן, כפר המכבי, רמת יוחנן, יגור, נופית, כפר חסידים, מגדל העמק (קוביה), נצרת עילית

אשכול מרכז: אשדוד א', אשדוד ט"ו, ראשון לציון, תל אביב דרום, תל אביב צפון (הותיק בתנועה), הכפר הירוק, רעננה מרכז, רעננה מערב, הרצליה, נחלת עדה, פתח תקוה.

אשכול דרום: ארמון הנציב, ירושלים, לב העיר, ירושלים, מגרש הרוסים, ירושלים, צובה, נתיב הל"ה, שורש.

אשכול ערבה: ערבה דרומית (אזורי), אילות, אליפז, גרופית, יטבתה נוה חריף, נאות סמדר, סמר, אילת, באר אורה

ערכי התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות התנועתית מתבססת על שבעה עקרונות יסוד (ערכים עיקריים) המבוטאים גם בסמל התנועה:

וחמישה עוגנים מנחים:

ערכים ועוגנים אלה מהווים בסיס לחינוך התנועתי, להחלטות המתקבלות בתנועה ולפעילות.

תנועה של חניכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנת ה-1 במאי 2004

המחנות העולים מגדירה עצמה כ"תנועה של חניכים", מושג זה מתבטא בלקיחת אחריות פעילה של חניכי התנועה על הקורה במחנות, באשכולות (מחוזות) ובמישור הארצי. במסגרת זו מתקיימים מוסדות חניכים קבועים של השכבה הבוגרת, שבהם מתקבלות ההחלטות ומתעצבת דרכה החינוכית-פוליטית-חברתית של התנועה. במוסדות התנועה יכול החניך לבטא את דעתו, להשפיע ולנתב את דרכיה.

ישנם שלושה מוסדות חניכים עיקריים בתנועת המחנות העולים:

  • ועידה - גוף המתכנס פעם ב-4 שנים ותפקידו לבחון ולהתאים את ערכיי התנועה ודרכה למציאות החברתית- כלכלית הישראלית המשתנה. בוועידה האחרונה שהתקיימה בפסח 2010, הנושא הנדון היה גזענות.
  • מרכז תנועה - המתכנס פעם בשנה ומטרתו היא לתרגם את החלטות ועידה לפרקטיקה ולביצוע.
  • מז"מ (מזכירות מרכז) הגוף המיידי ביותר של התנועה. הוא מתכנס פעם בחודש ומכיל נציגים ממחנות התנועה מכל הארץ. מטרותיו הן:
    • יצירת קשרים בין המחנות בארץ.
    • הכרעה בנושאים דחופים לתנועה (בהסתמך על החלטות הוועידה).
    • קישור בין המזכירות הבוגרת לחניכים.

בנוסף לגופים המרכזיים ישנם:

  • צוות פוליטי - פועל במבנה של אשכולות ומטרותיו להביא ליידי ביצוע את ההחלטות הפוליטיות שהוחלטו במז"מ ובמרכז תנועה, להיות ערים למצב ולהחליט על פעילויות פוליטיות לפי המצב הנוכחי.
  • עיתון - "במבחן" הוא עיתון התנועה. צוות העיתון מורכב מחניכי התנועה שבראשם עורך (חניך התנועה גם הוא). מטרת העיתון להוות אמצעי קשר בין חניכי המחנות בכל הארץ. כל חניך יכול לשלוח כתבות לעיתון להביע את דעתו ולהעלות לדיון נושאים שונים אשר רלוונטיים למציאות הישראלית ולעולם התנועתי.
  • צוות מפעלים של חניכים - נמדד - פועל במקביל לצוות מפעלים של קומונרים ובעלי תפקידים מובילים במפעלי התנועה.

מטרת הצוות היא לסייע לצוות הבוגר בהכנת הטיולים.

  • הועד הפועל - הוועד הפועל מורכב כל שנה מחניכי בוגרת בכיתות י'-יב' ומטרתו היא להפעיל את מחנה הקיץ. הוועד הפועל לוקח חלק בתפקידים ראשיים כמו לסייע לחניכי הצעירה, להכין אוכל, לגלם דמויות בסיפור המסגרת, בניית והפעלת מתקנים וכדומה.

מסלול נעל"ה (נוער ערכי לחינוך והגשמה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90, עם פרוץ המשבר בתנועה הקיבוצית, הוחלט במחנות העולים על שינוי יעדי ההגשמה. הופסקה הצטרפות גרעיני התנועה לקיבוצים קיימים. הוכרז מסלול נעל"ה בו מתגבשים הגרעינים בסוף כיתה י"א, יוצאים יחד לשנת שירות וממשיכים לצבא ועד כניסתם לתנועת הבוגרים.

השלבים במסלול נעל"ה הם:

1. מסלול יב': בתחילת יב' בזמן החופש הגדול במפעל שנערך לכל שכבת יב' החדשה,סמינר "שביעיות",בו נקבעים הגרעינים החדשים כ10-20 בגרעין ומדריך הגרעין שילווה אותם משנת יב' ועד לסוף פרק הצבא במסלול , הגרעינים עוברים תהליך במשך כל יב' , דרך סמינר בסופש כל חודש במהלך השנה . בחודש ינואר-פברואר מגיעה כל השכבה לסמינר "החתימה" בו החניכים חותמים על דחיית שירות וכניסה לחטיבת הנח"ל (אישור שניתן לבטל בכל שלב מרגע החתימה ועד לגיוס בצבא , החתימה אינה מבטלת קבלה ליחידות עילית וניתנת האפשרות לבחור לפני הגיוס לצבא). במהלך חופש פסח נערך סמינר שכבתי נוסף , סמינר "מצפן" בו מוכרז לאיזו קומונה בארץ מיועד ללכת כל גרעין. תהליך היב' הוא שלב הכרחי לפני הכניסה לשנת השירות ,מכיוון ובשנה זו מתגבש הגרעין לפני הכניסה לחיים העצמאיים בקומונה .

2. שנת שירות: חלק משמעותי במסלול, חלק התורם להדרכה בתנועה, לגיבוש הקבוצות (גרעיני הנח"ל), להתגבשות זהות היחיד ולהשפעה משימתית חברתית.

3. צבא: השירות הצבאי של בוגר תנועה במסלול נעל"ה הוא בגרעין נח"ל, חלק מהשירות הוא פרק משימה (תקופת זמן שבה הגרעין חיי ביחד ועוסק בעבודות חינוכיות במסגרת השירות הצבאי).

4. אחרי השירות הצבאי הגרעין מגבש דעה לגבי המשך הגרעין בחיים הבוגרים. במהלך המסלול התנועה תומכת ומלווה את הגרעינים בעזרת מדריכי הגרעינים, במסגרת סמינרים תנועתיים, מפגשים חברתיים, מפגשי לימוד וכו'

טיולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חניכים בטיול

מראשית ימיה, המחנות העולים היא תנועה מטיילת כשמלווה אותה הססמא: "במפעלים חוגיסט נמדד" (מפעלים במשמעות טיולים וסמינרים). כבר ב-1934 היו חניכי התנועה הראשונים שהקיפו את ים המלח ברגל. הטיולים היו ועודם סמל לאהבת הארץ, לחיבור עמה ולהגשמת ערכי התנועה כגון עזרה הדדית, ושיתוף. בטיולים לומדים החניכים להכיר את עצמם ואת קבוצתם. עד שנות ה-90 היו חניכי התנועה מטיילים עם כל הציוד על הגב, במעין מבחן הישרדות וכח רצון, שיצר גיבוש וחוויה קבוצתית. כיום טיולי אתגר אלו כמעט ואינם קיימים.

בקיץ כמה מחנות מפעילים "כייפת" סוג של קייטנה שכל שנה עם נושא אחר. שאותה עוברת ה"צעירה" ושכבה ז'. בסוף הכייפת יוצאים כל המחנות למקי"ץ (מחנה קיץ). מהשכבה "המתבגרת" יש כל שנה מפעל קיץ והם: עצמאי בשטח-עולים לכיתה ח', משולב-טיול מים-עולים לכיתה ט', קורס מדצ"ים-הכשרה כדי להיות מדריך צעיר-עולים לי', ראש גדול-עולים ליא', שביעיות-חלוקה לגרעינים-עולים ליב'.

סיסמת התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרור עלה, עלה נעלה, מתוך "ויהס כלב את-העם אל-משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה" (במדבר, י"ג, 30).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]