לדלג לתוכן

אמדאו השישי, רוזן סבויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמדאו השישי, רוזן סבויה
Amedeo VI di Savoia
אמדאו השישי, רוזן סבויה
אמדאו השישי, רוזן סבויה
לידה 4 בינואר 1334
שיאמברי, רוזנות סבויה
פטירה 1 במרץ 1383 (בגיל 49)
קמפובאסו, רוזנות סבויה
מדינה איטליה
מקום קבורה מנזר הוטקומב (8 במאי 1383) עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג בון מבורבון
שושלת בית סבויה
תואר רוזן סבויה
אב איימונה, רוזן סבויה
אם יולנדה פלאולוגינה ממונטפראט
צאצאים ראו בהמשך
רוזן סבויה
13431383
(כ־40 שנה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמדאו השישי, רוזן סבויהאיטלקית: Amedeo VI di Savoia; ‏4 בינואר 13341 במרץ 1383), היה רוזן סבויה בין השנים 13431383.

אמדאו נולד ב-4 בינואר 1334 בשיאמברי, לאיימונה, רוזן סבויה וליולנדה פלאולוגינה ממונטפראט, בתם של תאודורו הראשון, מרקיז מונטפראט וארגנטינה ספינולה.

בשנת 1343 מת אביו איימונה, רוזן סבויה, ואמדאו עלה לשלטון במקומו. אולם מכיוון שהיה קטין, מינה אביו את בני דודיו אמדאו השלישי, רוזן ז'נבה ולואיג'י השני, הברון של וו כעוצרי השלטון, והם הסכימו שלאחר מכן יקבל אמדאו את השלטון, וכל החלטה התקבלה על דעת שניהם. זמן קצר לאחר עלותו לשלטון חידשה בת דודתו ג'ובאנה מסבויה את תביעתה על הרוזנות, ועל אף שמתה בשנת 1344, הורישה את טענתה לפיליפ, דוכס אורליאן, ואמדאו נאלץ לשלם לו בשנת 1345 פיצוי כספי גבוה על מנת לבטל את טענותיו.

אמדאו היה איש משכיל ונבון, ונהנה להילחם ולרכוב, ואף הראה מסירות לעניינים הדתיים. מכיוון שנדר נדרי צום רבים שהחלישו את בריאותו, התיר לו האפיפיור קלמנס השישי את הנדרים על פי בקשתו.

כאשר עלתה ג'ובאנה הראשונה, מלכת נאפולי לשלטון, ביקשו כמה אצילים בצפון איטליה לנצל את חוסר ניסיונה, ותפסו את אדמותיה שם. ג'ובאני השני, מרקיז מונטפראט הוביל את ההתקפות הראשונות, בעוד ג'אקומו, נסיך אכאיה - בן דודו ווסאל של אמדאו, עמד לצד המלכה. לאחר שספגו ג'ובאנה וג'אקומו תבוסה בשנת 1345, ביקש ג'אקומו בשנת 1347 עזרה מאמדאו, ואכן אמדאו שלח צבא שטאטא את התוקפים בחזרה ביולי אותה שנה. אולם כנגד עזרתו של אמדאו, גייס ג'ובאני ממונטפראט את עזרתו של אימבר השני, רוזן ויינואה, אויב ותיק של בית סבויה, וטומאסו השני, מרקיז סאלוצו, וביחד כבשו את נחלות בית אנז'ו. בשנת 1348 השיג האפיפיור קלמנס השישי הפסקת אש לסיום הלחימה, שאף אחד מהצדדים לא היה מרוצה ממנה.

בין השנים 13481351 השתוללה בשטחי הרוזנות מגפת הדבר השחור, שקטלה באזורים מסוימים כמחצית מהאוכלוסייה. היהודים שנחשדו על ידי האיכרים בהרעלת הבארות ניסו למצוא מחסה בטירות האצילים, אולם בחלק מהמקרים הדבר לא הועיל וכמה יהודים נהרגו בפרעות.

בשנת 1349 כאשר אימבר השני, רוזן ויינואה, מכר את נחלותיו בוויין ובאלבון (שהיוו את הפרובינציה של דופינה) לפיליפ השישי, מלך צרפת מבית ולואה, בתנאי שיורש העצר הצרפתי יישא את התואר "דופן". נכדו של פיליפ - שארל היה הראשון שהחזיק בתואר דופן, ואילו אימבר השני פרש למנזר.

בשנת 1350 התחתנה אחותו של אמדאו ביאנקה מסבויה עם גלאצו ויסקונטי השני, ולכבוד המאורע הקים אמדאו את מסדר הברבור השחור.

באוגוסט 1351 פרץ מרד באזור טירת שיון, ובמרץ 1352 שלח אמדאו צבא יחד עם כוחותיהם של אמדאו השלישי, רוזן ז'נבה וג'ובאני השני, מרקיז מונטפראט, ובמהלך אפריל הכניע את המרד, והחזיר את סמכויותיו על הנחלות שדודו אדוארדו, רוזן סבויה איבד במהלך שלטונו. בקיץ אותה שנה פרץ שוב מרד נגדו בז'נבה, ואמדאו כרת ברית עם אלברכט השני, דוכס אוסטריה, ובסיועו דיכא אמדאו בסתיו את המרד.

באביב 1353 פרץ שוב סכסוך בין אמדאו לאיג מבורגונדי, והלחימה ביניהם נמשכה במהלך שנת 1354 למרות ניסיונות האפיפיור אינוקנטיוס השישי להביא להפסקת אש, והיא הסתיימה רק לאחר תבוסת איג בסתיו אותה שנה.

במהלך שלטונו הרחיב אמדאו את שלטונו הן לעבר הרון, והן בצפון איטליה, ובזכות שלטונו במעברי האלפים הייתה לו עמדת השפעה מאוד חשובה בכל האזור.

בשנת 1366 ארגן אמדאו את מסע הצלב של סבויה, ובמסגרתו נלחם יחד עם לאיוש הראשון, מלך הונגריה בכוחותיו של מורט הראשון, וסילק אותם מחצי האי גליפולי. לאחר מכן הטיל אמדאו מצור על וארנה, ודרש מאיוואן אלכסנדר, קיסר בולגריה לשחרר את דודנו יוחנן החמישי, קיסר האימפריה הביזנטית, ואכן יוחנן החמישי שוחרר לקראת חג המולד.

בשנים 1372-1373 לחם אמדאו יחד עם אנגרן השביעי, אדון קוסי, נגד בית ויסקונטי על השליטה בצפון איטליה. בשנת 1381 הביא אמדאו להסכם שנחתם בטורינו, וסיים את מלחמת ג'נובה-ונציה. בשנת 1382 ליווה אמדאו את לואי הראשון, דוכס אנז'ו על פי בקשתו של האנטי-אפיפיור קלמנס השביעי לנאפולי, ולאחר מכן חלק עמו את דוכסות אפוליה.

ב-1 במרץ 1383 מת אמדאו בקמפובאסו, ובנו אמדאו השביעי, רוזן סבויה עלה לשלטון במקומו.

בצעירותו היה אמדאו מאורס למרגרט מבוהמיה, בתו של קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ולאחר מכן לז'אן מבורבון, אחייניתו של פיליפ השישי, מלך צרפת, ולאחריה התארס עם ז'אן מבורגונדי, אחותו של פיליפ הראשון, דוכס בורגונדיה, אולם לבסוף לא התחתן איתם.

בשנת 1355 התחתן אמדאו עם בון מבורבון, בתם של פייר הראשון, דוכס בורבון ואיזבל מוולואה, דוכסית בורבון, ממנה נולדו לו שלושה ילדים:

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תומאס, רוזן פלנדריה
 
באטריצ'ה פיאסקי
 
גידו השני, רוזן באז'ה
 
באטריצ'ה ממונטפראט
 
אנדרוניקוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית
 
ויולנטה ממונטפראט
 
אופיצ'ינו ספינולה
 
ויולנטה סאלוצו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אמדאו החמישי, רוזן סבויה
 
 
 
 
 
סיביל מבאז'ה
 
 
 
 
 
תאודורו הראשון, מרקיז מונטפראט
 
 
 
 
 
ארגנטינה ספינולה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איימונה, רוזן סבויה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יולנדה פלאולוגינה ממונטפראט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אמדאו השישי, רוזן סבויה


קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


אמדאו השישי, רוזן סבויה
בית סבויה
נולד:4 בינואר 1334 מת:1 במרץ 1383
איימונה רוזנות סבויה
13431383
אמדאו השביעי