לאיוש הראשון, מלך הונגריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאיוש הראשון, מלך הונגריה
לאיוש הגדול Nagy Lajos
Ludwik Węgierski
לאיוש הראשון, ציור מסביבות 1360
לאיוש הראשון, ציור מסביבות 1360
לידה 5 במרץ 1326
וישגרד, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בספטמבר 1382 (בגיל 56)
טרנבה, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת הונגריה ממלכת הונגריה
מקום קבורה הונגריההונגריה סקשפהרוואר, הונגריה
בן או בת זוג Margaret of Bohemia, Queen of Hungary (1338)
אליזבתה מבוסניה (1353) עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית אנז'ו
אב קארוי הראשון, מלך הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
אם אליזבת מפולין, מלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Catherine of Hungary
מריה, מלכת הונגריה
ידוויגה, מלכת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך פולין
17 בנובמבר 1370 – 10 בספטמבר 1382
(11 שנים)
פרסים והוקרה
הוורד המוזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לאיוש הראשון מלך הונגריה

לאיוש הראשון הגדול, מלך הונגריה, או לודוויק ההונגרי, מלך פוליןהונגרית: Nagy Lajos, "לאיוש הגדול" או Első Lajos, "לאיוש הראשון"; בפולנית: Ludwik Węgierski; ‏13261382) היה מלך הונגריה ופולין משושלת אנז'ו ומצאצאי איג קאפה, ובנו של המלך קארוי רוברט. הוא הוכתר למלך הונגריה בשנת 1342, ולמלך פולין בשנת 1370. לאיוש הגדול היה אחד מחשובי השליטים באירופה של ימי הביניים המאוחרים. הוא הרחיב את תחום שליטתה והשפעתה של ממלכתו מהים האדריאטי ועד לים השחור וכמעט עד לים הבלטי בצפון. עם המדינות שהיו בחסותו נמנו ממלכת בוסניה, סרביה, ולאכיה, נסיכות מולדובה ובולגריה. לאיוש השקיע זמן ממושך במלחמות עם רפובליקת ונציה והיה גם אחד הטוענים לכתר של ממלכת נאפולי. הוא היה גם אחד השליטים הראשונים באירופה שהתעמת עם העות'מאנים שנמצאו בתנופת התפשטות. בשנות שלטונו הגיעה הונגריה הימי-ביניימית לשיא השפעתה הפוליטית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לודוביקוס או לאיוש לבית אנג'ו (אנז'ו) נולד ב-5 במרץ 1326[1] כבנם השלישי של המלך קארוי רוברט ושל אשתו, ארז'בט או אליזבטה מפולין[2], בתו של מלך פולין, ולדיסלב הראשון (ארוך האמה) ואחותו של קז'ימייז' השלישי, מלך פולין. הוא קיבל את שמו לזכר דוד,ו של אביו, לואי, בישוף טולוז, שהוכתר לקדוש ב-1317. הבן הבכור של הוריו, קארוי, מת לפני לידתו של לאיוש.[2]

לאיוש קיבל חינוך מקיף בסטנדרטים של תקופתו ולמד לטינית, גרמנית וצרפתית.[3]. הוא גילה עניין מיוחד בהיסטוריה ובאסטרולוגיה[1][4]. כומר מוורוצלב (ברסלאו) בשם ניקולאוס נסמיי לימד אותו את עקרונות היסוד של האמנוה הנוצרית[5]. יחד עם זאת את קנאותו הדתית ירש לאיוש מאמו.[6]. באחד הצ'רטרים המלכותיים הזכיר לאיוש שבילדותו אחד מאבירי החצר, פטר פוהארוש, נשא אותו על כתפיו.[5][7]. שני המנטורים האישיים שלו, מיקלוש הראשון דרוגט ומיקלוש טפולצ'אני הצילו את חייו שלו ושל אחיו הצעיר, אנדראש כאשר ניסה פליציאן זאה לרצוח את משפחת המלוכה בווישגראד ב-17 באפריל 1330.[5][8]

עם מותו של שליט פולין בשנת 1370, היה לאיוש למלך על פולין. ללאיוש היו שלוש בנות:

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Iván Bertényi - Nagy Lajos király, Kossuth Könyvkiadó.1989 מסת"ב 963-09-3388-8 [המלך לאיוש הגדול]
  • Bryan Cartledge - The Will to Survive: A History of Hungary. C. Hurst & Co. 2011 מסת"ב 978-1-84904-112-6
  • Enikő Csukovits ב - "I. (Nagy) Lajos".ב,Noémi Gujdár, Nóra Szatmáry (עורכים):

Magyar királyok nagykönyve: Uralkodóink, kormányzóink és az erdélyi fejedelmek életének és tetteinek képes története

  • [אנציקלופדיית מלכי הונגריה:היסטוריה מאויירת של חייהם ומעשיהם של המלכים והעוצרים שלנו ושל שליטי טרנסילבניה] - (בהונגרית), 2012 Reader's Digest. pp. 116–119. מסת"ב 978-963-289-214-6.
  • Pál Engel - The Realm of St Stephen: A History of Medieval Hungary, 895–1526. I.B. Tauris Publishers 2001. מסת"ב 1-86064-061-3
  • Gyula Kristó, "I. Lajos (Nagy Lajos)". In, Gyula Kristó (ed). Magyarország vegyes házi királyai Szukits Könyvkiadó.2002 pp. 45–66. מסת"ב 963-9441-58-9. [מלכי הונגריה על שושלותיהם] (בהונגרית)
  • László Solymosi ; Adrienne Körmendi, "A középkori magyar állam virágzása és bukása, 1301–1506

In Solymosi, László (ed.). Magyarország történeti kronológiája, I: a kezdetektől [פריחתה ונפילתה של המדינה ההונגרית בימי הביניים, 1301–1526]". 1526ig [הכרונולוגיה ההיסטורית של הונגריה מהתלתותיה עד 1526] (בהונגרית). Akadémiai Kiadó. 1981, pp. 188–228. מסת"ב 963-05-2661-1.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Csukovits 2012 עמ' 116
  2. ^ 1 2 Kristó 2002 עמ' 45
  3. ^ Cartledge 2011 עמ' 36
  4. ^ Engel 2001 עמ' 158
  5. ^ 1 2 3 Bertényi 1989 עמ' 48
  6. ^ Engel 2001 עמ' 170
  7. ^ Kristó 2002 עמ' 47
  8. ^ Solymosi Körmendi 1981 עמ' 201


P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.