אמת המים העתיקה של הקרוטון
 | |
| מסלול אמת המים מאגם קרוטון דרומה לעיר, חוצה את נהר הארלם ומגיע לשני המאגרים שבתוך העיר: הראשון בסנטרל פארק דהיום, והשני היכן שהספרייה המרכזית של העיר ובראיינט פארק(אנ') דהיום | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אמת מים  |
| שימוש | העברת מי שתייה לעיר ניו יורק |
| מיקום | העיר ניו יורק, ניו יורק (מדינה) |
| מדינה |
ארצות הברית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1837–1842 (כ־5 שנים) |
| אדריכל |
John Bloomfield Jervis |
| מידות | |
| אורך | 66,000 מטר |
| קואורדינטות | 40°45′11″N 73°58′55″W / 40.753056°N 73.981944°W |
|
aqueduct | |
 | |
  | |
אמת המים העתיקה של הקרוטון (באנגלית: Old Croton Aqueduct) הייתה מערכת חלוקת מים גדולה ומורכבת שנבנתה עבור העיר ניו יורק בין השנים 1837 ל-1842. האמה הייתה בין הראשונות בארצות הברית, שהובילו מים באמצעות כוח הכבידה למרחק של 66 ק"מ, מנהר קרוטון במחוז ווסטצ'סטר למאגרים במנהטן. האמה נבנתה בגלל שמקורות המים המקומיים הפכו מזוהמים ולא מתאימים לאוכלוסיית העיר הגדלה. למרות שאמת המים הזו הוחלפה ברובה על ידי אמת המים החדשה של הקרוטון, שנבנתה ב-שנת 1890, אמת המים העתיקה של הקרוטון נשארה בשירות עד שנת 1955[1].
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאי מנהטן, המוקף בנהרות מליחים, הייתה אספקה מוגבלת של מים מתוקים. היא הידלדלה כשהעיר גדלה במהירות לאחר מלחמת העצמאות האמריקאית, ומקורות מים מתוקים זוהמו במי שפכים. לפני הקמת אמת המים, תושבי ניו יורק השיגו מים מבורות מים, בארות, מעיינות טבעיים ומקווי מים אחרים[2]. גידול מהיר של האוכלוסייה במאה ה-19, ופלישה לאזורים אלה כשמנהטן התקדמה צפונה יותר לאזור וול סטריט דהיום, הובילו לזיהום של מקורות המים הללו[3]. זאת ועוד, כשהעיר נהרסה על ידי מגפת הכולרה ב-1832 והשריפה הגדולה(אנ') ב-1835, התבררה חוסר ההתאמה של מערכת המים של הבארות ובורות מים, ונבדקו חלופות רבות[4]. בסופו של דבר התברר, שרק נהר קרוטון בצפון מחוז ווסטצ'סטר נמצא נושא מים מספיקים, בכמות ובאיכות, כדי לשרת את העיר. בניית מערכת ההעברה החלה ב-1837, והושלמה ב-1848[4][5].
הבנייה וההפעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 1833, מונה מייג'ור דייוויד בייטס דאגלס(אנ'), פרופסור להנדסה באקדמיה הצבאית של ווסט פוינט, לסַקֵר ולהעריך את התוואי המוצע[6]. בשנת 1837, החלה בנייה של פרויקט הנדסי ענק, כדי להסיט מים ממקורות בצפון המדינה, בעקבות מסלול שנסקר על ידי דאגלס ובפיקוח יורשו של דאגלס, המהנדס הראשי ג'ון ב. ג'רוויס(אנ')[2]. נהר קרוטון נסכר, נבנו אמות מים, נחפרו מנהרות, הונחו צנרת ונוצרו מאגרי מים[7].
הפרויקט החל בבניית סכר ברוחב 76 מ' ובגובה 17 מ' כ-10 ק"מ במעלה הזרם של שפך נהר קרוטון, סכר הבנייה המשמעותי הראשון בארצות הברית. סכר קרוטון הישן נבנה מגושים מרובעים של גרניט ומלט. הסכר העלה את מפלס נהר קרוטון ב-12 מ', ויצר מאגר באורך 8 ק"מ, שגודלו היה כ-1,620 דונם, ובעל קיבולת של 1.8 מיליון מ"ק, והוא היה ממוקם בגובה של 51 מ' מעל פני הים ונקרא אגם קרוטון[7].
אמת המים המוזנת על ידי כוח הכבידה ירדה בשיפוע קבוע של כ-0.02%[א] מהמאגר אל העיר ניו יורק. צנרת ברזל עטופה בלבנים הונחה, עם מגדלי אוורור חרוטיים כל קילומטר לערך, כדי להקל על הלחץ ולשמור על טריות המים. מלט הידראולי[ב] נוסף במקום שבו חצתה אמת המים נהרות. אמת המים השתרעה מסכר קרוטון הישן(אנ') בצפון מחוז ווסטצ'סטר, ועד לנהר הארלם, שם הוא המשיך מתחת ובצמוד לגשר הגבוה[8] ברחוב 173 ובמורד הצד המערבי של מנהטן, ולבסוף לתוך מאגר מים שמוקם ב"מרובע" שבין הרחובות ה-79(אנ') וה-86(אנ') ובין השדרה השישית והשביעית. האתר הוא כיום "המדשאה הגדולה ובריכת הצבים"(אנ') שבסנטרל פארק[9]. 130,000 מ"ק זרמו אליו מדי יום מצפון ווסטצ'סטר.
אמת המים נפתחה לשימוש הציבור ביום 14 באוקטובר 1842.
מאגר נוסף, הידוע כיום בשם מאגר ז'קלין קנדי אונאסיס (אנ'), נפתח בשנת 1862, כדי לתת מענה לביקוש הגובר של העיר למים. המאגר תוכנן על ידי מעצבי הסנטראל פארק, כדי לקבל מראה של אגם טבעי[10].
בשנת 1863 אישר בית המחוקקים בניו יורק בניית מאגר בהייברידג'(אנ') מנהטן ומגדל המים, כדי לספק לחץ מים לבניינים הממוקמים בגובה רב באזור שמסביב[11]. הפרויקט תוכנן על ידי המהנדס הראשי של אמת המים קרוטון. הבנייה החלה בשנת 1866 והסתיימה בשנת 1872. מנועי קיטור שאבו מים מאמת המים כ-10 מטר לתוך המאגר, ולאחר מכן שאבו אותם עוד כ-61 מ' לראש מגדל המים לתוך מיכל, עם קיבולת של 47,000 גלונים (180,000 ליטר)[12][13][14].
אמת המים העתיקה הסתיימה היכן שכיום הספרייה המרכזית של העיר ובריינט פארק(אנ'), בין רחוב 40(אנ') לרחוב 42(אנ'). זה היה מאגר ההפצה של אמת המים העתיקה של קרוטון, ונקודת הסיום שלה. בתוך קירות הגרניט העבים של יותר מ-8 מטרים, שניצבו מעל פני השטח, היה אגם מלאכותי, (ולמעשה בריכה - ראו האיור משמאל) בן כ-16 דונם. צינורות מים מברזל יצוק הסתעפו מהמאגר ברחבי העיר. המאגר נהרס בשנת 1900[15].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Dechillo Suzanne, Old Croton Aqueduct For Walkers, Not Water, The New York Times. February 20, 1987
- ^ 1 2 Old Croton Aqueduct Trail, NYC Parks - Official Website of the New York City Department of Parks & Recreation
- ^ Burrows, Edwin G. and Wallace, Mike., 1999. Gotham: A History of New York City to 1898. New York: Oxford University Press. pp. 360, 362, 589
- ^ 1 2 Dwyer Jim, A Stunning Link to New York's Past Makes a Long-Awaited Return, The New York Times, June 4, 2015
- ^ History of the High Bridge, NYC Parks - Official Website of the New York City Department of Parks & Recreation
- ^ New York City Parks Department, "Van Cortlandt Park, Borough of the Bronx: Restoration Master Plan (PDF), S-Media.NYC.Gov, pp. 46-47
- ^ 1 2 Croton Water Supply System, ASCE - Metropolitan Section
- ^ History of the High Bridge, NYC Parks - New York City Department of Parks & Recreation
- ^ Great Lawn, Central Park - The Official Website
- ^ Old Croton Aqueduct Trail - Central Park, NYC Parks - Official Website of the New York City Department of Parks & Recreation
- ^ Croton Water Supply System, ASCE - Metropolitan Section
- ^ Wegmann, Edward 1896. The Water-Supply of the City of New York. 1658-1895. New York: John Wiley & Sons. pp. 76–77
- ^ Gray Christopher, The High Bridge Water Tower; Fire-Damaged Landmark To Get $900,000 Repairs, The New York Times, October 9, 1988
- ^ The Croton Waterworks, High Bridge Reservoir, CrotonAqueduct.wordpress.com
- ^ Old Croton Aqueduct Trail - New York Pubkic Library, NYC Parks - Official Website of the New York City Department of Parks & Recreation