אנגליקה דומרזה
 | |
| לידה |
4 באפריל 1941 ברלין, גרמניה הנאצית  |
|---|---|
| פטירה |
15 במאי 2026 (בגיל 85) ברלין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מדינה |
גרמניה המזרחית, גרמניה |
| השכלה |
אוניברסיטת קונארד וולף לקולנוע בבלסברג (1961) |
| בני זוג |
Jiří Vršťala (1966–1975 (כ־9 שנים))
|
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אַנגֶּליקָה דוֹמרֵזה (בגרמנית: Angelica Domröse; 4 באפריל 1941 – 15 במאי 2026) הייתה שחקנית קולנוע ותיאטרון גרמנייה שהייתה ידועה בעיקר בשל תפקידה כפאולה בסרט האגדה על פאולה ופול, במאית תיאטרון וזוכת פרס מפעל חיים של מזרח גרמניה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה ב-4 באפריל 1941 בברלין וגדלה שם עם אמה ואביה החורג. אביה הביולוגי היה עובד כפיה יהודי-צרפתי, אותו לא פגשה מעולם. [1] היא העידה כי ילדותה הייתה מנוכרת, וכי אביה החורג נהג להתעלל בה. בראיונות רבים תיארה את ילדותה כילדות בצל מלחמת העולם השנייה, וטענה שהדבר השפיע עליה רבות.[2]
בגיל 16, הגישה מועמדות ללימודים באקדמיה לקולנוע בפוסטדאם אך נדחתה מפאת גילה הצעיר. למרות זאת, המשיכה בשאיפותיה להצליח כשחקנית. השלימה הכשרה מקצועית כקלדנית ועבדה בחברה לסחר-חוץ בגרמניה המזרחית. ב-1959 נבחרה מתוך 1500 מתמודדות לשחק בסרט של סאלטאן דודו: "בלבול באהבה". הצלחת הסרט היוותה מקפצה לקריירה שלה. היא התקבלה לאקדמיה לקולנוע, וסיימה את לימודיה בשנת 1961.
עם סיום לימודיה הצטרפה רשמית לברלינר אנסמבל, אחד מהתיאטראות המכובדים בעיר (בו גם פגשה את בעלה השני לעתיד, הילמאר תאטה), והשתתפה במגוון הצגות עד עזיבתה את האנסמבל ב-1966. בשנת 1969 עברה תאונת דרכים קשה והייתה על סף מוות, אך החלימה, ועד 1979 שיחקה בתיאטרון פולקסבינה, בעודה עובדת גם עם רשות השידור המזרח-גרמנית ועם אולפן הקולנוע הממשלתי דפ"א. היא הפכה לפנים מוכרות על מסך הקולנוע המזרח-גרמני, ואף כיכבה בסרט הקאלט "האגדה על פאולה ופאול", סרט רומנטי על פקיד המתאהב בהיפית. בפרמיירת הסרט, עיתונאים ייחסו לה "התנהגות לא מכובדת" לאחר ששאלו אותה שאלות על חייה האישיים. דומרזה, לעומת זאת, טענה כי היא קיבלה יחס מזלזל מהעיתונות מפאת היותה אישה, וכי השחקן שלצידה לא קיבל יחס דומה. בשנים 1971, 1973 ו-1975 הייתה מועמדת לפרס שחקנית הטלוויזיה של השנה, וב-1976 זכתה בפרס הוקרה מטעם מזרח גרמניה על תרומתה לאמנות.[3]
ב-1976 הצטרפה למחאה כנגד שלילת אזרחותו של הזמר והמלחין וולף בירמן. מחאתה נגד המשטר הביאה לפגיעה קשה בקריירה שלה – הפקות רבות בהשתתפותה הוחרמו או נסגרו. לאחר מכן, ב-1980, יצאה את המדינה ועברה למערב גרמניה. אף על פי שנתקלה בקשיים מקצועיים, הצליחה להופיע לבסוף בתיאטראות בערים רבות, כגון המבורג, ברלין ווינה. היא המשיכה לשחק במגוון סרטים והצגות גם לאחר איחוד גרמניה, ביניהן סדרת המשטרה "פאוסט" ב-1996. האחרון בסרטיה, "fly away", יצא בשנת 2012. בסוף שנות ה-1990 כיכבה בטלוויזיה בסדרת משטרה פופולרית.
בשנת 2003, כשהרפרטואר שלה עמד על מעל ל-80 סרטים, פרסמה את הביוגרפיה שלה – "אני תופסת את עצמי" (ich fang mich selber ein) – בו כתבה על חווייתיה כאמנית ואזרחית במערכות משטר שונות, ועל ילדותה בצל מלחמת העולם השנייה. היא אף עבדה כבמאית תיאטרון. ב-2008 זכתה בפרס מפעל החיים של אגודת הקולנוע הגרמנית ונחתם על שמה כוכב בשדרת הכוכבים בברלין.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דומרזה נישאה לייז'י ורשטיאלה, אך הזוג התגרש בשנת 1975. שניהם היו אלכוהוליסטים, דבר שהוביל לגירושיהם. ב-1976 נישאה לשחקן הגרמני הילמאר תאטה, ששיחק לצידה בברלינר אנסמבל. הוא עזר לה להגמל מאלכוהוליזם. שניהם היגרו בהמשך למערב ברלין. היא התאלמנה מתאטה בשנת 2016.
היא תיארה בראיונות רבים כיצד הזוגיות תרמה לפעילותה על הבמה ועל המסך, ותיארה את הזוגיות כמעין "ברית". השניים רצו ילד במשך שנים רבות, ובשנות השלושים המאוחרות שלה היא אף נכנסה להריון, אך חוותה הפלה. בשנת 2006 התאשפזה לאחר שחוותה נפילת מתח והתעלפה בביתה שבברלין, וב-2009 התאשפזה במוסד פסיכיאטרי לתקופה קצרה, לאחר שהתמכרה לכדורי שינה (היא טענה כי היו לה בעיות שינה מילדות בשל המלחמה).[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנגליקה דומרזה, ברשת החברתית Goodreads
אנגליקה דומרזה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אנגליקה דומרזה, באתר AllMovie (באנגלית)
אנגליקה דומרזה, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
אנגליקה דומרזה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אנגליקה דומרזה, באתר AllMusic (באנגלית)
אנגליקה דומרזה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אנגליקה דומרזה, באתר Discogs (באנגלית)
- אנגליקה דומרזה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ WELT (2021-04-04). "Die «Paula» bleibt - Angelica Domröse wird 80". DIE WELT (בגרמנית).
- ↑ Angelica Domröse im Interview, https://www.fr.de, 2012-07-07 (בגרמנית)
- ↑ Domröse, Angelica | DEFA Film Library, ecommerce.umass.edu
- ↑ Kostbare Verletzlichkeit, www.saechsische.de (בגרמנית)
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| בקרת זהויות |
|