אנדרי ריאבושקין

אנדרי ריאבושקין
Андрей Петрович Рябушкин
לידה	17 באוקטובר 1861 (יוליאני); Borisoglebsk Uyezd, Tambov Governorate, האימפריה הרוסית
פטירה	27 באפריל 1904 (יוליאני) (בגיל 42); גוברניה נובוגראד, האימפריה הרוסית
מקום לימודים	בית הספר לציור, פיסול ואדריכלות של מוסקבה
תחום יצירה	ציור

אנדרי פטרוביץ' ריאבושקין (ברוסית: Андрей Петрович Рябушкин;‏ 29 באוקטובר (על פי הלוח היוליאני: 17 באוקטובר) 1861 – 10 במאי (על פי הלוח היוליאני: 27 באפריל) 1904) היה צייר רוסי. עבודתיו התמקדו בתיאורם של פשוטי העם הרוסיים במאה ה-19.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרי פטרוביץ' ריאבושקין נולד בכפר סטאניצ'נאיה סלובודה, שבגוברניית טמבוב. אביו ואחיו היו ציירי איקונות, והוא החל לסייע להם בגיל צעיר. בגיל 14 התייתם מאביו.

באותה שנת ביקר בכפר א. ח. פרברז'נסקי, סטודנט לאמנות בבית הספר של מוסקבה לציור, פיסול ואדריכלות זיהה את כישרונו של ריאבושקין והתרשם מאוד ממנו. הוא העניק לו שיעורי ציור ועזר לו להתקבל לבית הספר של מוסקבה.

ריאבושקין היה התלמיד הצעיר ביותר שהתקבל לבית הספר מאז הקמתו ועד היום.

ריאבושקין למד שבע שנים (1875–1882) בבית הספר, ולמד תחת וסילי פרוב ואילאריון פריאנישניקוב. יצירתו הראשונה "חתונה כפרית" נרכשה בשנת 1880 על ידי האספן הידוע פאבל טרטיאקוב בשל איכותה.

לאחר מותו של וסילי פרוב, עבר ריאבושקין בשנת 1882 לסנקט פטרבורג והתקבל לאקדמיה הקיסרית לאמנויות בה למד תחת פאבל צ'יסטיאקוב. איכות השיעורים איכזבה אותו והוא העדיף לטייל ברחובות העיר ולצייר רישומים של הרחובות והתושבים.

ריאבושקין סיים את לימודיו בשנת 1892 אולם לא קיבל פרס עבור עבודת הגמר שלו "ההורדה מן הצלב", מאחר שנושא היצירה לא קיבל את אישור מוריו. עם זאת איכות היצירה הייתה כה גבוהה, שנשיא האקדמיה, הדוכס הגדול ולדימיר קונסטנטינוביץ' נתן לריאבושקין מלגה לנסוע ללמוד מחוץ לרוסיה מכספו האישי.

במקום לנסוע לאיטליה או פריז כמקובל בקרב בוגרי האקדמיה, בחר ריאבושקין לבקר בערי רוסי העתיקות (נובגורוד, קייב, מוסקבה, אוגליץ', ירוסלבל). במסעותיו למד את האדריכלות הרוסית העתיקה, מראם של כלי נשק עתיקים, בדים, ריקמה ואיקונות, וחקר את הפולקלור המקומי.

ציוריו של ריאבושקין הוצגו בתערוכות קבוצת הנודדים (פרדויז'ניקי) בשנים 1890, 1892 ו-1894, אולם עזב את התנועה לאחר מכן.

בשנות ה-90 של המאה ה-19 התגורר ריאבושקין באחוזת חברו ו. פ. טימנב, בעיירה לובווינו הסמוכה לסנקט פטרבורג, ובה עבד. בשנת 1901 הקים בכפר הסמוך דידווינו סטודיו בו יצר.

ביצירותיו התמקד ריאבושקין בתיאור רוסיה כפי שניראתה במאה ה-17. כמו כן יצר את הפרסקאות בקתדרת סופיה הקדושה שבנובגורוד, וכן 24 פסיפסים עבור כנסיית הגואל שעל הדם בסנקט פטרבורג (17 בתוך הכנסייה ו-7 מחוץ לה); ריאבושקין עבד על יצירת פסיפסים אלה בין השנים 1897–1900.

בראשית המאה ה-20 החל לצייר את חיי האיכרים הרוסיים בני תקופתו. בין יצירות אלה ניתן למנות את "שתיית תה" ו "גבר צעיר פורץ למעגל נערות מרקדות".

בשל מחקרו המעמיק בהיסטוריה של רוסיה, נחשבים ציוריו למדויקים בפרטיהם הטכניים. עם זאת הציורים לא זכו להצלחה בהשוואה לציוריו ההיסטוריים של וסילי סוריקוב. בעוד סוריקוב צייר אירועים היסטוריים בעלי חשיבות, ריאבושקין צייר את חיי היום יום במאה ה-17, ועבודותיו נחשבו לסטטיות ביחס לאירועים הסוערים שתיאר סוריקוב. הצופים בתמונות נהגו לראות בציוריו של סוריקוב אלגוריה למחלוקות בנות זמנם של הצופים, ובציוריו של ריאבושקין לא מצאו אלגוריה זו.

בשנת 1903 אובחן ריאבושקין כחולה שחפת. הוא נסע לשווייץ לקבל טיפול רפואי אולם הטיפול לא צלח. ריאבושקין נפטר בסטודיו שלו בדידווינו ב-27 באפריל 1904^[1].