אנה קליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנה קליין
Anna Klein
אין תמונה חופשית
לידה 16 בפברואר 1883
נירנברג, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בנובמבר 1941 (בגיל 58)
גטו קובנה, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 25 בנובמבר 1941 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בדרך הביתה
מוזיקאים בעיר העתיקה, במברג

אנה קלייןגרמנית: Anna Klein;‏ 16 בפברואר 1883 נירנברג25 בנובמבר 1941 קובנה) הייתה ציירת נוף וחיות גרמנייה. היא התמחתה במוטיבים מאזור בוואריה עילית וטירול. היא עיצבה פריטים רבים כמו תוויות, לוחות, שערים לספרים וגלויות בנוסף לציורי הבד שלה. מספר גדול של ציוריה ניתן למצוא ב-"Gemäldegalerie Dachau", שם נערכה רטרוספקטיבה לזכרה בשנת 2008.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא נולדה לסוחר יין יהודי אשר המיר את דתו לנצרות פרוטסטנטית. אנה עצמה המירה את דתה לקתוליות בגיל צעיר. בשנת 1900 נסעה למושבת האמנים בדכאו, שם הפכה לתלמידה בבית הספר הפרטי של הנס פון האייק. לאחר מכן למדה בבית ספר פרטי בקרלסרוהה וסיימה את לימודיה באקדמיה לנשים במינכן, שהופעל על ידי אגודה של אמניות, שם המדריכים שלה היו מקס פלדבאואר ויוליוס דיץ (אנ'). בשנת 1906 נסעה להולנד לעבוד עם פון האייק.

שנתיים לאחר מכן השתתפה בקורס אנטומיה שהעביר פרנץ מארק. אחד התצלומים הבודדים שלה צולמה באותה תקופה, עם מארק ואשתו לעתיד ברטה מארי מארק. בשנת 1910 סיימה את לימודיה במינכן.

במשך זמן מה עבדה כמורה פרטית לרישום במינכן, יחד עם חברתה אליזבת טרול הקימה בית ספר משלה. בשנים 1919, 1920 ו-1922 השתתפה בתערוכות ב"גלספלאסט". תערוכת יחיד גדולה שלה הוצגה בברלין בשנת 1927.

בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, היא נאלצה לסגור את בית הספר. אף על פי שסבלה מראומטיזם במשך שנים רבות, הוטל עליה לעבוד במפעל למזרנים. כיהודייה, היא לא הורשתה להשתמש בתחבורה ציבורית, ולכן נאלצה ללכת מביתה בצד המערבי של העיר להיידהאוזן וחזרה מדי יום. היא גורשה לקובנה והוצאה להורג בטבח הפורט התשיעי בנובמבר 1941.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנה קליין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Entry for Anna Klein from the Memorial Book @ Das Bundesarchiv.