אנטולי אפרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנטולי אפרוס
Анато́лий Васи́льевич Э́фрос
Efros.jpg
אפרוס בשנות ה-60 של המאה ה-20
לידה 3 ביולי 1925
חרקוב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בינואר 1987 (בגיל 61)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Натан Исаевич Эфрос עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי תיאטרון, במאי קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Natalya Krymova עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Dmitry Krymov עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עיטור הדגל האדום של העמל
  • מסדר הידידות של העמים
  • פעיל האומנות המכובד של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנטולי ואסילייביץ' אֶפְרוֹסרוסית: Анато́лий Васи́льевич Э́фрос; שמו המקורי: נתן איסָאיֶיביץ' אפרוס;‏ 3 ביוני 1925, חרקוב13 בינואר 1987, מוסקבה) היה במאי תיאטרון רוסי וסובייטי יהודי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטולי (נתן) אפרוס נולד בשנת 1925 בעיר חרקוב שבאוקראינה הסובייטית, ברית המועצות, למשפחה יהודית של עובדי מפעל מטוסים מקומי. בשנת 1944 הוא הגיע לבירה מוסקבה והחל ללמוד בימוי באקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון, וסיים בשנת 1950.

תיאטרון ילדים ו"לנקום"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1954 התמנה לנהל את מרכז התיאטרון לילדים במוסקבה והצליח להפוך אותו ממוסד שמרני שקופא על שמריו לאחד מהתיאטראות הסובייטיים האופנתיים ביותר.

בתקופה מוקדמת זו של חייו הוא ביים מחזות רבים פרי עטו של ויקטור רוֹזוֹב, בכללם "החיפוש אחר האושר" (1957),‏ "Unequal Battle" ‏(1960) ו"לפני ארוחת הערב" (1962). בשנת 1963 עבר אפרוס לתיאטרון לֶנקום, בו עבד במשך שלוש שנים, שם ביים מחזה אחר של רוזוב "ביום החתונה" (1964). הוא הפיק את המחזה "להתקדם לעבר המחר" לוויניה דֶלמָאר בתיאטרון מוֹסוֹבֶט (1966), כשבתפקידים הראשיים שיחקו פאינה רנבסקאיה ורוטיסלב פליאט.

תיאטרון ברונאיה מאלאיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הפוריה ביותר בקריירה של אפרוס הייתה עבודתו בתיאטרון ברונאיה מאלאיה (1987-1964). בתקופה זו ביים כמה יצירות מופת קלאסיות מאת שייקספיר ומולייר. השחקנים שאיתם עבד הכי הרבה היו אולגה יאקובלבה ולב דוּרוֹב.

ב-1977 ביים את סרטו היחידי, "ביום חמישי ולעולם לא עוד" (В четверг и больше никогда). דרמה פסיכולוגית חריפה זו מתרחשת באווירה דחוסה המזכירה את מחזותיו של צ'כוב, וכיכב בה צוות שחקנים מרשים, בראשם אינוקנטי סמוקטונובסקי.

תיאטרון טגנייקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-70 שיתף אפרוס פעולה עם במאי התיאטרון יורי ליובימוב במספר פרויקטים. למשל, ב-1973, הוא ביים עיבוד טלוויזיוני של המחזה "קשר הצבועים" של מיכאיל בולגקוב, בו ליובימוב כיכב בתפקיד מולייר. כעבור שנתיים, הזמין ליובימוב את אפרוס לתיאטרון טגנקה שלו, לביים את "גן הדובדבנים".

ב-1984, אחרי שליובימוב עזב את תיאטרון טגנקה לטובת קריירה במערב, אפרוס נאות להצעה לנהל את התיאטרון.[1] ואולם, רוב השחקנים התייחסו אליו כאל אויב וסירבו לעבוד עִמו. סבורים שהקונפליקט בטגנקה תרם למותו המוקדם של אפרוס.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרוס היה נשוי למבקרת התיאטרון נטליה (נטשה) קרימובה (Наталья Крымова;‏ 1930–2003). בנם, דמיטרי קרימוב (Дмитрий Крымов) הוא מעצב במה ובמאי תיאטרון.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרגום לאנגלית:

  • The Joy of Rehearsal: Reflections on Interpretation and Practice; translated by James Thomas, New York: Peter Lang, 2006.
  • The Craft of Rehearsal: Further Reflections on Interpretation and Practice; translated by James Thomas, New York: Peter Lang, 2007.
  • Beyond Rehearsal: Reflections on Interpretation and Practice, Continued; translated by James Thomas, New York: Peter Lang, 2009.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Rosette Lamont, 'The Taganka of Anatoly Efros,' Performing Arts Journal 10,3 (1987), 96-101. (Article on JSTOR)
  • James Thomas, 'Introduction,' in: The Joy of Rehearsa (New York: Peter Lang), 2006, pp. 1-18. (available on Google Books)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]