אנטולי פפאנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטולי פפאנוב
Anatoli Papanov (1) cr.jpg
לידה 31 באוקטובר 1922
ויאזמה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוגוסט 1987 (בגיל 64)
מוסקבה, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1946–1987 (כ־41 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן תיאטרון, שחקן, שחקן קולנוע, מורה למשחק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Nadezhda Karatayeva עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Yelena Papanova עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941-1945 (1941)
  • מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 (1941)
  • פרס ברית המועצות
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945
  • מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
  • מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליית ותיק העמל
  • מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית
  • פרס האחים וסילייב של הרפובליקה הסובייטית הרוסית
  • אמן העם של ברית המועצות
  • עיטור מהפכת אוקטובר
  • אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית
  • עיטור מלחמת המולדת דרגה ראשונה
  • עיטור הדגל האדום של העמל
  • דרגה שנייה במסדר המלחמה הפטריוטית
  • תג הפציעה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בול רוסי לזכר פפאנוב, ברקע - תפקידיו בסרטים

אנטולי פפאנוברוסית: Анатолий Дмитриевич Папанов;‏ 30 באוקטובר 19225 באוגוסט 1987) היה שחקן קולנוע ותיאטרון סובייטי. הוא היה בעל תואר האמן העממי של ברית המועצות (1973), חתן פרס ברית המועצות (1987).

על פעילותו הציבורית פפאנוב קיבל מספר עיטורים כולל עיטור מהפכת אוקטובר (1981), עיטור הדגל האדום (1986) ועוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אנטולי פפאנוב", מעבורת על שמו

אנטולי פפאנוב נולד בעיר ויאזמה (מחוז סמולנסק) למשפחת קצין. בשנת 1930 המשפחה עברה למוסקבה. לאחר סיום בית הספר הוא התחיל לעבוד במפעל מתכת ובמקביל השתתף בחוג תיאטרון לחובבים. בשנת 1937 פפאנוב לראשונה השתתף בסרט בו שיחק תפקיד קטן.

מימי הראשונים של מלחמת העולם השנייה פפאנוב היה בחזית. בתחילת 1942 הוא נפצע קשה ולאחר תקופת החלמה שוחרר מהצבא. עם חזרתו למוסקבה, פפאנוב החל ללמוד משחק בהאקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון. הוא סיים את לימודיו בשנת 1946 וקיבל הזמנות להתקבל לכמה תיאטראות של מוסקבה. פפאנוב העדיף לעבור לקלייפדה (אז בתחומי ברית המועצות) בו הוקם תיאטרון רוסי חדש ובו התקבלה גם אשתו הטרייה.

בשנת 1950 פפאנוב עבר לתיאטרון לסטירה במוסקבה ועבד בו עד סוף חייו. בשמך כעשור הוא קיבל רק תפקידים קטנים ואף שקל לעזוב את התיאטרון, אך בסופו של דבר הדברים הסתדרו. בסך הכול הוא גילם על במת התיאטרון מעל 40 תפקידים. במקביל להופעות בתיאטרון פפאנוב הצטלם במספר רב של סרטי קולנוע וטלוויזיה ודיבב סרטים מצוירים.

פפאנוב זכה לפופולריות ככל ארצית לאחר שבשנת 1963 גילם אחד התפקידים הראשיים בסרט "חיים ומתים" (Живые и мёртвые) על פי ספרו של קונסטנטין סימונוב. בשנת 1968 הוא הצטלם בסרט יד היהלום לצד אנדריי מירונוב. החל משנת 1970 הוא היה מדבב של זאב בסדרת סרטים מצוירים "נו, פוגודי!". בשנת 1987 הוא הצטלם בסרט "הקיץ הקר של שנת 1953" (Холодное лето пятьдесят третьего) עבורו זכה בפרס ברית המועצות.

פפאנוב נפטר בשנת 1987 מהתקף לב ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.

פפאנוב היה פופולרי מאוד בשנות ה-70 וה-80 וביטויים מסרטיו נכללו בשפה המדוברת עד היום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטולי פפאנוב בוויקישיתוף