אנטון פון ורנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטון פון ורנר
Anton von Werno
Anton von werner selbstbildnis 1885.jpg
לידה 9 במאי 1843
פרנקפורט על האודר, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בינואר 1915 (בגיל 71)
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Anton Alexander von Werner עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הישן של קהילת שנים-עשר השליחים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הפרוסית לאמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור היסטורי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר מקסימיליאן הבווארי למדעים ואמנויות (1887)
מסדר העיט האדום, דרגה 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנטון אלכסנדר פון ורנרגרמנית: Anton Alexander von Werner‏; 9 במאי 18434 בינואר 1915) היה צייר גרמני הידוע בציורי ההיסטוריה שלו על אירועים פוליטיים וצבאיים בולטים בממלכת פרוסיה.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורנר נולד בפרנקפורט על האודר בפרובינציה ברוסנבורג הפרוסית, בנו של נגר. משפחתו הגיעה במקור ממזרח פרוסיה וקבלה תואר אצילות (פון) בשנת 1701. הוא החל בלימודיו כצייר דקורטיבי בשנת 1857 ומשנת 1860 ואילך למד ציור באקדמיה הפרוסית לאמנויות בברלין. כעבור שנה המשיך את לימודיו באקדמיה לאמנויות יפות בקרלסרוהה, שם למד אצל יוהאן וילהלם שירמר, לודוויג דס קודרה, אדולף שרודטר וקרל פרידריך לסינג.

בקרלסרוהה נפגש ורנר עם אמנים כמו אדוארד דבריאנט, יוהנס ברהמס וקלרה שומאן, פאול הייזה והצייר הנורווגי הנס גודה. הסופר יוזף ויקטור פון שפל, שהפך לחבר קרוב, הציג בפניו את הדוכס הגדול פרידריך הראשון מבאדן, ורנר אייר כמה מהדורות מודפסות של יצירותיו של שפל.

ורנר ביקר בפריז בשנת 1865 ושוב ממארס 1867 עד יולי 1868, והכין את התערוכה הבינלאומית של 1867. הוא הושפע מאוד מציורי ההיסטוריה של ז'אן-אוגוסט-דומיניק אינגרס, אז'ן דלקרואה, ארנסט מיסוניר וליאון קוגניט אותם פגש באופן אישי. לאחר שקיבל מלגה לתערוכת עבודותיו המוקדמות בתערוכה הבינלאומית, עבר לאיטליה בשנת 1868 ושהה אצל אנסלם פויירבך ברומא עד נובמבר 1869. בשובו לבאדן קיבל כמה הזמנות ממלכתיות.

עם פרוץ המלחמה הצרפתית–פרוסית נשלח ורנר עם צוות הקורפוס השלישי בפיקודו של הנסיך פרידריך ויליאם מפרוסיה באוקטובר 1870. בינואר 1871 הוא זומן למפקדה הפרוסית בוורסאי[2] והוזמן להנציח את הכרזת האימפריה הגרמנית בהיכל המראות. ציור זה סימן את פריצת הדרך האחרונה של ורנר, הוא התוודע לנסיכים פדרליים גרמנים רבים שהציג, נפגש עם הקנצלר אוטו פון ביסמרק ועם מרשל השדה הלמוט פון מולטקה, וכן עם הקיסר וילהלם הראשון. לאחר מכן שב לברלין, והתחתן עם מלווין שרודטר, בתו של המורה שלו אדולף שרודטר באוגוסט 1871.[3]

בברלין תכנן ורנר את קישוט שדרת אונטר דן לינדן עם הגעתם של הכוחות הגרמנים המנצחים. הוא קיבל עבודות נוספות ליצירת עיטורי הקיר באכסדרת עמוד הניצחון. הוא המשיך להנציח את מלחמת צרפת–פרוסיה בכמה ציורים שהוזמנו.

בשנת 1873 מונה ורנר לפרופסור באקדמיה בברלין. הוא השפיע על תלמידים רבים כמו פאול קליינשמידט. הקריירה שלו הגיעה לשיאה בשנת 1875, שהפך למנהל האקדמיה. לאחר 1888, בעודו בחצרו של ויליאם השני, חינך ורנר את הקיסר להיות צייר.

הוא נפטר בברלין בשנת 1915.

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודותיו החשובות ביותר של ורנר כוללות את הכרזת האימפריה הגרמנית בוורסאי, מולטקה לפני הכניסה לפריז, מולטקה בוורסאי, מפגש ביסמרק ונפוליאון השלישי, ויליאם הראשון מבקר בקברים. כמו כן כמה קישוטים שהוצבו לפסיפס בעמוד הניצחון בברלין. עבודתו של ורנר מעניינת בעיקר בערך ההיסטורי של תמונותיו על אירועי מלחמת צרפת-פרוסיה.

ורנר היה ידיד טוב עם הצייר הנורווגי הנס גודה אותו פגש בבית הספר בקרלסרוהה, ועמו עבד אחר כך באקדמיה בברלין.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטון פון ורנר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Chisholm, Hugh, ed., Werner, Anton Alexander von, 1911 Encyclopædia Britannica Volume 28
  2. ^ Biographie:Anton von Werner, 1843-1915
  3. ^ HOME – Kronberger Malerkolonie, www.kronberger-malerkolonie.com